החובה המוסרית שלנו לעם הסורי

כמו היטלר ואווה בראון, יפים ונוצצים למצלמות, העין לא דומעת מאבק השריפה של הנשק

קשה להתעלם מגֵּיא הַהֲרֵגָה (מָקוֹם שֶׁנֶּעֱרַךְ בּוֹ טֶבַח וְהַשְׁמָדָה) בחומס שבסוריה. אני יודע, חלק גדול בעם מאוהב במנטרה הרדודה שערבים הורגים ערבים, אז מה איכפת לנו, העיקר שיימשך. אני לא יודע אם אסד ג'וניור נותן את ההוראות לגנוסייד (Genocide)  הזה בעצמו או שהוא רק בובה על חוטי העלאווים העשירים, מהפחד של איבוד השילטון, איבוד המעמד, איבוד הכסף והחיים הטובים, ואלי אף איבוד החיים העלאווים בכלל, כמו שצופים רבים מהמשקיפים, מומחים למדינות ערב.

בדבר אחד אני בטוח לעולמי עד, אין ילד אחד רע בעולם, אין ילד שנולד כזה, ואין ילד שצריך לראות את הוריו, אחיו, חבריו, עומדים עם גבם לקיר, או על שפת בור פתוח, מול כיתת יורים רצחנית, אפילו לא ממש כיתה מסודרת, סתם חיילים עם "מכונות ירייה", בלי סיבה, רק כי הם חיים שם, ונחשבים למשתפי פעולה, ולצפות בהם נרצחים לנגד עיניו. אין אחד כזה.

אני לא מצליח להשתחרר מתמונות הזוועה של כיתות היורים הסוריות, 2012. גם אנחנו, עם ישראל, עברנו כיתות יורים מול חיילי מדינה חמושים ותחת פקודות צבאיות. לא בהיסטוריה הרחוקה שלנו, אם כי המושכחת והנשכחת, רק לפני 70 שנים פחות או יותר. בסוף הזוועות שאלנו את העמים האחרים מדוע הם לא הפציצו את המשרפות, המחנות, הגטו. שאלנו והתשובות היו פחדניות ובעיקר מתחמקות בנוסח לא ידענו בדיוק מה יש שם, היו רק שמועות, זה לא היה בסדרי עדיפות כי היו מטרות יותר חשובות, וכו'. בסך הכל רצחו שם יהודים. לא באמת נורא. עברנו ושרדנו. ראינו את מפלצת השטן קמה לתחייה מול עינינו ולא הייתה לנו את היכולת להילחם חזרה.

איך אנחנו יכולים להרשות לכזה דבר לחזור על עצמו במדינה אחרת בעולם, וחמור מכך, עוד מדינה שכנה לנו, כמה קילומטרים בודדים מהשלג של החרמון?! אנחנו, עם ההיסטוריה הקשה שלנו, שעמדנו לפני השמדה מוחלטת, חשנו על בשרינו את חומצת השנאה לעולמי עד לנאצים ימח שמם זכרם וצאצאיהם לעולמי עד, נצרבה תודעתינו באין מחילה, חושינו קהו בפחד מול כיתות יורים שרצחו ילדים תחת "רוח הפקודות" או סתם לשם ההנאה, והסיפורים עצומים ובלתי נגמרים. שישה מיליון סיפורים כאלו. איך אנחנו יכולים להרשות לרוצח המונים ערבי מוסלמי, במרחק יריקה מגבול ישראל לעולל דבר כזה לעמו, לילדים אחרים, למשפחות אחרות, במאות, באלפים, בשנאה יוקדת?

מתי איבדנו את המצפון? מתי איבדנו את היותנו אור לגויים המנוולים והמתחסדים שיושבים בארוחות מפוארות תחת דגל האו"ם בניו יורק?! אני קורא בכוחותיי הזעירים, המיקרונים, לממשלת ישראל להפציץ מהאוויר והיבשה את כל כוחות אסד, שמכתרים ערים אומללות כמו חומס, וטובחים בבני אדם כמוני וכמוכם. אין לנו את הזכות לשבת בחיבוק ידיים לחכות לאובמה הצבוע או אירופה הדשנה. יש לנו את החובה המוסרית, ההיסטורית, הצודקת, להפסיק את רצח העמים שמתרחש בשכונה הקרובה למדינת ישראל.

אין לנו ממה לפחד מהסינים או הרוסים. גם לא מתגובה סורית. אם נספוג אז נספוג ונחזיר שבעתיים, והעולם יהיה לצדינו, או שלא ושייחנקו מהנקניקים. לשבת ולגלגל עיניים לשמיים, תחת ההנחה כי ערבים רוצחים ערבים (הנחה שאני לא יכול שלא להפסיק לחשוב עליה כי היא "רוח המפקד", המובילה את ממשלת הימין הקיצוני של מדינת ישראל), זו פחדנות מול האויב, זו התפרקות מכל כבלי המוסר והחובה היהודים שעוד יש לנו, אני מאמין שעוד יש. זו חמדנות צינית של המאורע לטובת פוליטיקה ומדיניות חוץ עלובה. לא צריך לספור הכל במושגים של רווח והפסד. יש אנושיות בסיסית שצריך לקיים, חובה עלינו לקיים, ובמיוחד היום עם היכולות הצבאיות שיש לנו. זה מה שאני הייתי עושה.

אנחנו רק כמו הגויים. אנחנו צריכים להיות אחרים. אנחנו היינו אחרים.

קליק חזרה לעמוד הראשי בבלוג

*****

שיתוף יוצר תודעה 🙂 הרישום במייל חינמי לגמרי, ככה לא תפספסו…

Related articles

• Syrian Operations at Borders with Lebanon, French Officers Held in Homs (alethonews.wordpress.com)
• 600 militants surrendered to Syrian troops in Homs (laaska.wordpress.com)
• Video Imagines Syrian First Lady's Outrage Over Gaza War Applied to Killing in Homs (mikereport.wordpress.com)
• The 2 journalists in Homs were killed by terrorists – I 2 giornalsiti in Homs furono uccisi dai terroristi – (Eng/Ita) (syrianfreepress.wordpress.com)
• #Syria: Red Cross handing out aid in Homs province (lissnup.wordpress.com)