יש באמת הבדל בין פנטזיה למציאות?

יש באמת הבדל בין פנטזיה למציאות?

סדרת טלוויזיה מצליחה ונהדרת בשם עד עצם היום הזה (Once upon a time), מספרת את קורותיהן של כל דמויות האגדות שאי פעם קראנו עליהן, ללא קשר למחבר, לזמן ולסוג הפנטזיה. כל פעם שיש משהו קצת ישר ושיגרתי בעלילה, היוצרים זורקים פנימה דמות חדשה, בדך כלל נבל או מרשעת, כי הרי כל גיבור בכל סדרה צריך את הנמסיס שלו (נמסיס, אלת הענישה והנקמה, יריב נקמני, אבן שושן). אם הסדרה הזו מייצגת סיפור פנטזיה וורוד (כי תמיד יש סוף וורוד), אז הכי הפוך ממה, הנגטיב המוחלט צריך להיות סיפור המציאות הישראלי-פלשתיני השחור משחור (כי שחור מרזה, תשאלו מגישי חדשות בטלוויזיה). כאן סדרת הריאליטי של חיינו מתנהלת על ידי גיבור בעל כורחנו, ונמסיס שמוכרח להתקיים, אבל משתנה כל בוקר. גם לנו יש מנוולים ומרושעים, וציפור אחת מנותקת מהחיים.

ביבי הבטיח לעם ישראל בשנת 2009 שהוא-הוא ירסק וישמיד את החמאס. הוא גם הבטיח שאוטוטו מדינת אשפלנד, וחמאסטן, וחיזבאללה, תוקפים אותנו בפצצות, ומרגמות, וטילים שיעופו מקלקליה, על תל אביב וירושלים, וממש לפני כמה שבועות הוא נשבע לפני עם ישראל ואומות העולם שהחמאס בכבודו ובעצמו יביא עלינו שואה שניה. ואלו היו רק המתאבנים המתחלפים כמו בחתונה נוצצת, כאשר הכלה לא הביאה את אמא שלה, הגב' איראן-איראן. ועל כל הכלות והחמות בעבר ובעתיד של ביבי, והמזוודות הארוזות על המדשאות הנשיאותיות האמריקאיות, באקט של "תחזיקו אותי", על כל אלו אתם מצביעים לו. הנמסיס של ביבי זה הנמסיס שלכם.

וביבי בונה את הבחירות שלו על הנמסיס הבא. הנארטיב הימני-פאשיסטי ששולט מאז 1996 בישראל, קיים רק בזכות הפחדה ופאניקה שלטונית, והסדר בינם, מי מגיע קודם לא ממש חשוב. לפעמים יש רק הפחדה כאשר אתם קצת כועסים על ביבי בגלל יוקר הקוטג' והוא מרגיש את הכיסא של הסקרים קצת חורק, ולפעמים יש הפחדה כי הוא בפאניקה מתרגילים שעשו לו או שהוא מדמיין שעושים לו. הפעם מזלנו שביבי פחדן מדיני וצבאי, ואין לידו את גנרל ברק, כי ממש עכשיו היינו שוב "במבצע מוגבל" בעזה. אין כמו מלחמה קטנה וטובה לפזר כותרות בעד הנמסיס, ואני בטוח שגם החמאס מחכה "לסבב מוגבל נוסף של אלימות בדרום" (גם רוני דניאל משועמם לאחרונה). גם החמאס מחפש יחסי ציבור.

רק עם תחתונים אמריקאיים

רק עם תחתונים אמריקאיים

ואז הגיע אבו מאזן ועשה תרגיל מארץ התרגילים המדינאיים לביבי (חוכמה קטנה, ביבי לא מדינאי). אבו מאזן התחתן עם החמאס. אחרי שש שנות שלטון מדיני כושל ומחפיר, של ביבי וליברמן (שר החוץ!! יברמן עדיין שר החוץ תאמינו או לא!), אחרי כל התרגילים שהפלשתינים עשו לנו באו"ם בשנות שלטון הביבי וליברמן, הורידו לנו את המכנסיים בפומבי, ואנחנו לא לומדים להגיע לאירוע עם תחתונים מייד אין אמריקה. ואמריקה לא מאמינה לנו, ושאר העולם לא מאמין לנו, כי אנחנו צורחים עליהם אנטישמים, וכולם הרי נאצים בפוטנציה (ע"ע נאומי המנהיג ביום השואה). שש שנות מדיניות שכל ערוותנו גלויה לכל העולם, ולעולם נמאס מאיתנו, לגמרי נמאס, אז הוא משחק עם הפלשתינים, כי אולי יש פרטנר שם, ואולי כבר יצא להם מכל החורים לשמוע על הסכסוך היזרעלי פלשתיני. שמעת יהיר לפיד, בניגוד להודעתך כי קרי לא ימהר לדבר עם הממשלה החדשה, הוא מאוד ממהר לדבר איתה.

