ממשלת יהיר ואין עתיד – 65 שנה לא עבדו עלינו ככה

מהפייסבוק. לא יודע של מי…סליחה

שנה עברה ואפשר לסכם את תוצאות הממשלה הזו במילה אחת: אפס. ולא, אני לא מתייחס לנתניהו ותוצאות עבודתו המזהירה בהנהגת המשילות העילאית בישראל – אור לגויים – נעמוד בכל הלחצים וגו', כי ממנו אני פשוט לא מצפה לכלום. אפס עשה, אפס עושה ואפס יעשה. זה סוג של חוק ניוטון, רק לפוליטיקאים. סליחה, טעיתי, הוא אפס רק בניכוי המתנחלים חולבי העטינים של כלכלת ישראל. שם, בהתנחלויות, נתניהו הוא 100 או 1000000000000000. כסף זורם חופשי, החיים מסובסדים לכל מנעמי החיים, פרנסה לא חסרה באדיבות מפעלות העברות הכספים והחברים בממשלה, ואפילו החינוך לא מקופח. בניכוי אלו, נתניהו הוא מכפלת מעשיו, וכן, מותר להכפיל באפס, אסור לחלק בו.

אין עתיד היא הסיפור העיקרי בקרב הממשלה. בוודאות בלתי ניתנת להעלמה, כמו צילום מסך של סטטוס, אפשר לומר כי אין זו ממשלת נתניהו השלישית אלא ממשלת אין עתיד הראשונה. והאחרונה. אי אפשר להתעלם מנוכחותה התקשורתית, עמוסת אוויר חם ומסיבות עיתונאיות מקושקשות ובדויות. מפלגה שמחזיקה בדגל הסטטוס ואמרות השפר, כמו באנו לשנות למעמד הביניים, באנו לעשות פוליטיקה אחרת. כל אירוע קיקיוני או הצעה לחוק, אפילו לא חוק, רק הצעה לחוק, מקבל חשיבות מנופחת של 65 שנה שלא עשו כאן כזה הדבר, וציונות וזה. זו המפלגה שהטביעה את החותם התקשורתי שאם אתה לא איתנו נחסום אותך, כי ככה אנחנו דמוקרטיים. אנחנו באין עתיד נתעלם מכל השאלות ונתראיין רק איפה שנוח לנו, נענה על מה שנחליט ולא על מה שאנחנו התחייבנו לענות לציבור, אנחנו לא שומעים מגפון בישיבות שלנו.

42, בן 42 שנים. היום. 4, מרץ, 2014

כאן אתם יכולים לחפש אותי בפנסיה……(אני צילמתי)

לא עברה שנה! לא יכול להיות או בצרפתית אימפסיבלה. רק אתמול נכנסתי למשבר גיל 40, ועכשיו כבר 42? איפה נעלמו להן שנתיים ימים? שנתיים לעזאזל, שנתיים שלמות!! זה רק עוד 8 שנים למספר שאני בקושי יכול לנשום מלחשוב עליו, בטח שלא לחשוב, ותסלחו לי או שלא, כל אלו שכבר הגיעו אליו. קשה לי עם זה. זה לא מצחיק המשבר הזה של גיל 40, ואף אחד לא טורח לספר לי מתי הוא עובר. אני מתפתח מאוחר, בהכל כולל הכל. לפני חודש, קצת פחות, סופסוף עשיתי שני קעקועים. עשרים שנה בערך רק לנקות את הפחד מהמחט הדוקרת, ובתוכם אולי חמש שנים של התלבטות מה לקעקע. אז קעקעתי, אחד קטן על היד מעל המרפק והשני על הגב. גדול יותר. חצי שעה של עבודה. נשאר לי פירסינג עד גיל 43 ואופנוע כבד עד גיל 44.

אבא שלי הסביר לי הבוקר כי רק היום הוא קלט כמה שהוא זקן. אבל זה אבא, הוא תמיד זקן, כל גיל שלו תמיד נשמע לי זקן כזה שאני לעולם לא אגיע אליו. אלוהים, מה אומר עלי הבן שלי?! בעיניו אני פאקינג זקן בן 42.

מה בין הרב פינטו, ניצב ארביב וביבי נתניהו? קשרי המאפיה של ישראל

כתבה של ידיעות לפני 3 שנים בערך. תקראו שוב את הצביעות והגועל. זה רב!

