מנהיג. בלי סיגר, בלי חליפה. תקראו בסוף

איך יודעים שחוק מסוים עובד לטובת המתנגדים החריפים שלו? הם שותקים. שתיקה כהנאה, והם הכי נהנים שאפשר, ממש אוכלים את הפירות ונשארים במועצת העיר. הם איימו, שנים שהם מאיימים, שאם זה יבוטל, הם יפרשו, ואתם יודעים כבר מה יקרה אם הם יפרשו.
כלום לא יקרה, ממש כלום, כי יש להם תחליפים רבים, רק הפחד של ביביהו הוא ללא תחליף. הם יודעים את זה, כולם יודעים את זה, אפילו ליברמן יודע, אבל ליברמן הוא לא חרדי, הוא לא יודע לבצע. שוב מרמים אותנו, בלי מסכה, בלי בושה, בלי ניסיון קטן להסתיר אפילו את הרמאות. בגלוי, במוצהר, על ידי ועדה מטופשת של חבר כנסת מהשוליים, אפור וחסר חשיבות, פלסנר. איש ללא אישיות.

מאז עלה חוק טל הבזוי של אהוד ברק, לספר החוקים הסקטוריאליים בכנסת, החשבון מוגש כל יום לכל שכבות העמלים והמשרתים של מגדלי תל אביב. בג"צ קבע את שקבע, מאוחר מדי, אבל קבע. אמר לממשלה כי היא מבזה את החוק, את השיוויון, את האזרחים, ואת בג"צ עצמו. אז אמרה. בניתם על מופז? 

אני זוכר את יום בחירתו של ברק לראשות הממשלה, 1999. שתיים בלילה, כיכר רבין, אלפי מתגודדים עולצים ושמחים על מפלת נהנתניהו ודרעי (כבר שכחתם), צועקים לאהוד ברקיסימו "רק לא ש"ס!!!". עשרות אלפים במנטרה הזו. הוא זחוח, מבושם, מדושן עונג על הניצחון, מבטיח גיוס שווה לכולם, חלוקת הנטל, "אמא חרדית בבני ברק שתעמוד דום ביום הזיכרון". יומיים לאחר מכן ש"ס בקואליציה, וזהו יום נפילתו של ברק, אבל הוא לא יודה בזה. העם הודה בזה אחרי פחות משנתיים.

הם שמחים היום, הפוליטיקאים החרדים. קיבלו כל מה שרצו. אין גיוס של משתמטים, של אברכים, של פרזיטים על חשבון הכסף שלי, שלכם. הם ימשיכו לרמות את המדינה, להירשם ברישומים כפולים ומכופלים, לקבל תקציבי עתק וגדולים עוד יותר לכל אברך מוזר שיתגייס אחרי גיל 23, עם משפחה וילדים. הם ימשיכו להעמיס עלינו את הוצאות החיים שלהם, את הנהנתנות שלהם, את הערים המיוחדות להם בסבסוד מלא. הם יקבלו עוד ועוד ועוד, ואנחנו נשלם להם עוד ועוד ועוד, כי ככה ביבי רוצה אותם. רק אותם, לא אותנו. ראש הממשלה הראשון שפועל בגלוי ובגאווה נגד רצון העם, והעם מצביע לו. כמה העם מטומטם.

אסור לפרוץ את מסגרת התקציב, כה אמר חרצוף שטייניץ בשלוש השנים האחרונות. א-ס-ו-ר!!! גורו לכם רשעים, עופי מכאן שלי יחימוביץ, רומסת המסגרות. הסתלקי נא מיד ממבואות משרד האוצר עם הדרישות החברתיות המטופשות שלך! מי אתם כי תעזו לדבר על פריצה של מסגרת תקציבית?! אתם פילוסופים שפתאום יש לכם הבנה במדיניות פיסקלית-כלכלית של מדינה?! אתם זה אני, שטייניץ?!?!!! (מדיניות פיסקלית לידיעת שטייניץ: עיצוב הכלכלה ע"י שינוי תקציב המדינה או המסים, מדיניות ממשלתית של ויסות התקציב. אבן שושן). אז אמרו שאסור. זה ימוטט את הכלכלה. אנחנו נלחמים בצונאמי כלכלי עולמי. הייצוא יורד והמשק הוא שברירי. זה מסוכן. המסגרת חייבת להישמר. חייבת, ולשנתיים, כי אחרת, אז אחרת ואתם לא רוצים להגיע ליום של האחרת. יהיה רע ביום הזה.

