מחכים. עדיין (תודה לויינט לתמונה)

1589 ימים, כמה עצוב! נראה כי כלום לא זז בעינינו. רק הטיקר שסופר את השניות והדקות, לשעות וימים ,באתר למענו. יש מין קסם במספרים. 1000 ימים זה עם נפח שגורם להשתאות אצל הלא מחוברים. "מה, איך עברו אלף ימים?! כאילו היה לפני שבוע". היום למשל, אף אחד לא יתראיין, או יגיד משהו בנושא שחרור גלעד. מהדרות החדשות "הילד של כולנו" כך אומרים ההורים, הפוליטיקאים כשנאנסים לומר משהו מול המצלמות. כך אומרת שרה. ביבי בעיקר, שותק, שלא נכפיש את שמו ונאמר מתעלם. ברק כבר אמר, אולי אפילו יותר מדי.

גלעד קמל בצינוק השבי שלו. אין זה משנה אם הוא זוכה לתנאים של י. תשובה בסוויטה בריץ' קרלטון, או לצינוק בכלא טורקי נוסח אקספרס של חצות, נפשית הוא קמל. קמל כמו פרח בחום של הקיץ, או דרדר סגול באחוריים של הפוליטיקאים.  אני לא יודע איך הוא מתמודד עם זה, אם בכלל הוא מצליח להתמודד, או איך הוא יחזור. אני מאחל לו שיחזור ללא צלקות נפשיות בלתי ניתנות לרפואה, אבל אני רק מקווה. לצערי הוא כנראה לא יחזור עם שלמות נפשית. הוא ישתנה לעולם. המשפחה כבר השתנתה.

יש לי גם ביקורת על הממשלה, וגם חיזוק עבורה. הביקורת פשוטה. תתנהגו כבני אדם למצוקה חוצה גבולות, מצוקה של עם, לא רק של משפחה. איך לא התביישתם לעבור ליד אוהל המחאה, במדרכה ליד בית רוה"מ, ולא להזמינם לארוחת חג ראש השנה, לא בערבי שישי, לא לומר שלום, לא להתעניין, לא להביא פיצות (זוכרת שרה, כמה טוב זה מצטלם?!), רק להתעלם. אני מאמין במיליוני אחוזים לאביבה שליט, שספרה בעצב ובאכזבה כך, על הסרים ורוה"מ (בכוונה סרים ולא שרים). זו בושה אישית של כל אחד ואחד מהעלובים האלו. זו בושה שלנו, על כך שאנחנו מוותרים להם. אתם חושבים שהם חשים בושה??! פוליטיקאי ישראלי עם מצפון ובושה חברתית??!! אני אמצא חזיר כשר לפני שאמצא אחד כזה.

חיזוק לממשלה גם כן די פשוט. אני מאמין בלב שלם כי הם, שם למעלה, במטבחון הקטן עם הבורקסים שלהם, דנים במצבו יומיום. מנסים למצוא פתרונות לבעיה הקשה הזו. אני יודע שהם רוצים את גלעד בבית ועובדים קשה על כך. כנראה, כל אחד מהם בגלל המניעים שלו. לחלקם מניעים לא ממש טהורים. אני מקווה שאני טועה, ובגדול, ועימם הסליחה, אבל נראה לי שהקופון התקשורתי שהם יגזרו מזה, שאולי יתורגם לעוד קול בקלפי, חשוב יותר מהעניין עצמו, להציל חייל שבוי.
צריך גם לזכור כי לפעמים אין מי שרוצה לפתור את הבעיה הזו, בצד השני. גם אופציה צבאית לא על הפרק. מה אם גלעד יושב ממולכד על חבית חומר נפץ? אנחנו יודעים? אנחנו לא יודעים? אני לא יודע. אני לא חבר ועדת שו"ן (שבויים ונעדרים), ואין לי כל ידע פנימי או חיצוני, כמו לשאר עם ישראל. אני רק מאמין שהם עושים הכל להביא לשחרורו של גלעד. הבעיה היא שהם לא מספרים לנו מספיק מה עושים שם, וחוזרים על הטעות הגדולה של רבין בנושא רון ארד. רבין הודה בטעות הזו. תעשו גוגל. הם טועים מכיוון אחר. הם לא רוצים שנדע איפה הם נכשלים. רק איפה הם מצליחים. הכל תרבות של רייטינג. אין בוגר אחראי עם יכולת החלטה ללא קשר להצלחה או כישלון, אלא קשר ישיר רק לאחריות הלאומית שלו. האחרון היה שרון. פרס כבר בפנסיה.

