אין טובה ממנה. מי שלא ראה, לא אוהב טלוויזיה.

אין טובה ממנה. מי שלא ראה, לא אוהב טלוויזיה.

קצת עצוב לי היום, Breaking Bad, שובר שורות בשמה הרע המעוברת, של וינס גיליגאן Vince Gilligan נגמרת הלילה בפרק האחרון שישודר בארה"ב. די דבילי להיות עצוב בגלל סדרת טלוויזיה, אבל זו אחת מהבודדות שממש גורמת לי להיות ככה. השנייה האחרת שעדיין לא הסתיימה ומומלץ לא להתקרב אלי ליום-יומיים בערך כשזה יקרה, זו קליפורניקישיין האלוהית Californication. אחת אחרת הייתה סטארגייט כל הסדרות, אבל בעיקר האחרונה Stargate Universe, לא אשכח את פרינג' Fringe מהעונה הקודמת, ובטח אני אזיל דמעה קלה (מי אמר שאני לא רגיש?) כאשר "על טבעי" Supernatural תסתיים אולי בשנה הבאה (לא!!!!!).

ברייקינג באד היא שונה מכל טלוויזיה אחרת, אפילו שהיא לא מז'אנר המד"ב אהובי. אני אוהב סדרות שתופסות אותי חזק, כאלו שבפריים האחרון של כל פרק יוצאות קללות עסיסיות לאחר דקה של תדהמה ממה שקרה הרגע, ובציפייה דרוכה לפרק הבא. כאלו יחסי אהבה היו לי עם אבודים Lost עד העונה האחרונה, ובעיקר פרקי הסיום שלה שעבורם במיוחד צריך לחוקק חוקים נגד יוצרים זוועתיים כאלו, ולדון אותם לגולאג רוסי קר וקפוא עם מוזיקה בלתי נגמרת של סלין דיון, למאה שנים. נכון, זו רק טלוויזיה, אבל לבריקניג באד אין טובות ממנה. וזה אישי, הכל אישי. לכל אחד יש את הסדרה המיוחדת שלו, ומי הכי טובה תימשך לעד אבל אצלי זו הפסגה האולטימטיבית של סדרה, ככה כולן צריכות להיות. האמיתות של האלימות המהפנטת שיש בה, בלי דיוני סרק וזיבולי שכל, קונה אותך בכל רגע נתון, באמינות המוחלטת של הדמויות בסצינות סוריאליסטיות תלושות מהחיים וכל כך מחוברות לדמויות ולסדרה.

הצמד ששינה את מהות המשחק

הצמד ששינה את מהות המשחק

הסיפור של הסדרה מבריק, פשוט להחריד ומבריק בפשטות שלו. שתי דמויות עיקריות וכל אחת טובה מהאחרת, האם בסיפור הזה כולנו יכולים להיות וולטר, מורה תיכון לכימיה מתוסכל, וחולה בסרטן, שבעזרת השכלה נכונה וחוכמה רק רוצה להשאיר ירושה טובה יותר לאחר מותו, ולמעשה יכול להיות יצרן המת' הטוב בעולם באמצע המדבר? מי מאיתנו לא מכיר ג'סי כזה שבקושי סיים תיכון, ויש לו "חוכמת רחוב", אבל באמת יש לו חוכמה אמיתית? אלו שורות כתובות להפליא שמוצאות את נפשן במשחקים משובחים יוצאי דופן, שבכל סצנה פשר לאהוב את הדמות או לשנוא אותה, או לכעוס עליה או להתפעל ממנה או לטפוח לה על השכם.

היוצרים דאגו על שמירה עיקשת של קו זמן עלילתי נכון לאורך חמש שנות סדרה שלמעשה מתרחשת כשנה וחצי לערך במציאות העלילתית, ובלי לחנטרש אותנו עם כל מיני קפיצות מוזרות בזמן ופילרים הזויים. עבורי זה התחכום האמיתי של הסדרה, בניית הדמויות הראשיות שלה, המטמורפוזה שכל אחת ואחת עוברת בדרכה מעונה לעונה, המלחמה הבלתי נגמרת על כל מעשה שלהם, האם זו האופציה היחידה שנשארה לביצוע, ואיך זה משפיע על קיומה של הדמות. כל דמות מפתחת לה תחכום אישי, התפתחות אינטליגנטית ביחס לדמויות האחרות.