הנה היום, הודיענו בשקט על פריצת מסגרת התקציב, בלי מסיבות עיתונאים גדולות ובומבסטיות, אלו עם ההסברים והגרפים, ביביהו מצייר על הלוח, מצגת עילגת של שטייניץ (באמת הגיע הזמן שילמדו שם פאורפוינט). סתם כזה, עבר חצי בשקט, בלי שאלות, בלי תשובות. למה לבלבל את המצביעים המבולבלים? הם עלולים לחשוד בנו ולהצביע למישהו אחר. וזה אסור, יותר מאיסור פריצת המסגרת התקציבית. זה האיסור העליון, הדיבר האפס, דיבר העל, שמקדים את עשרת הדיברות: "לא תאמר דבר אמת למצביע שלך פן ישנה את הצבעתו".

פרוץ נפרצה המסגרת בעוד 15-30 מיליארד שקל תלוי את מי שואלים. אני לא מבין איך 30 מיליארד חוסר זה 3% בלבד כאשר התקציב הוא 308 מיליארד. אני גם לא מבין לאן הולך הכסף הפרוץ הזה? מי נהנה ממנו? "איפה הכסף?", אבל באמת שזו לא הנקודה. הנקודה היא שמסגרת תקציבית זה האוברדרפט של עם ישראל. זה חשבון הבנק שלנו. המדינה עושה לנו מינוס יותר גדול היום כמורשי חתימה בחשבון, בשביל לשלם את מה שהיא הבטיחה אתמול כשלא היה לה כסף, ואנחנו נתמודד מחר עם התשלומים האלו. מה שנקרא זבשי"נו. אנחנו, לא הם. לממשלה אין אחריות בישראל, מה שהוכח חדשות לבקרים.

אילן גלאון

חבר כנסת עתיר זכויות במאבקים אזרחיים. היום מעלה הצעת חוק למס נוסף בגובה 2% בלבד למטרות חינוך, בריאות ורווחה מיחיד אשר הכנסתו החייבת בשנת המס עלתה על מיליון שקלים חדשים (העתק הצעת חוק כאן). הממשלה מתנגדת ולא מסבירה. אנחנו לא מבקשים הסברים. החוק ייפול. גילאון מול רגב, תחליטו לבד.

מהאטמה גאנדי Mahatma Gandhi

הממשלה מפחדת מהמחאה כי אנחנו כבר לא טיפשים (חוץ מהמצביעים של ביבי והליכוד. הם כן, תמיד טיפשים). לא ימכרו לנו סיפורים וסיסמאות בלי לבדוק, לא נקנה את השקר. לא נפחד להתעמת עם הממשלה דרך הרשויות השונות שלה, ולא נפחד מהעתיד, כי מה שמוצע לנו הוא העבר. העתיד הוא שלנו, לא של הממשלה. לא נסכים להיות עבדים לרמאות מתמשכת. אין לנו סבלנות יותר. לא נקבל משיחי שקר. לא נשקוט על הכישלונות שלכם. נדרוש שינויים, נדרוש את ראשיכם המפוטרים. נחליף אתכם בבחירות. לא נסכים לממשלה שרוצה אותנו, קטנים, כנועים, בלי אמצעים לתשלום לאוטובוס להפגנה הקרובה. לא נסכים לשלטון מפחד.

גאנדי מתאר את השלבים באקטיביזם אזרחי לא אלים (נגד הממשל): First they ignore you, then they laugh at you, then they fight you, then you win. בהתחלה הם מתעלמים ממך, אחר כך לועגים לך, אחר כך נלחמים בך, בסוף אתה מנצח. את שלושת הראשונים עברנו, נחשו היכן אנחנו היום ולמה הם מ-פ-ח-ד-י-ם.

*****

מציאות חיינו? שתפו בפייסבוק, קליק קטן עבורי

תגובה אחת »

  1. silver account הגיב:

    ראש הממשלה שנרצח, חי חיים מלאים, הקים משפחה והגשים את עצמו יותר מרוב בני האדם. עשרות הילדים שנרצחו בעקבות ההסכם עליו חתם, לעומת זאת, לא הספיקו וזאת טרגיה גדולה בהרבה, לדעתי.

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s