היו היו להם ימים בהם ביקרתי רבות בארה"ב כנסיעות עבודה תכופות. היו גם שבתות באמצע וימים מתים בין פגישה אחת לאחרת לפעמים בין החוף המזרחי וחוף המערבי. היו להם שעות של ספורט אמריקאי, חי מכדרר ומקפץ. משחק ה-NBA לייב הראשון שלי היה בשנת 93, שאק היה בתחילתו של השיגעון הגדול. אורלנדו נגד שיקאגו דווקא בשנה שג'ורדון התחרפן בבייסבול. היה משעמם רצח. קהל עייף, שלא זז מילימטר מהכיסא שלו, לא עומד ולא מריע לקבוצה. צועק מהכיסא הנוח "Shaq! Do your stuff!", אמצע העונה, אין ממש מתח, ככה זה. הם היו עסוקים בשליחי הפיצה האט האישיים שרצו אחוזי תזזית בין היציעים, ילדים שמוכרים בירה בכוסות של ליטר, פופקורן לרוב, וכל מיני סנקס אחרים.
בשתי הדקות האחרונות של המשחק הייתה התעוררות בלתי צפויה מכיוון הקהל וצעקות התחילו "fifteen points! Fifteen points! Fifteeeeeen POINTS!!". מה לעזאזל? אז הקומרשלס של פיצה האט עלו למסכים והתברר כי אם אורלנדו מנצחת בחמש עשרה הפרש, כל הקהל מקבל חינם פיצה האט אישית, משהו כמו 2.99 או טו ניינטי ניין. זה הדליק אותם כמו מסוממים בקריז, קרוב לצרחות שהיו בפסקי הזמן כאשר ליצנים העיפו חולצות טריקו ליציעים. איך אוכלים עוד פיצה אישית אחרי העשר שהם תקעו במשחק? כנראה שלאלוהי האובּיס יש פתרונים בגודל של 150 קילו לפחות. [בתוך הפוסט יש את הסרט למען סקס פוליטי של שרה סילברמן]
וככה נראית לי מערכת הבחירות האמריקאית. סוג של קהל ביתי מנומנם ועסוק בסטאף שלו. יש להם הוריקן רטוב וצונאמי כלכלי על הראש והמשחק לא ממש מעניין אותם. משעמם יותר מפוטבול, אחד מהמשחקים הכי הוליוודיים ביקום בלי טיפת ספורט. המועמדים לובשים את חליפות המשחק הנוצצות שלהם, בעלות מגינים עצומים ששומרים על הדעות שלהם מלברוח החוצה. שום דבר לא יגע במועמד, מקסימום החליפה תתלכלך. לכל אחד יש קבוצה מעולה מאחוריו, ספסל תומך ועשיר כקורח, מישהו שיביא את המגבת לנגב את הזיעה וכוס מים קרים. גם כאן יהיה ניצחון בנקודות, כמו שנאמר. אין הום ראן או נוק אאוט (כן, ספורט אחר, אז מה?).
אני אוהב לראות את הבחירות בטלוויזיה האמריקאית, סטרייט ולייב מארה"ב עם הפרשנים שלהם, בלי התרגום והמלל המעצבן שלנו. לא רוצה אברמוביץ' ויערי באולפן, תנו לי להרגיש עם ארה"ב כשאני בלי כרטיס טיסה. אולפנים וירטואלים, ממוחשבים, עם סקרים על סקרים לכל מדינה ולכל פלח אוכלוסיה, ואין שם נתוני אמת בזכות מה הסטטוס עכשיו אחרי ש-2.88% מהקולות נספרו. יש מדינה והיא אדומה או כחולה. הם יודעים שאת האלקטורים סופרים במדרגות. הבחירות באמריקה נותנות לי את ההגשה שגם לזה הם מתייחסים כסוג של ספורט לאומי, פעם בארבע שנים.
יש חוקים ברורים, יש עימותים מחויבים, יש ראיונות ותשובות, לכל אחד יש את תקשורת הבית שלו, יש סדר, בטח יש גם מנואל או גיים בוק לחוקים האלו. הלוואי עלינו חוקים כאלו, מערכת בחירות יפה כל כך, ככה זה כשיש כסף בלי סוף. אין הגבלה לתרומה, מה שאולי יוצר בעיות אתיות וסוג של שוחד בעתיד, אבל אצלנו יש מגבלה תרומתית של עשירייה בלבד וזה בוודאות מייצר גו'בים לעו"ד שמקימים יותר עמותות נסתרות ומחפשים דרכים מגוונות לגנוב, לרמות, להונות, להסתיר ולפשוע עבור המועמד והמפלגה שלו בבחירות. איזו שיטה עדיפה?
