בשנת 1993 ראיתי את שינדלר בניו ג'רזי עם המשפחה. לא ידעתי על מה הסרט, די הייתי בהלם מכל הסצינה המשפחתית האמריקאית הראשונה שלי, בביקור הראשון שם. אמרו לי שה וכלים לסרט של שפילברג. בסוף ההקרנה הארוכה שמתי לב לשלושה דברים – האולם היה מלא לחלוטין מכל סוגי התושבים של אמריקה, הסרט היה בשחור-לבן, ובכיתי.
האחרון שאני זוכר היה של טרנטינו, Inglourious Basterds, זו ההרמוניה שלי עם סרטי שואה, אני תמיד בוכה בהם, ולא מזיל דמעה אחת. מיצירת המופת של החיים יפים של רוברטו בניני, יצאתי על הרגליים. באוטו התפרקתי לשלולית.
1994, אני לאחר השחרור עובד בבית הקולנוע גיל כפר סבא בקניון ערים, חדש שרק נפתח ימים לפני כן. ביום השואה של אותה השנה, היו הקרנות בוקר של שינדלר לחטיבות ביניים. ההמולה הייתה כמצופה מתיכוניסטים לעתיד. בתחילת הסרט עוד היום קריאות באולם, קללות, גרעפסים קולניים. בסוף הסרט מחציתם בכו, החצי השני היה בהלם, וליצן הכיתה שתמיד תמיד זוהה מידית, נשאר ליצן הכיתה.
בשנת 2013, ערב יום השואה, ליצן הכיתה עבר מגרעפסים מול ניצולי שואה לאלימות לשוד של ניצולי שואה. אני בטוח שזה רק צירוף מקרים קשה של ריכוז אירועים נגד ניצולי שואה, אלא שלמעשה אלו אירועים פליליים נגד קשישים שמבוצעים כל הזמן, ולא רק בשנת 2013. כנראה שצריך להזכיר לעם הזה כל מיני מעשי אונס של קשישות, פריצות שיגרתיות לבתים, מכות ושברים, ושאר חגיגות שבועיות של "נוער" שרק מחפש כסף קל. הכסף שהנוער המקולקל הזה מחפש, זה לסיפור אחר. הבעיה העיקרית היא שהנוער הזה מחפש לשדוד קשישים, שם צריך טיפול קשה מאוד של המחוקק, ואיפה המחוקק?
***
תינוק שנולד בסיום המלחמה 1945 ועדיים ראה נאציים יהיה היום בן 68. נחשב למעלה זה אומר שהקשישים ביותר שאולי עדיין חיים כיום, כאן בישראל, הם בגבול 100 השנים, וכמה כבר עוד נשארו לנו מהדור הזה? הסטטיסטיקה היבשה אומרת שבכל יום מתים לנו כעשרים ניצולי שואה והמספר הזה במגמת עלייה שבועית, ככל שמזדקנים גם אלו שהיו צעירים בסיום המלחמה, ובכל מקרה יש פחות ממאה ושמונים אלף ניצולים בלבד בישראל. זו שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה האמיתית של העם שלנו.
בארבע שנות ביבי השני ושטייניץ החד פעמי, קוצצו קצבאות הזקנה והכסף של הקרן למען ניצולי השואה במאות מיליוני שקלים רבים מאוד. זה הנוהל אצל ביבי, עוד כשהיה ביבי הראשון, וביבי שר האוצר. קודם נפגע בזקנים, אחר כך בכל השאר. כל אחד עם הורים קשישים יכול להעיד על הפגיעות הקשות והמתמידות של כל שלטון ליכוד-ביבי, בשכבת האוכלוסייה המבוגרת והקשישה בישראל. אל תגידו לא ידענו. לפיד העביר ביומו הראשון בתפקיד כ-50 מיליון ₪ לקרן למען ניתוי השואה. פעולה מבורכת אבל עדיין רק אקמול ואפילו לא זמני.
