הנַכְּבָּה (מערבית: النكبة: "האסון" או "המכה") קיבלה כותרות השבוע, ומשנה לשנה כותרות גדולות יותר ויותר. מתי שאלתם את עצמיכם מהי הנכבה הזו ומשקלה הייחוסי לכותרות שהיא מקבלת? לא שאלתם. או שאתם יודעים או שלא. השיח על הנכבה שהחל לצוף בכותרות ראשיות לפני עשור ומחצה לערך, לא ממש הסביר את הנכבה. בגדול כולנו חושבים שזה ערבים מתבכיינים וצעקניים להשמדת מדינת ישראל, בחלק לא מבוטל של ריכוזי אוכלוסייה, ערים ערביות, אפילו "אירועי אלימות". אז האמת, גם אותי זה לא ממש מעניין.

הנכבה היא מילה שנולדה לתיאור גירוש הערבים שחיו בישראל, בזמן מלחמת העצמאות, הנה לכם "זכות השיבה", ועל כן לא יהיה שלום. אסון ערבי שגדל להיות אסון לאומי פלשתיני, לאחר 67'. הוא יצא מגבולותיו הנורמליים של ציון הגירוש (או המנוסה של חלקם), לכדי ציון אסונם של הערבים הפלשתינים ביום הכרזת מדינת ישראל. נישול מאדמותיהם, גזל וכו'. נכבה. שיציינו חופשי, זכותם לציין, חלק מהדמוקרטיה. קיבלו את הזכות להרגיש נגזלים ונכבשים, בעיקר כי הם כבושים.

מה שמפריע לי בציוני אירועי הנכבה בשלל האוניברסיטאות בארץ, החל בכלל בהכנסת לימודי הנכבה לתוכנית הלימוד של התיכונים, על ידי יולי תמיר. הנכבה קיבלה כיוון מובהק של אסון פלשתיני בסדר גודל שואתי (רק בלי השמדת העם בסגנון היטלרי רצחני, אבל למה לדקדק בפרטים). מילא ללמד את התיכוניסטים על התרבות השנייה בישראל, ישראלים-ערבים-פלשתינים שחיים כאן וטוענים לזכות אבות לאדמותיהם, למה ללמד בהקשר של אסון שואתי לעם הזה שבכלל לא היה עם?! לציין את אירועי הנכבה באוניברסיטאות על ידי אירגוניים שמאלנים קיצוניים ופרו ערביים, להקריא "יזכור" על מותם של פלשתינים בזמן מלחמת העצמאות וששת הימים, זה, איך לומר, גורם לי להקיא. הגזמתם בשם חופש הדיבור ובשם הדמוקרטיה. דמוקרטיה אמורה להגן עליה מקיצוניים שקוראים להשמדתה, וכאלו אתם, ככה אתם מצטיירים. דעו את המדינה שמרשה לכם להתנהל ככה תחת קורת הגג שלה. אתם חותרים תחת אושיות הדמוקרטיה באירועי יום הנכבה. מוסד אקדמי תחת מימון ממשלתי, לא צריך לקיים אירוע לציון אסון הקמת המדינה היהודית, קרי ישראל, בשביל לרצות סטודנטים ערבים בשם חופש דמוקרטי. שילמדו בכתה להיסטוריה אם הם רוצים.

———–

שלושה מנכ"לים של רשתות סלולאריות ישראליות עובדים במרץ כבר שנה (אחד חדש, אז פחות), למצוא תירוץ מנצח ומוחץ למה הביצועים של החברה שלו יהיו גרועים עד כושלים לסיכון פיננסי, ברבעון הראשון והלאה לאחר כניסתם של מפעילים נוספים. אובדן הבונוס השמן להחריד וחסר הפרופורציות

אילוסטרציה לטייקון עם הכסף שלנו בסוף סיבוב פוקר (וכל הכבוד למנצח בתמונה)

לדרישות ניהוליות, זה הדלק שמאחורי התירוצים. כואב להיות בנעליהם בימים האלו, כשאר הם חייבים למצוא מקורות מימון חדשים להלוואות הבלון העצומות של הבעלים, וכידוע, המנכ"לים הם רק זרוע הביצוע של הבעלבית.

היום הזה שהיה אך לפני יומיים, בו השוק השתנה עד לבלי הכר, הוא יום הנכבה של בעלי הרשתות הסלולאריות בישראל. אסון לאומי עבורם. אי אפשר לגנוב יותר בחשבונות בלתי ברורים, צריכה של מוצרים שלא ביקשנו, חיובים כאוות נפשם, זיכויים חלקיים, ואין שירות, ואין תחלופה. הנכבה של בן דב ודנקנר, ואני לא שמח לאידם, לא שמח לאסונם, כי אובדן ההכנסות שלהם זה אובדן הפנסיה שלי. את הכסף הם לא יחזירו, ומצד שני, גם אם היה להם, לא היו מחזירים, אלא לוקחים הלוואות חדשות. הם משחקים משחק על כסף, פעם זוכים ופעם משלמים. פעם ממשכנים את שעון הזה, ופעם מזמינים שמפנייה למארחת הבלונדינית. אז אולי אני כן שמח לאידם.