אנחנו עוסקים בבחירות בארה"ב בכל פאשלה מדינית קיימת, כן יהיה אובמה או לא יהיה ואם זה טוב לנו או רע לנו, ומה יקרה להוד ביביותו בקדנציה הבאה עם המוסלמי השחור או הלבן המשיחי. לא ממש מעניין אותנו, את העם משלם שכר הדירה והמיסים, אולי רק את העיתונים וכמה בודדים שמכורים לאקטואליה. הכותרות בארץ גדולות וצבעוניות, חודשים וימים לפני אנחנו מקלבים דיווחים שוטפים, עיתונאים בכירים טסים שוב, לסקר את מערכת הבחירות ולהביא לנו את סיפורו של מגדל הפמפקינס באוהיו לובש הסרבל, וההיא עם השיער המנופח שקונה בסופר עוד שישייה של חמישה גלונים מים כל אחד. כי הסיפורים באמריקה על מה שמעניין אותם, אלו סיפורים מאמריקה, ובשורה התחתונה הם לא השתנו מהבחרות האחרונות של בוש, ושל קלינטון. למרות דחיפתה של התקשורת הישראלית אנחנו לא ממש משפעים על הבחירות באמריקה, עדיין חצי מהעם המוזר הזה בחר בבוש גם בפעם השנייה. גם ביבי לא אבל הוא הראשון שיודע.
אז מחר בלילה יהיה לנו אולפן חי דיגיטלי-ממוחשב-וירטואלי עם שלושה צבעים וסטרייפס וסטארס. נקבל פרשנות רבת משמעות בעברית של דברי תוכחה ועצבנות לכל תוצאות הלייב שנראה כמו הפרשנים בלייב של ה CNN או Fox News. אז יהיה ונרגיש אמריקה אבל אל תשכחו, אלו הבחירות של ארה"ב, לא הבחירות של ישראל, אנחנו עדיין בנים חורגים לאמריקאים ולא קיבלנו אישור להיות המדינה ה-51 בדגל שלהם. עדיין נעמוד בתור לויזה, ונסניף את אמריקה מרחוק.
אנחנו לא מצביעים שם וכל תוצאה שתיהיה לא תשנה לנו במאומה. אין לה אפילו גרם אחד מטופש של השלכה על ישראל, וזה רק הבלוף של כל האמריקאים וונביז. ההיסטוריה מאז רייגן (ואולי קודם לכן, אני לא מומחה) מוכיחה כי נשיאים דמוקרטיים היו טובים יותר לישראל בכל אספקט מדיני-בטחוני-כלכלי מנשיאים רפובליקנים, והעובדות לא ישנו שאובמה הוא הרי מוסלמי מניאק שמוכר את ישראל לערבים. נקבל מרומני יותר מטוסים? הוא ילחם בערבים? ישמיד את איראן? ישקם את הכלכלת בלוף של ישראל? מה הוא יעשה אחרת ובאופן עצמאי בלי להסתכל לחוב העצום לטייקונים שמאחוריו ולידו, בדיוק כמו בוש? זה ברור שרומני יעביר את השגרירות לירושלים כמו שבוש העביר? שווה ערך לסיכוי שלי לבלות לילה לוהט וסוער עם אומה ת'ורמן האלילית.
אני מחכה שרביעי כבר יעבור ואיתו סופשבוע הקרוב, ובראשון הבא נחזור להתעסק בבחירות הגורליות שלנו. מעניין איזה ספין מכינים לנו לשבוע הבא…
* גרף מכאן
עוד בלוג בחירות בעברית, שווה קריאה
****
גם אם אתם רומני או אובמה זו לא סיבה לא לשתף. קליק אחד, מה כבר ביקשתי?!?!!
Related articles
- Obama an easy winner in student mock election (wenatcheeworld.com)
- "Wait, what's happening November 6th?" (brandidanyel.wordpress.com)
- Off topic: Watching Hurricane Sandy from Israel: Our turn to worry (warsclerotic.wordpress.com)
- You might be a Brainwashed Zombie Sheople If? (antinewworldorderparty.wordpress.com)
- Poll shows five-point edge for Obama in Ohio (politicalticker.blogs.cnn.com)
- Obama is an environmental health hazard (mitsilancer.wordpress.com)
- Behold the Binder of Women! (mrvictim.wordpress.com)
- Immigration News Hardly Ever Covered By Latinos In Features For Top Newspapers: Study (huffingtonpost.com)
- Obama, Romney Roast Each Other, Themselves (newsy.com)