כתיבה כל כך מבריקה של סדרה כזו היא בטח חלומו הרטוב של כל כותב. הצוות שכתב מונה שבעה והם מסודרים בביזנס הזה של הטלוויזיה האמריקאית. כל פרק נפתח בסצינה מהממת של אנקדוטת חיים קטנה בת שתיים עד שלוש דקות, ואני לא רוצה לספר דוגמאות בגלל ספויילרים. הם שובצו במהלך הפרק או בסצינה האחרונה. שם, בפריים האחרון כל הפרק, כל העונה, כל הסדרה יכולה להתהפך עליכם בבת אחת. הסיפור היה רציף אבל ההתפתלויות היו רבות. הכל היה יכול להתהפך כל דקה בערך. תמיד יש הפתעה מעבר לפינה, מישהו ימות, מישהו יעשה טעות, מישהו יגיע לנקודת שבירה. בעונה שלפני שנתיים אסור היה להפסיד את הפריים האחרון שהפך על הראש את כל העונה וגרם לי לברך במשך חצי שעה או שנה, ואני שוב נמנע מלכתוב כי אולי יש כאלו שעדיין לא ראו.

בריקינג באד שייכת לסדרות שהחלו את מגמת הפרקים הארוכים יותר מהסטנדרט המקובל. במקום "שעה" של 42 דקות, מקבלים 55 דק' בממוצע, ו"חצי שעה" זה באמת חצי שעה ולא 21 דק'. אני חושב שחלק עיקרי מכל זה שייך לרשתות הקטנות שמעלות סדרות מופת, ולוקחות את התהילה מהענקיות שעסוקות בריאליטי כל היום. שתי הסדרות החדשות של נטפליקס (כתום זה השחור החדש, ובית הקלפים) הוכיחו את זה הכי טוב שיש. פרקים ארוכים זה הרבה יותר כיף לצופים, הרבה יותר עומק לכל פרק עבור הכותבים, עבור העלילה. הפרקים לא נחתכים טו בי קונטיניוד, כי כל הסדרה הזו זה טו בי קונטיניוד, הם פשוט מסתיימים בנקודה הנכונה בדיוק לפני תחילת הפרק הבא. אפיסודס Episodes של מאט לבלאנק היא כזו, וחובה עליכם לראות את הדרמת-סיטקום או איך שלא תקראו לזה, גאונות צרופה.

רק כשתראו תבינו את התמונה הזו

רק כשתראו תבינו את התמונה הזו

כמה שאני אתגעגע לוולטר וג'סי. כמה שאני מקנא במי שלא ראה עדיין ויראה ברצף אחד ארוך את כל חמשת העונות, כי אין אפשרות אחרת לראות את הסדרה הזו, רק ברצף אחד וארוך. מה הסדרה הכי טובה שלכם?

תגובה אחת »

  1. מאת aline:

    עוררת את סקרנותי לגבי הסדרה (יחד עם המלצות נוספות) ובוודאי אתנחל מול הטלויזיה כמה ערבים חורפיים ו"אחסל" אותה (זה לא מד"ב כן?:) ). מה אני רואה עכשו? לא נראה לי שיהיה לטעמך, אבל רואה את העונה האחרונה של "האשה הטובה". לא ראיתי את הסדרה כששודרה ורק לאחרונה ראיתי ברצף את כל העונות ואהבתי. משוחקת טוב ומזכירה את סביבת עבודתי… קצת.. רק קצת.. זו לא "הסדרה הכי טובה שלי" אבל טוני ורידלי סקוט יודעים לעשות גם טלויזיה

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s