וידענו שהחתונה הזו מגיעה, אפילו קיבלנו הזמנה שלא אישרנו לפני חודשים ארוכים, ורק חיכינו שהזמן יעשה את שלו, והכלה תהיה מכוערת מדי לאבו מאזן עד שיתחרט. אבל כרגיל אצל מדיניות ביבי וליברמן לא נערכנו לחתונה הזו, ולא עשינו עבודה למנוע, או לברך, או לחשוב, רגע! תעצרו את הסוסים ותחשבו!! אולי זה בכלל טוב לנו החתונה הזו? אם החמאס יהיה חלק מהשלטון הפלשתיני אולי סופסוף נצליח לפתור את כל הבעיה הזו אחת ולתמיד כאשר כולם מסביב לשולחן? אז החמאס מתנגד לקיומה של ישראל ורוצה בהשמדתה. נו? מה חדש כאן? רוצה שמרוצה, לא טוב לפוליטיקה אבל אחלה עסקים עושה החמאס עם השלטון הישראלי, חבריו, נהנתניו, טייקוניו ופורשי מערכת הביטחון. וואי וואי כמה כסף שזורם בין אלו שרוצים להשמיד אותנו לממשלת ישראל. זו כנראה הסיבה העיקרית שלא יהיה שלום, יותר מדי אנשים מרוויחים כסף "מהסכסוך", והחמאס צריך כסף גדול של הרשות. אבל באופן ממשלתי, רישמי ומאורגן, עכשיו לא נעשה שלום בכלל כי שלום עושים עם חברים ולא עם אויבים. ידוע. ברור. רק בנט עוד ינוקא פוליטי.

אם נתרכז שנייה אחת רק בנו, רק בצד שלנו, *זה* הצד ששולט בכוח הזרוע על חייהם של בני אדם אחרים, מיליונים כך מספרים, ונוטל מהם זכויות אנושיות בסיסיות כמו של חירות, אפילו שהם ערבים. מישהו זוכר שביבי-ליברמן-בנט-לפיד, בחוקיהם המדיניים, בסיפוחים "של גושי ההתיישבות" שכבר מבליחים בממשלה, הם למעשה מובילים אותנו למדינה דו לאומית שתגדע את החלום הציוני ותביא לסיומה המוחלט של מדינת ישראל? אולי פעם אחת נצליח להסביר כי הביבי והליכוד זה הנמסיס של עם ישראל?

ושניהם נהנים מהמצב הזה, ביבי והמחאס. כל אחד הוא הגיבור של עמו בעיני עצמו בלבד, והשני הוא הנמסיס שלו. אפשר עוד לחשוד שהם כל כך מתואמים להמשיך את שלטון ההפחדה הזה, שעוזר להם להישאר בשלטון. ומה הם יעשו האחד ללא האחר? לא הצליח לביבי עם איראן-איראן ולחמאס לא יצליח עם השלום, כי הוא לא יכול שלא "להמשיך את המאבק". בשביל שלום יש לפלשתינים את אבו מאזן לא את החמאס, ובשביל שלום יש לעם ישראל את העבודה וזהבה גלאון (העבודה בהנהגת בוז'י הרצוג, תצחקו, מותר לנו). ואם יהיה טוב לשני הצדדים, זכות הקיום של ביבי-חמאס תחדל. עצמו את העיניים ודמיינו בליווי שאנסון צרפתי, תחת מטרייה אחת גדולה, הולכים יחד מחובקים לתוך האפילה ביבי והחמאס.

*****

עשיתם שיתופים נהדרים, תמשיכו. אלו החיים שלנו, או משהו.

»

  1. כתוב על חול ובעיקר על הפיליפינים זה מה שבאמת מעניין אותנו בבלוג שלך כל השאר זה בזבוז של דיו ושל זמנך, ישראלי אוהבים חול.

    • מאת זיו:

      אכן הזנחתי. השבוע יעלה טור על ניו יורק, ובשבוע הבא כרתים. טור חדש על הפיליפינים יהיה בספטמבר……..

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s