מאות שיגורי טילים שונים ופצמ"רים מעזה על מרחב יישובים גדול בהרבה מאלו שמצוירים במפות בצבאיות כעוטף עזה. עוטף זו מילה יפה כזו, פסטורלית. עבורי זה לא חשוב אם נפל טיל אחד, פצמ"ר אחד, אפילו פעם בשנה על יישובי הדרום או מאה ביום לחימה. אף אדם בישראל לא צריך לחיות תחת פחד קיומי תמידי שהנה אוטוטו טוטו מגיעה האזעקה וצריך לברוח למרחב הביטחון, ותוך כדי תנסו לא לחשוב יותר מדי על הילדים שלכם. בטח מישהו אחר דואג להם עכשיו.
ממש קיבלתי סחרחורת קלה מהשימוש החצי תכוף במכבסת המילים של צה"ל והממשלה לתיאור מציאות חייהם של מיליון וחצי ישראלים בעשר השנים האחרונות ויותר. מכבסת המילים קיימת בשביל שני דברים עיקריים. האחד זה האושר להמציא מילים חדשות לכל הכתבים הצבאיים שירגישו מנופחים עוד יותר מחשיבות עצמית, והשנייה שלא מדברים עליה יותר מדי, זה להסתיר את חוסר העשייה, האימפוטנציה של האסטרטגיה בדוקטורינה הביטחונית של ישראל, שכנראה מחכה לציפרלקס מהדר' של האח הגדול.
ליבי ליבי עם האומללים שחיים תחת הטילים וצווחות הצבע האדום, שבעי הבטחות ומלל אינסופי של הממשלה וביבי העומד בראשה, עם האגרוף הקמוץ ופה מפיק המרגליות שהוא יביא את בשורת הביטחון וינפץ את שלטון החמאסטאן בעזה. הוא יביא את השקט, ביבי, בחירות 2009. לראות ולא להאמין. לשמוע בלי לקבל התקף. תעשו קליק.
ארבע שנים עברו ואני שמח באושרם של אותם מיליון וצי לשקט הנפלא שהגיע אל חייהם, ואל תגידו לי שלא מבקרים ממשלה תחת אש או כשיורים עלינו או כל משפט חלול וריק כמו ואקום בין כוכבי, שמאחורי המילים של יאיר לפיד. ממשלה מבקרים בדיוק ברגעים שהיא מתגלה בחוסר אמינותה, חוסר מעשיה, חוסר יכולתה, כישלון הבטחותיה. ממשלת הליכוד נכשלה בשמירה על ביטחון המדינה וביטחון תושבי הדרום. לא צריך לזעוק את זה למיליון וחצי תושבים נצורים בממ"דים. הם חיים את זה, ועדיין מצביעים לביבי. לא ייאמן. ואם אתם עדיין לא מאמינים אז תקראו את הדו"ח על המרמרה ותבינו שאין קבלת החלטות ביטחוניות במדינת ישראל. הכל זה עניין של מזל, והמזל ייגמר לנו.
תחזיקו אותנו, אומרים ברק וביבי. אנחנו תיכף, ממש עוד דקה שתיים, עפים על העזתים תרתי משמע. אפילו הוצאנו את מעילי הצילומים הביטחוניים שלנו מהנפטלין. אז תזהרו שם בעזה, כי אנחנו מסתכלים עליכם עם משקפת נקייה. מה לא ניסינו שם בעזה? מיני מלחמה ב-2008 שנגדעה באיבה בגלל פחדנותו של ברק, ככה אולמרט אומר. ברק לחץ לסיים לפני שהחמאס בוטל. אנחנו מובילים בספירת המתים, 1:1000 מולם, ואין שמחה כמו השמחה שבחיסול פעילי חמאס וועדות ההתנגדות בכירים, רק בכירים, בעודם רכובים על אופנוע, או לפגוע בול בפוני של הפעיל, הבכיר, שבדיוק מנסה לשגר עלינו ממרחב השיגור. אנחנו מצליחים בכל הפעולות הצבאיות שלנו, הנה הם מחוסלים, הם מדממים, וכבר עוד שנייה החמאס יתחנן להפסקת אש.
עד היום תמיד נדמה כאילו אנחנו המתנו להפסקת האש הזו בתיווך מצרי או טורקי או גרמני או ירדני או של הירוקים הקטנים מהמאדים. מצד ברק יש מנטרה קבועה של "בוחנים אפשריות תגובה חריפות, והחלטות בינלאומיות, ונגיב מתי שנגיב". יותר מדי מרגיש שעושים "סבב הסלמה", מנסים להרוויח נקודות לפני בחירות או ספין ממחאה חברתית. החיים שלנו, של תושבי הדרום בעיקר, זה לא המשחק הפרטי של ביבי לברוח מהבעיות המנהיגויות שלו, לעזאזל!