היום אין טיפול ממשלתי מקיף וסדור בניצולי שואה קשישים, עריריים, חלקם הומלסים, כמעט כולם חולים. יש ביטוח לאומי דל שבדלים, וככה נראה פרצוף החמלה היהודי של השלטון הימני-ליכוד בישראל בעשר השנים האחרונות, ויותר. הסיפורים האלו של עליבות החיים של קשישי השואה, הוא לא חדש ולא מהיום. יש עיתונאים שרודפים שנים ארוכות אחר השלטון למען יעשה משהו, ואף הצליחו לשנות בנקודות מסוימות, אבל למה לעזאזל, בישראל של 65 שנה אחרי ההקמה ו-70 שנה אחרי שיא המערכה הנאצית-שטנית, במלחמת העולם השנייה, צריך עדיין לרדוף את השלטון הישראלי שיעשה משהו עבור אותם אנשים?!
אני דורש ממשלת ישראל לעזור לכל ניצול שואה ערירי ובודד עם עובד ניקיון שיגיע פעם בשבוע לנקות. לחוקק חוק שבו כל עירייה תחויב לדאוג לארוחה חמה אחת ביום לכל ניצול שואה בתחום שיפוטה, על ידי מסעדות או מפעלי מזון מקומיים, ובנוסף שירותי כביסה שבועיים.
לחוקק חוק שמבטיח כי לכל דירה של ניצול שואה יהיו את הדברים הבסיסיים הנדרשים לקיום חיים בישראל כמו מקרר, מזגן, תנור חימום, מיטה ומזרן, טלוויזיה, תנור בישול ומיקרו. מנורות תקינות ועובדות, לחצני מצוקה ואזעקות שריפה. כל אלו יחויבו בבדיקה ודיווח של עובד סוציאלי שיגיע פעם בשבועיים לפחות לביקור. אפשר לתפקד בטיפול השוטף של תיקונים ותקלות דרך המוקד העירוני. בחלוקה ארצית זו לא מעמסה כל כך גדולה לכל הפונקציונרים אוכלי החינם של העיריות והמועצות המקומיות. יש מספיק משתמטי גיוס שאפשר להיעזר בהם.
ראינו חברי כנסת שמעבירים חוקים ביום אחד בשביל הנוחות האישית שלהם ומפלגתם. אתם יכולים לעשות את כל זה גם ביום אחד. אין לנו עוד כמה שנים לבזבז בדיונים כמו שפקידי האוצר כל כך אוהבים לעשות, כי הבעיה קטנה מיום ליום.
אם לא נעזור עכשיו, אז מתי?
לעובדיה יוסף: שלוש עשרה שנים עברו מאז הכרזת כי בנשמתם של נרצחי השואה התגלגלה נשמה של חוטאים שבאו לעשות תיקון בעולם הזה. רק עד יום מותך תוכל להתנצל בקולך.
Related articles
- Remembering The Holocaust & Honoring The Survivors (iamnotashamedofthegospelofchrist.com)
- Warsaw ghetto survivor in Israel recalls Jewish uprising against the Nazis (vancouversun.com)
- Warsaw Ghetto Survivor in Israel Recalls Uprising (theseatonpost.com)
- Why Holocaust Survivors Are Angry in Israel (blogs.forward.com)
- The Default Holocaust (desertpeace.wordpress.com)
- Yom HaShoah – Holocaust Memorial Day Starts Sunday Night (jewishpress.com)
- Holocaust survivors at Kittay House in Bronx will share their stories on Holocaust Remembrance Day (privateinvesigations.blogspot.com)
- Fact or Opinion (journalismanddemocracys2013.wordpress.com)
- (No) Exit from Poland. (mikepolandtrip.wordpress.com)
- About Inglourious basterds /Sobre Bastardos Inglórios (wewannachangeblog.wordpress.com)
מדינה אטומה.
מדינה שפויה הייתה מעבירה את כל מי ששרדו את התופת לבתי מלון 5 כוכבים ודואגת להם לכל מחסורם.
במקום רודים בהם והם מתים בבית לבד מבושה ורעב.
חוששים לצאת בגלל האלימות.
עצוב מאוד.
המדינה זה אנשים. אני לא מבין למה הפקידים כל כך אטומים?
כואב ומקומם. מי ייתן ויגיע השינוי במהרה..
[…] פורסם לראשונה בבלוג אני נגד. ככה. הבלוג של זיו טרנד. […]