It's not just the Mafia anymore. – זה כבר לא רק המאפיה. זו הכותרת לתיאור אופי היחידה האמריקאית ב-FBI למלחמה בפשע המאורגן. האמריקאים גוזרים את המשימות שלהם מהחזון של הארגון. החזון כמעט ואינו משתנה, רק המשימות להגשמת החזון. אצלנו קצת מתבלבלים בין סלוגן לוויז'ן. הנה מה שהם אומרים שם על אופי וייעוד היחידה (תרגום חופשי ומקוצר): פשע מאורגן נמצא כיום בכל פינה בגלובוס. אנו עובדים לשבש (לגרום לנכות) את הסינדיקטים הפנימיים והבינלאומיים האלו, בכל הכלים שיש לנו: מבצעים חשאיים, מקורות פנימיים, מודיעים ושיתופי מידע, חקירות משותפות לכל הגופים השונים. אנו עובדים יחד עם שותפים בינלאומיים (משטרה, שב"כ), לבנות תיקים משפטיים לנפץ סינדיקטים כאלו עם קשרים בינלאומיים. (האמריקאים כמובן לא חפים משחיתות שלטונית, גם במשטרה, גם ב-FBI ובכל ארגון ממשלתי אחר, ואין מה להוסיף עוד על הפשע המאורגן שם, כולם יודעים).

אריק שרון – לא נשכח גם את ההיסטוריה הזו

היה יהודי – ישראלי בכל רמ"ח אבריו

פרץ של געגועים ונוסטלגיה "לארץ ישראל שהייתה" שוטף מחדש את התקשורת והעולם הווירטואלי. עוד ‏אריק הלך לעולמו, עוד אריק שייזכר כאושייה ישראלית מזן יפי הבלורית והתואר, דור לוחמי המייסדים של ‏‏48' שבנו את המדינה ואת האתוס הלאומי במו ידיהם, פקודותיהם, מעשיהם, וחזונם. אריק שרון היה ‏המצביא קר הרוח, המפקד ללא פחד וללא מורא, אבל עם היסטוריית לחימה שנויה במחלוקת קשה, ‏בעיקר על מידת הצלחותיו ועל מה שהשאיר אחריו.‏

אריק שרון היה כוחני להחריד, אלים וברוטלי נגד מתנגדיו ואויביו, ונתפס כמנהיג שראה את האמת ‏העירומה ולא פחד לומר אותה. ההילה הצבאית המפוארת הלכה לפניו והובילה את דרכו. מעטים רחשו ‏לו כבוד, אבל הפחד משמו חצה גבולות, בעיקר במדינות השכנות. הכבוד הישראלי חזר אליו רק בתפקידו ‏האחרון. הוא נחשב למחליט ומבצע. אם הוא החליט לעשות משהו, כך היה, וכך גם הוצמד לו התואר ‏בולדוזר.‏

מזל טוב שנת 2014! אין מה לסכם לך. הכל חרא

בחיי שאני בחור אופטימי. יש בי הרבה אופטימיות, פנימית, עוטפת באהבה, רק שבשנה האחרונה היה לה קשה לצאת החוצה. ואפילו שהיום מתחלף לו מספר, זה רק מספר בתאריך שמציין את הברית מילה של ישוע. אבל נהוג לסכם ולהכריז על אירועי השנה, כי זה מביא רייטינג, אז החלטתי לאוורר את האופטימיות שטבועה בי. גם לכם מגיע להינות מהאופטימיות שלי. לסכם את כל החרא שבחיים האזרחיים תחת דיקטטורת ישראל, זה די קל, לא חוכמה גדולה, כולנו הרי חיים כאן, חוץ מאלו שהראש שלהם תקוע בתחת של יש עתיד, וכל אנלוגיה שמוחכם מפיק על הקשר בין החרא והתחת של יש עתיד, מקובל עלי. זה אתם, לא אני.

במדינת "הכל חרא כאן", האירוע הכי חשוב שהיה כאן השנה הוא לא קפה בחמישה שקלים שרק מגלה לנו כמה מזיינים אותנו במחירי הקפה והסנדוויצ'ים עם החביתה. גם לא בלון הענק שהתפוצץ, שעלה לנו עשרות מיליארדים בדמות יחצ"ן הפקקטה, אפילו לא הקבוצה פח שיש למכבי בכדורסל. אתם בטח חושבים על דנקנר "עלייתו והתרסקותו של ספר צמרת", עם פרק ב' על שם עופר ופרק ג' על שם זיסר. לא, חברות וחברים יקרים, אלו רק הקישוטים שנשארו מקריסטמס, כולנו צפינו לנפילתו של הטhיקון, וראו איזה פלא, שרדנו. באמת. לא קרה לנו כלום. גם טרילוגיית המד"ב הבינלאומית שנכתבה בעזרת הלפידומטור המבריק של יהיר לפיד, "תקווה חדשה: אני אהיה ראש הממשלה הבא", ו"האימפריה מכה תוך שנה וחצי: יהיה כאן נפלא", עם הסיום של "שובו של מחיר הדיור השפוי", לא … פשוט לא.

מי האשם במחדלי הסופה? אנחנו אשמים, רק אנחנו.

