האח הגדול. והזוכה הגדול הוא…

"אבא, אל תעביר את התחנה! אני רואה האח הגדול!!". האמצעית. חוגגת ארבע ושלושה רבעים. משביתה אותי עם האח בגדול. מבזה ומרומם נפש כאחד. מבזה, זה ברור לי, מרומם נפש זה בגלל שהיא כבר קובעת עובדות בשטח (מתאים לי). לא מתאים לי האח הגדול. לא אוהב. לא סובל את זה, לא מתחבר. אני מעדיף להשקיע את יצר המציצנות שלי במשקפת איכותית ולחכות לשכנה הנכונה שתגיע. אחלה משקפת בתשלומים של 40 ש"ח לחודש. אבל, הבטחתי לנסות. זה הרי נמצא בכל מסעדה עם מסך גדול. אז למה רק אני צריך להרגיש חריג? אולי אני סתם נעול בקונספציה מוטעית, סגור כמו צדפה מקולקלת אחרי בישול, אנטי פסיכולוגי סתם ככה, ולמעשה אני בדרך להתאהבות חדשה, קשה וממכרת?!

בשנת 2003 עברנו לנסות מזלנו בכוכב יאיר. היינו שם שנה וקצת, עם תכנון ארוך יותר, אבל קרה מה שקרה ועברנו חזרה לכפר סבא. אני זוכר היטב את התקופה ההיא, יורש העצר היה באזור גיל שנתיים, כאילו חיים אחרים, השתרענו על מזרן מעופש, מלא קפיצים חודרניים, עטוף בכיסוי הכחול והעבה, השעיר והדוקר, מול הטלוויזיה שלנו, ומחכים לשעת הלילה של פרויקט Y. היינו מכורים לזה, שנינו, ועוד כמה מהמשפחה הקרובה. יצר מציצנות לייט, חדשני, עם דמויות שאהבנו, אפילו את הערס המשוגע עם משקפי עיני הנחש שהיו לו. קשה לי לומר עכשיו מה היה שם שהתמכרנו אליו. אולי התמימות, אולי ההפקה, אולי כי זה היה רק שעה ביום.

הפעם הגזמתם לגמרי. עברתם כל גבול היגיון תחתון, בסיסי, קיומי בשביל זה. המיץ של תחתית המיץ, שיש בתחתית הבור, של הר הזבל בערוץ שתיים. אין כזה דבר גרוע. תוכניות יפניות דוחות טובות מזה, לפחות אפשר שם לצחוק על טיפשותם של המתמודדים. הכרחתם אותי לראות האח הגדול (מעכשיו "הפח"). כאילו, ממש כופפתם לי את היד ואמרתם נראה אותך גבר יוצא מזה. כולם רואים את הפח. אמא שלי מכורה. האחיות שלי מכורות. המשפחה הרחבה יותר מכורים. חמותי מכורה. גיסתי מכורה נואשות. כולם מכורים. "זה מרגיש לי כאילו יש כל הזמן אנשים בבית. אני לא באמת רואה רק שומעת ברקע". שתחייה, משפט השנה 2011. היא רק רואה בבוקר כשהיא קמה, רק רואה בערב, רק מתעניינת במשך היום (אולי), רק רואה בערב, רק רואה בלילה, רק רואה תוך כדי (ולי אסור לראות פורנו. איפה הצדק??!!), רק רואה את השידורים ברביעי ושבת. רק מסמסת ומדברת בו"ז עם התוכנית כשיש הדחה. "רק שומעת".