הדילמה די פשוטה להבנה. ביטחון מול אנושיות. כולם צועקים או מצקצקים בלשונם, אבל אין כאן צודק יותר או טועה יותר. אי אפשר לדעת מה יהיה אחרי שחרור עשרות או מאות רוצחים. אפשר לנחש ניחוש מושכל על פי העבר. אנחנו יודעים כי חלקם, הקטן כנראה, יחזור לעסוק בפעילות פח"ע, אבל הטענה הנגדית המנצחת היא, כי השב"כ וצה"ל ידעו לטפל בהם מבעוד מועד. אבל מה יקרה אם הם יצליחו בפיגוע אחד בלבד של עשרות הרוגים? אומרים הבטחוניסטים.טענה נוספת היא כי שחרור הרוצחים ידרבן את החמאס לחטיפות נוספות. מצד שני, אומרים אלו שנמאס להם מהתירוצים, כי ביבי כבר החליט על המחיר, ועל רשימת הרוצחים שישוחררו, ורק מנהל את הפוליטיקה עכשיו, בחיפוש אחר התזמון הנכון. קצת ציני מדי לטעמי, אבל אין לי ספק כי המחיר כבר הוסכם, ועל כן למה לחכות?

אני בעד שיחרורו במחיר מאוד גבוה. שיוציאו 2000 עבורו. חייל אחד שלנו שווה מיליון מחבלים פלשתינים. צריך לסיים את זה. אבל, לא מוכן לשחרר עבור גלעד מגה סטאר מחבלים עם דם של עשרות ומאות יהודים, אזרחים, על הידיים. הם יחזרו תוך שנייה ורבע לפיגועים חדשים ויציתו מחדש את גל הטרור בישראל. אם ימותו לאחר מכן עוד 100 אזרחים, זה באמת שווה?! לא יודע. דילמה שכרגע אני מחליט נגדה. אולי אני אשנה את דעתי.

מצד אחרון, גם לי, כמו לכל עם ישראל שיושב בסלון, או בבתי הקפה, יש פתרון למצב, רק שאף אחד כנראה לא יישם אותו. אין לנו מנהיגות עם "ביצים". תגידו לברק שיתקשר אלי…….

עברנו 1500 ימים, ואנחנו בדרך לאלפיים. כי 2000 זה מספר. מספר חזק. מספר שעושים למענו מהדורות חדשות מיוחדות בשעה 8 בערב. אנחנו חזקים רק במספרים. כל הזמן מודדים את עצמינו, המדינה, החינוך, הביטחון, תאונות הדרכים, האוצר וכל השאר, רק במספרים. שכחנו מי עומד מאחוריהם. זו הסיבה למה כתבתי היום. 1589. זה מספר חזק בדיוק כמו אתמול ובדיוק כמו מחר. אין חשיבות למספר, רק חשיבות לאיש, לחייל, לבן, לנכד ולאח שעומד מאחוריו.


****************************************

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

»

  1. שמואל הגיב:

    ההרוגים של מחר

    ההרוגים של מחר מתעוררים מדי בוקר ויוצאים בחפזון אל מקום עבודתם, חלקם מתכוננים בימים אלה לבחינות בתיכון או בחטיבת הביניים, ובערב אולי ילכו לראות סרט בסינימטק.