יש כנראה רק פעולה צבאית אחת שלא ניסינו. מלחמה כוללת בעזתים. השמדה מלאה של כל התשתיות במדינת עזה, פגיעה ישירה בכל ראשי החמאס ושלטונו, כניסת כוחות קרקעיים מאסיביים. השמדת גדודי החמאס, ואז בחירות חדשות, בערך כמו שעושים האמריקאים במדינות ערביות שלא יורות עליהם טילים. רגע, ניסינו כבר. שרון ניסה, אולמרט ניסה, ברק ניסה. חיסלנו באבות ומנהיגים בכירים של החמאס, וטילים בחלונות שלהם, והם צומחים מחדש. ניסינו לעזאזל!
רק השלטון של ביבי, סליחה, ביבי, משותק מפחד ולא ניסה. ביבי מעולם לא יצא למלחמה ומעולם לא הוביל את ישראל בשעות מצוקה. ביבי הוא יוצר המצוקה וחי ממנה. המצוקה הביטחונית שלכם זו כוס התרעלה היומית שלו. בלעדיה אין לו קיום. בפעם היחידה שהוא ניסה לעשות משהו והסתבך בירדן בחיסול כושל, הוא התפרק לגורמים ראשוניים, ואתם כבר שכחתם. ביבי חזק בדיבורים מול החמאס. והחמאס יודע את ביבי. עובדה שהחמאס מנצח את ביבי מאז 1996, כי הוא חי וקיים ויש לו מדינה.
אז אם ניסינו הכל בדרכים צבאיות, ונכשלנו (כי יורים עלינו!!!) למה שלא ננסה הכל בדרך לא צבאית? נעשה שלום עם החמאס. כן, איתם, אלו שקוראים להשמדת ישראל, ויש להם קייטנות של מתאבדים צעירים, וספרי לימוד של השטן. אלו עם הזקנים שיורים עלינו טילים. נעשה שלום איתם כמו שעשינו הפסקת אש קטנה למען החזרת שליט, וגם שם הם החמאס, האויב שלנו כבר ניצח אותנו.
כן, אני יודע למה לא, כי הם האויב שלנו!! אבל באמאש'כם, מי בדיוק יעשה איתנו שלום? בוב ספוג? מה בדיוק ההגדרה לאויב? מישהו שמחלק לנו לידיי גודייבה ביציאה מהדיוטי פרי? שלום עושים רק עם אויבים ולמה אני צריך להזכיר את זה?! לא עשינו שלום עם המצרים אלו שנלחמו בנו, והיו לנו שם שבויים שעונו קשות? לא עשינו שלום עם הירדנים איתם גם היינו במלחמה? לא עשינו שלום עם ערפאת, הצורר היהודי הגרוע באויבינו מאז היטלר יימח שמו וזכרו, וביבי אפילו לחץ לו את היד בחמימות של חברותא?! עשינו עם כולם, ולהזכירכם, אתם שמצביעים לביבי ולא רוצים שלום, ביבי הציע יותר מפעם אחת להחזיר את כל הגולן לסורים בהסכם שלום, אפילו לאחרונה. והסורים מהם? חברים לפרלמנט של שישי בצהריים?
רק שלום יביא ביטחון, ואין דרך אחרת, תראו את כל הגבולות השקטים שלנו. רק שלום יביא ביטחון כלכלי, וזה לא פחות חשוב משלום ביטחוני. רק שלום עם החמאס יביא את השקט לתושבי השפלה והדרום. שלום שעדיין לא ניסינו, כי אם יהיה שלום, איך יפחיד אותנו הביבי? רק שלום.
***
נמאס לכם ממעגל ההסלמה הבלתי מגנר? תעשו קליק ותספרו לעולם שיש אלטרנטיבות למלחמה.
Related articles
- During the night 6 rockets were fired from Gaza into Israel. (ifaynsh.wordpress.com)
- It's Raining Rockets Again (jewishpress.com)
- 11-Nov-12: More incoming missiles at 2:25 am (ifaynsh.wordpress.com)
- Gaza Savages Time Rockets to Kill Children (warsclerotic.wordpress.com)
- Over 110 rockets have been fired from Gaza into Israel since Saturday (jewishinfonews.wordpress.com)
- Live Updates: Gaza Attacks on IDF Soldiers and Israeli Civilians (ifaynsh.wordpress.com)
- Barrage of rockets slams South in violent escalation (warsclerotic.wordpress.com)
- Palestinians fire 13 rockets, mortars into South; 4 hurt (warsclerotic.wordpress.com)
- Rocket hits Netivot home's yard (warsclerotic.wordpress.com)
זיו, לכלכת הפעם. מה שכתבת כאן רק ממחיש את מה שבזמנו נסראללה דיבר עליו בנאום קורי העכביש. בן-אדם, אתה מבלבל מציאות עם משאלות לב. אתה עייף, אתה מוטש, אתה פוחד. נכון, ביבי נקניק. זה לא סוד גדול. נכון, שלום עושים עם אוייבים. גם כאן לא נדרש מאמץ לוגי בכדי להבין. אבל … והאבל כאן הוא גדול: שלום עושים עם אוייבים שהתעייפו והבינו שהמלחמה לא טובה להם והם ויתרו על הפנטזיה להשמיד אותך. אז יש לומר – שלום עושים עם אויבים שהתפכחו.