אני בהלם אני ה-מ-ו-מ-ה. איך אפשר להתחבר ליצורונים שיש בתוכנית הזאת?! כולם בעלי אופי שטוח כמו נייר ניילון לעטיפת אוכל, ושקופים גם כן. אין הגיגים, אין ויכוחים, אין אמוציות אמיתיות, אלא לצרכי תרעלה רגעית, קרי פאדידה. אין אנשי רוח שיכולים להכניס משהו ם תוכן, אפילו להתווכח עם עומק, עם נימוק, אחד. נימוק אחד. אין גם על מי להסתכל. מנקודה גברית, הבנות הן ממש לא אלו שהייתי מסובב אחריהן את הראש ברחוב, וזאת עם הבלונים כבר לא שם, ורק הבלונים נשארו ממנה לזיכרון. זה אומר עליה הכל. גם אם כבר הייתי לדבר כמה דק' עם כל אחת, אין מצב שהייתי חוזר לעוד. אחת מיוחדת שאני לא זוכר את שמה (מי זו לעזאזל?!) מקבלת את התואר המופלא של כפכפית חופרנית. שתסתום כבר! לא מצאתי יצור אחד מעניין לעקוב אחריו ואחרי השטויות שלו. קאסטינג איום ונורא, משעמם ומרדים. מי חשב שאני אתגעגע למשפטי המחץ של בובליל??!!! אפילו כי נראה שג'קי זה טיפוס מאותגר מהרבה בחינות, בעיקר אלו שמביכות מדי לצחוק עליהן, רחוק שנות אור מבובליל.

מרכז העצבים של הבית הזה מתרחש על בורדל שחור, בו יושבים המעוכים במהלך שעות היממה. מעשנים יותר מתפוקת הסיגריות השבועית של מדינה אסייתית. למה זה מעניין לראות בלעבוסטה אחת גדולה, יושבת על האולימפוס בשעת בוקר מוקדמת ומעשנת סיגריה?!?!! כל אחד תופס שם פינה של שקט, עם רגליים מפוסקות, דרוס ומרוח, כאילו סוף העולם רובץ על כתפיו או כתפיה. מבט של חשיבות ובהייה כללית בעוברים ובשבים. ה-מקום לשיחות "עמוקות". אני בטוח שיש להם תורנויות ג'אקוזי. בשביל העניין. אז אין עניין. רדו מזה. ההפקה גם הולכת כאן צעד אחד רחוק מדי בביום, בהתערבות וברמאות הצופים. המון שעות מתות, צפייה בדג או בחצר ריקה מאדם. חדשים משמימים, כאשר את ההתרחשויות האמיתיות מונעים מהצופים לראות, ואלו צופים שמשלמים כסף עבור הצפייה!! ניהול הרייטינג הזה למען תוכנית הסיכום השבועית בערוץ שתיים, זה מבזה, ואני טוען כי גם מהווה עילה לתביעה. לפחות שיחזירו את הכסף. אם כבר המצלמה קלטה תחילה של ריב עצבני, היא עפה מייד לדייר אחר, רחוק מעין הסערה, אבוד בחלל הריק ובוהה באינסוף של התקרה. העיקר שלא נדע מה היה. אני לא מבין את הבימוי וההפקה הזו. הפח בישראל ואיראן אלו כנראה ההפקות היחידות בעולם שלא מראים בהם סקס, גופות עירומים, רצים וקופצניים. עם כל הכבוד לנשים כאן שחושבות רק על כך שאני גבר ורוצה לראות נשים ערומות, אז גם הנשים רוצות לראות את הגברים ערומים באותה מידה. מל'שות, זה מייצר רייטינג. אני זוכר את ההתלהבות הגדולה מהעונה שעברה על מתמודד כלשהו שראו לו יוצא מהמקלחת. עשרות מסרונים ושיחות, מיילים ולינקים עברו מהכיוון של דיירי הבית האחרים אצלי. הממממממ.

מרוב שעמום ממציאים לנו משימות מטופשות עד אימה. כלא, מלון, תחפושות, בר רפאלי (ממש לא מעניינת כשהיא לבושה), וג'ודי הבלתי נלאית. אתם חייבים לי. סבלתי מספיק עבור היותי "בלוגר" עם תחקיר מעמיק ורציני, ללא כל תמורה, אף לא הנאה בצידו, כמקובל אצל עיתונאים נאורים.

ג'קי ינצח. הוא בובליל חמוד בלי הבת הערסית.

ינצח. ככה נכנס ככה יוצא.

****************************************

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…