כל כך יפה לה לבן

אם להיות כן לרגע, ביבי לא אשם במזג האוויר הסוער שעבר עלינו פעמיים במילניום וכמו איילון שמוצף פעם בעשרים שנה, אולי עוד נכונה לנו מערכת סוערת כזו או יותר, עדיין בחורף הנוכחי. אני לא מאשים אותו אן אף אחד אחר. שליטה על מזג האוויר יש רק בספרי מד"ב ובהוליווד. אולי גם אצל אורן זריף. די רדוד ואידיוטי להאשים מישהו על נזקי הסערה עצומה ככל שתהיה (אלוהים יקר שלי, אני כותב בסלון, מול ערוץ 10, ויש פרסומות ליפה ולחנון. די, באמא'שך, תסגור אותם בשם גן החיות התנ"כי של הצדיקים!). סערה, נפלאה ונהדרת, שלג לבן ויפיפה. גשם, המון גשם, וריח של רעננות באוויר. לזה לבוא בטענות?

הסערה לא נגמרה, היא גם כי לא התחילה בשבוע שעבר. הסערה הזו החלה מאז קום המדינה, וקיבלנו את הסטירה הראשונה והגדולה שלה באסון הכרמל 2010. מזג האוויר הודיע לנו חגיגית שהוא לא ממש סופר אותנו

דירה במרכז הארץ, גוש דן, מיליון ש"ח בלבד!!

לילה בהונג קונג.

אחת ההדלפות שפורסמה בתקשורת מימי "אחורי הקלעים" של דיוני תקציב משרד הביטחון, העידה כי לפיד צעק מול ראשי המשרד הזה כי אם הוא לא יוריד את מחירי הדיור תוך שנה, הוא הולך הביתה והוא יכול להוריד רק אם יקצץ בתקציב הביטחון. אבד הכלח על הפרשנות של משפט סתום זה, מים רבים עברו בירקון הסטטוסים מאז, ומחירי הדירות ממשיכים לעלות. תשעה חודשים עברו מאז כינונה של ממשלת ביבי השלישית, חמש שנים רצופות על כס המלוכה. כל הגרפים מראים בבירור כי שנות העלייה המטורפות של מחירי הדיור והשכר דירה עלו בתקופתו של ביבי, והוא האחראי הישיר לחידלון הלאומי הזה. זה שוב רק ביבי.

גם כאן בשביל להבין את אפסותה הפרגמטית של ממשלת ישראל בתחום הדיור, צריך לחזור לכלל הבסיסי ביותר של חבורת ההון-שלטון וזה Follow the money. ביבי לא רוצה להוריד את מחירי הדיור ולסגור מרפסות. אין לו עניין להסתכסך עם בנקים שמרוויחים הון עתק ממשכנתאות מטורפות בריבית נהדרת, עבורם. גם לא עם חבריו הטייקונים בעסקי הקרקעות והבנייה שתורמים ביד רחבה, ובעיקר הוא לא רוצה לטפל בבעיות פנים ארציות, בשביל קיימת הממשלה, וזה מסיט אותו מהכיף של CNN וטיולים בעולם בצווחות איראן-איראן. תנו לשוק להסתדר לבד, לעושר לחלחל מטה. זו המנטרה, זו הדת הכלכלית של ביבי. היא נכשלה, ולפיד בתפקידו כשר האוצר, אפילו הצהיר שהיא נכשלה רק עדיין מפחד לומר מי הוא אבי הכישלון.

קיצור החופש הגדול עולה לנו במס חדש

צילום: מרק ישראל סלם

עוד רעיון טוב שמתגלגל שנים במדרונות הממשלה, מוצא את ביטויו האומלל תחת ידיה הכושלות של יש עתיד. שוב זה השר שי פירון והמס על הבגרויות שלו, והדמוקרטור הדגול יהיר לפיד. "מה רע לך עם קיצור החופש הגדול? אין לך שלושה ילדים? ואתה מתלונן כל הזמן על כל החופשים שלהם?".

נכון, זה לא רעיון רע לקצר את החופש הגדול, ולא ממש רעיון טוב, מצד ההורים וגם מצד התלמידים. ואני מתלונן, כי שוב יש עתיד מרמה אותי, בלי בושה, בלי להתבלבל, במסיבת עיתונאים צעקנית ומתהדרת, כיאה לדרכם. החלטה שאמורה להיות נכונה מתבררת רק כעוד חלטורה מהירה ועצבנית, ללא שום מחשבה לעומק, ללא בחינה, ללא המטרה שלשמה היא נוצרה מלבד המטרה היחידה והנעלה ביותר והיא להיות פופוליסט זול. ממתק להמונים בשביל להחזיר את אהדת העם ליש עתיד ולנסות לבטל את המשוואה שלמדנו לקרוא בפייסוש כל כך טוב –  יאיר לפיד = כישלון = אכזבה = שקרן.