בכל משחק פוקר בין חברים תמיד יש את האחד שנחשב לבנק של המשחק. הטיפש, שלא יודע לשחק ומביא הרבה כסף וכולם חוגגים עליו, הוא "הבנק". בפוקר הזה בין החברים שלנו, כי כולנו חברים של דנקנר, בן דב ותשובה, קצת אריסון ואולי לבייב, אנחנו זה "הבנק", בפוקר עם קלפים מסומנים, והממשלה זה הקְרוּפְּיֶה שזורק את הצ'יפים לשולחן. (croupier מְמֻנֶּה עַל שֻׁלְחַן הַמִּשְׂחָקִים מִטַּעַם הַנְהָלַת הָעֵסֶק, הָאוֹסֵף אֶת כַּסְפֵּי הַמַּפְסִידִים אוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכְּסָפִים לַזּוֹכִים: אבן שושן המלא)

לצערי, מי שכרגיל שמשלם את המחיר זה לא המנכ"ל או חבורת הדמיקולים שלו, מה שנקרא הסמנכ"לים, אלאל העובדים המסכנים. הם שהביאו את ביצועי החברה למצב כזה שהבעלבית "הסכים", התחנן ממש, למשכן מיליארדי שקלים מעתידם לטובת הלוואות מהפנסיה שלי ושלכם (מכרו אג"ח בשביל לשלם הלוואות אחרות), הם הצליחו, הניהול כשל. כרגיל. כרגיל. משחק הפירמידה הנהדר של טייקונים ישראלים באישור בנק ישראל, ממשלת ישראל, וכל מיני ממונים, מבקרים, חברים של, ושר האוצר.

נניח כי רווחי החברות ירדו מאוד. מאוד מאוד. נניח ירדו, אבל לא יפסידו, כי עדיין יהיו רווחים של מיליארדי שקלים, כנראה. נניח כי יפטרו 10,000 עובדים יחד וכל עובד מרוויח בממוצע 6500 ₪ (שירות לקוחות עד מהנדסים). זה יוצא רווח של 780,000,000 (780 מיליון) ₪ לשנה עבור שלוש חברות סלולאריות. קצת יותר מרבע מיליארד ₪ הכנסות לשנה לחברה. אחרי מיסים, דיבידנדים, חלוקת רווחים, כל טייקון של פירמידה, יקבל אולי עוד 80 מיליון ₪ וזו טיפה בים החובות והתספורות שהוא צריך לעשות. טיפה שלא תשנה לו את המאזן אפילו ברגע, כי לכל אחד מהם חובות של מיליארדי שקלים.

טיפה קטנה שתשנה לרעה קשה את החיים של 10,000 משפחות. המנכ"לים, נו. זה לא חלק מהחשבון הכללי, כי הציניות העסקית בישראל פשה בכל חלקה טובה. לא דואגים לעובדים, דואגים לבעלבית. פעם היו בעלים ומנכ"לים שלא הלכו לישון ימים ארוכים בדאגה לשכר העובדים, לא בדאגה איזו יד תצא בסבב הקלפים הבא. בטח שיש עוד כאלו, כנראה שהם מחוץ למשחק הפירמידה הבורסאי. זו רק השיטה אשמה, והשיטה זו הממשלה שמרשה לשחקנים לשחק בה. לו היו משנים את השיטה, דואגים לרגולציה, פיקוח נאות, הגבלות וגבולות, לא היינו עדים לאלפי מפוטרים בשביל חמדנות גרידא וטיפשות עסקית. טיפשות שלנו, כי אנחנו מרשים לזה להמשיך, אם חיפשתם נושא למחאה.

כמו שכבר כתבתי לא פעם, זה קרטל סלולארי עם דגל של שלושה צבעים. הקרטל הזה פורק תחת ניהולו המצוין של השר כחלון, אבל כאן מסתכמים יכולות הביצוע של כחלון. זו הפצצה הקלה ביותר לפירוק ממשלתי. לא ממש צריך גאון מיוחד לזה, לכן כחלון הצליח. נראה את הממשלה נלחמת בקרטל המזון, הגז, הבנקים וחברת חשמל.

*****

אהבתם? שתפו בפייסבוק עם החברים. קליק אחד למען הפצת הקישקושים שלי

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s