2004. "איך היא עושה את זה? למה? הוא סתם בן יונה זקן. לכי עם ביג!". אחת בוהה בקול מול הטלוויזיה. "עזבי, היא תחזור אליו, בטוח. אין לה מישהו אחר. זה רק הוא", קונטרה מהחברה. "וואו, תראו מה היא לובשת!. אני חייבת לצאת לשופינג". השלישית או הראשונה. לא זוכר, הג'ט לג השפיע קלות. נשות המשפחה הניו יורקרית שלי אל מול השידור החוזר של סקס אנד דה סיטי. כולן פרי ארבעים. תגידו, אני מנסה לשאול בפרסומות, אתן יודעות שזו רק תוכנית טלוויזיה? "זיו, עזוב, אתה כנראה לא מבין שעבורן זה בכלל סדרה דוקומנטרית על החיים שלהן ושל החברות שלהן בניו יורק". יורה לעברי בן הדוד בן גילי, מה חברות? הן מכירות באמת? אני שואל בתמימות אופיינית, כי מה לי ולחיי הסלבריטיז בניו יורק. אולי הן באמת מכירות? בסך הכל בקהילה היהודית הקטנטנה שם הכל יכול להיות.

"הלוואי והיינו חברות. אבל יוצא לנו להחליף היי בפסטיס (Pastis) מדי פעם". אההה, כן, ברור, אני מהנהן בהבנה לעבר אחת מהשלושה. שו האדה פסטיס נשלח לכיוון הבן דוד. "חכה עשר שניות". חיכיתי. "סמנתה אוכלת סלט שאני לא מכירה. מתי אנחנו נפגשות שם ללאנץ מוקדם?". אחת מהשלושה. "אמרתי לך". זה כבר ברור. מסתבר שכל הפרי ארבעים נפגשות די קבע במסעדות של סקס אנד דה סיטי, כי אלו המסעדות שלהן, של הניו יורקריות, האמיתיות, עם הכסף מהאפר ווסט, או איסט אבל אפר.

2011, ספטמבר. אני והאחת בניו יורק לחופשה של שבוע. רק ניו יורק. רק חופשה. דודה שלי, האמא של אחת שכבר פוסט ארבעים, קובעת איתנו לצהריים בפסטיס, באזור המיט מרקט. לא מוכר לי האזור על בוריו, אבל היא יודעת. לא חיברתי את ההזמנה שלה לביקור ההוא משנת 2004. הלכנו ברגל חצי ניו יורק, ואני שולח לה סמס בדרך, להגיד שאנחנו ברגל, ומתעכבים. היא דזנט דו טקסט ולא קיבלה את ההודעה. קיבלנו נזיפה ניו יורקרית טיפוסית, אבל היא מתה עלי, אז הכל עבר בשלום.

הלחם הכהה והנדיר של בלת'אזר

בכניסה לפסטיס קיבלנו את ההסבר הנדרש על החברות של סקס אנד דה סיטי. איפה הן אוכלות, איפה הצילומים היו, וגם הסבר על הבניין הצמוד, 3 קומות וגג שהפך לבריכה, בו היו צילומי הבריכה של הסיטי. ככה מהזווית הזו, וככה מהזווית ההיא. אושר גדול, ממש מקום עליה לרגל. הבניין עבר שיפוץ חיצוני ונכנסנו לנו בין הפיגומים פנימה.

איחרנו את ההזמנה שלנו לאחת, כי עכשיו אחת ורבע. זה עלה לנו בעוד דקה של המתנה, בשולחן אחר לא באזור שהמארחת הזמינה. בפנים הבנתי למה זה מקום עליה לרגל. לא ראיתי מסעדה עמוסה כל כך באנשים מזה זמן רב. רעש והמולה של סועדים, והכל בתוך מבנה מדהים ביופיו שהיה פעם סוג של מפעל בשר. תקרות גבוהות, פסיפסים, קצת קעור, קצת כעור, המון אותנטיות של מסעדה בסגנון שנות העשרים עם תיקונים קלים לעשור הנוכחי. שולחנות עץ, כסאות עץ, והרבה אווירה חמה וייחודית.

רציתי לצלם. זה כמעט עלה לי בגירוש מהמקום. אסור לצלם בפנים, אז צילמתי מבחוץ. הזמנו מנות פתיחה אישיות, מרק בצל עם ציון לשבח ממבקרי אוכל נחשבים ושונים, ושני סלטים, אחד מהם קיסר. המרק באמת ליגה לאומית של מרקי בצל. הגיע גם לחם הבית, ואחרי צקצוקי התפעלות מהלחם, נאמר לנו כי זה לחם בלת'אזר (Balthazar). כנראה מושג ניו יורקרי ידוע, לא לי, אבל אני מהמר על קשר בין המסעדות האלו, התפריטים והעיצוב של המקום נראים דומים באופן חשוד. לפחות עכשיו אני יודע, ולבת'אזר ראויה לביקור נפרד, ואומרים כי המרק בצל שם טוב מזה שבפסטיס. את הלחם הגדול והכהה שלהם ראינו בעוד כמה מקומות.

לעיקריות לקחנו סנדוויץ' עוף צלוי אחד, סלט ניסואז' גדול, המבורגר ופסטה פנה. ההמבורגר בשבילי. היה משובח לעילא. מופתי ממש. פריך מבחוץ, שמן כנדרש, ממש בעובי המושלם, מדיום בפנים, בצל סגול, עגבנייה בשלה, חסה וגבינה מעל. צ'יפס פריך וחם, מנה משובחת. כולם נהנו מהמנות שלהם, לא הייתה ביקורת רעה או חצי רעה. הכל תקתק כמו שצריך. טעמנו מכל הצלחות. אחרי שעה וחצי, זחלנו החוצה, והלכנו דקותיים לתחילת פסי הרכבת העיליים בצדה המערבי של ניו יורק, שהפכו להיות פארק מחודש וירוק תחת שימור, The High Line. התמונות יעלו בפוסט ניו יורק

החשבון לא היה יקר לניו יורק אפילו לא לישראל. 4 אנשים, יצאנו בעלות של 90 מרשרשים אמריקאים כולל טיפ 15% חובה. הדודה שילמה. בהחלט מסוג המקומות לבקר בהם שוב ושוב, אפילו לשבת בחוץ על המדרכה, וליהנות משמש ניו יורקרית.

פינת רחוב פסטיס, עם השמש וקארי ברדשואו

9 Ninth Ave.New YorkNY 10014, at Little W. 12th St, 212-929-4844

* התיאור בתחילת הפוסט זה תרגום חופשי מאנגלית

* פורסם לראשונה במרקקה היומית

חזרה לעמוד הראשי בבלוג

*****

לשתף לשתף לשתף 🙂 הרישום במייל חינמי לגמרי, ככה לא תפספסו…


»

  1. אלעד הגיב:

    תגיד לי מה זכר ממוצע מבזבז את הזמן שלו בכל מיני מקומות פלצניים שכאלה ?
    אתה מגיע לניו-יורק, תחצה את הגשר לברוקלין ותואיל בטובך לשבת על איזה סטייק טוב בפיטר לוגר

    Peter Luger, 178 Broadway Brooklyn, N.Y. 11211 Reservations:718-387-7400

    אחרי שתאכל פורטהאוס בפיטר לוגר, תדע מהו סטייק טוב.

    אם תגיע לטקסס……

    • זיו הגיב:

      תודה, מכיר את לוגר מהמילניום הקודם, ויש לי גם רוטב הבית שלהם במקרר. לפעמים צריך חברה נכונה לסטייק טוב. אישתי לא קרניבורית.

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s