    ההרוגים של מחר אולי מתארגנים עכשיו לטיול שנתי ואולי עורכים קניות בקניון אך הם לא ידעו לעולם שגורלם נקבע ונחרץ בהחלטת ממשלה ששחררה מאות רוצחים מדופלמים ועוד מאות רוצחים אחרים שנתפסו בטרם הצליחו במזימתם. וכעין שעון עצר ענק ובלתי נראה נתלה לפתע מעל ראשיהם והחל לתקתק ללא מעצורים, אל אותו רגע נורא שבו יחלוף מי מהם בלא כוונה ליד תחנת אוטובוס, או יכנס לקניון רק בשביל לקנות משהו שלא ישמש אותו לאחר קנייתו.

    ההרוגים של מחר הם התוצאה חסרת האחריות של אישי ציבור שהופיעו בכל כלי התקשורת והצהירו ללא כל מעצורים שהם מוכנים לשלם "כל מחיר". הם לא שאלו עצמם האם הנרצח הבא יכול להיות בן משפחתם. הם הניחו שההרוגים של מחר הם אנשים אחרים מעיר אחרת, רחוקה ושכוחה, או מישהו שלא מכירים המתגורר בצד השני של העיר או ילד של מישהו אחר. לא ילד שלהם. כי להם, הם הניחו – זה לא יקרה. הסבירות נמוכה.

  2. […] גם אשכנזי ניסה להיות אלוהים ליום אחד ואמר מה שאמר על גלעד שליט. אז לכל הבכירים היקרים עד מאוד, אוהב אתכם, באמת, אבל […]

  3. […] נאום! אמרנו לכל העולם שלא יהיה שלום. הצלחנו להשאיר את גלעד עוד שנה בפנים, כי למה להחליט? בדיוק הבוקר האוצר פרסם […]

  4. […] להם ביומיים האחרונים ואך ורק בגלל צעקות משפחת שליט, לשחרור את בנם. גלעד הפך להיות קריקטורה בריאליטי שואו, ועוד צביקה הדר […]

  5. […] הביביספין יודע להתמודד באופן אוטומטי עם בעיות שרה והג'ורה, בעיות פוליטיות מבית, בעיות מדיניות ואפילו ביטחון. בוודאות הוא יודע להתמודד עם בעיות שחשודות כפליליות בוואחד ספין משובח (לפחות הוא כבר למד). לכל דבר יש כבר ספין מוכן. הספין הקבוע שמשאיר את עם ישראל פעור פה, זה ספין השלום. "יש התקדמות רצינית, פריצת דרך, מגעים בדרג גבוה", משהו כזה, שנזרק לאוויר העיתונאים בישראל, דרך מקורבים לרוה"מ, וכולם שוכחים את הצרה הגדולה מכותרות העיתונים של הבוקר. ספין השלום שמור לאירועים גדולים וקשים, בעיקר פאשלות פוליטיות ופליליות. הספין של שרה זה טיול מהיר בחו"ל "שתוכנן מזה זמן רב", הרחק מההמון, שם הוא מדבר על שטויות בעיקר, אבל לפי האימרה הידועה "רחוק מהעין רחוק מהלב". ספין הביטחון שמור לסיפורי הפחדה של האופוזיציה ו"השמאל". כאשר הם מצליחים לעורר את העם בנושאים ביטחוניים או מדיניים בעיקר, הפחדת הביטחון מרימה את ראשה "לאיראן יכולות גרעיניות כבר בשנה הבאה, חיזבאללה קיבל טילים עד אירופה, נשק כימי של אסד עבר לנאסרראלה, טילים על כפר סבא". רק ספין אחד נשאר כפות במקום. גלעד שליט. […]

  6. […] רגע קט ונגיד תם ונשלם. עוד כמה שעות במושגים של כמעט 2000 ימים, והוא כבר בבית, גלעד ששליט, שלנו, בבית. לפני הפרטים […]

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s