ולעינייננו – את החמאס יש לרסק. וכן, נמשיך לרסק אותו והוא ימשיך לגדול. גם השיער שלי מתארך כל פעם אחרי שאני מסתפר, אז זה אומר שאני אפסיק ללכת לספר. נכון, זה מבאס הידיעה שהמלחמה הזו בעתיד הנראה לעיין היא סזיפית. היא חוזרת במעגלים. אבל דבר אחד צריך להיות ברור לצד השני – התגובה הלא פרופורציונלית שלנו. ופה אנחנו נכשלים. צריך לפרק אותם. לקרוע להם את הצורה. שאחמד X ישב כל הלילה בשרותים עם כאב בטן לפני שהוא נותן פקודה לשחרר רקטה. להרוג בהם ולהמשיך להרוג בהם. וזה לא נעים. ולא כיף. וזה חוזר על עצמו. אבל זו, ידידי, המציאות לצערי ואתה צריך להתמודד. ססמאות כמו שלום עושים עם אוייבים זו פנטזיה יפה ונוחה. הלוואי שיום אחד חמאס יגיד די. עד אז נצטרך להמשיך להרוג (וכן… גם לההרג) ולדאוג שהצד השני יפחד במעגלים. וכל פעם שרמת הפחד בדם שלהם יורדת – להזריק להם ישר את מנת הפחד הבאה. יום אחד זה יגמר. היום הוא לא היום ושום דבר שנעשה לא יביא את היום הזה בקרוב.
ניסינו לפרק אותם. חיסלנו את המנהיגים שלהם. את מנהיגי הדת שלהם. כלום לא קרה. התיאוריה שנצליח בעזרת מלחמה, כבר נכשלה. הם לא מתעייפים, כי בדיוק כמו ביבי, המנהיגים שם חיים על ההפחדה. כל עוד אנחנו יורים עליהם זה טוב לחמאס. הוא מתחזק מזה. שכחת שהיינו בעזה 3 שבועות, הפצצנו מהאוויר, מהיבשה, מהים, ולא יצא מזה כלום. הם ברחו למצרים במנהרות, וחזרו אחרי שיצאנו משם, קיבלו פסק זמן, בנו טילים טובים יותר, ו…. הדרך הצבאית נדונה לכישלון כאן, ומוכחת כל יום כנכשלת, ואני לא חושב שיש כאן פתרון צבאי, אפילו אם היה לנו מנהיג כזה. שרון בשנת 2002, עשה שנה של מלחמה בעזה, היו להם אלפי הרוגים, וההיסטוריה הקצרה של העם, כבר שכחה את זה. הוא נבחר במקום ברק החלש, בשביל זה. ומה קרה? כלום.
כמה נצליח להרוג שם עד שהם יגידו די?! במילא העולם לא ייתן לנו יותר משבוע-שבועיים של לחימה רצופה, וזה עוד כשביבי בשלטון, ואני נדיב. ואם אחרי הלחימה שם, אחרי שננצח את החמאס, הירדנים יממשו את האיומים שלהם ויבטלו את הסכמי השלום? ומה אם המצרים יקפצו על העגלה מהר יותר מהירדנים ויבטלו גם כן? חשבת מה נרוויח בינלאומית מכך?
צריך לחשוב מעבר לנקמה בחמאס, כי אנחנו לא נוקמים בו. מקסימום יהיו להם 10 לוויות גדולות בכמה ימים. לא מזיז להם. הם לוחמי דת. בינתיים, אנחנו אלו שלוחצים כל הזמן, דרך המצרים בדרך כלל, להפסקת אש.
לחיזבאללה פירקנו את הצורה? תגובתנו הייתה פרופורציונלית? אפילו נסראללה אמר שהשתגענו. עדיין הוא חי, עם עשרות אלפי טילים נגדינו.
מכל המלל הבלתי פוסק של מעגלים, ולחימה, ולרסק אותם, דבר אחד אי אפשר לשנות. יש מיליון וחצי אזרחים תחת פחד יומיומי קבוע מטילים, והם זה הדבר הכי חשוב בעיני. אני חושב עליהם, אלו שבממ"דים. רק עליהם. אז אולי הגיע הזמן לשנות את המציאות ולהראות לעזתים שיש חיים טובים יותר בדרך של שלום ושגשוג כלכלי. אני רוצה להאמין שאחרי שיהיה להם טוב יותר כלכלית ולאורך זמן, העם עצמו לא יסכים לכל לחימה מול ישראל, כי קשה לאבד את מנעמי החיים בשביל קריזות צבאיות של מנהיגים. גם אני אני טועה, תמיד אפשר לחזור למלחמה.
תודה !