אנחנו עובדים כמו נמלים על לולאה אינסופית
לכבוד השלג הנהדר, שאני מפספס לגמרי בגלל חו"ל, הנה סיפור שאני זוכר. לא יודע למה זוכר, אבל ככה. אולי מישהו מכיר מישהו בארכיון ערוץ 2 שיכול לבדוק את זה. דודו דותן נפטר בספטמבר 2001. כמה ימים לאחר מכן עלה לאוויר השידור החי דודו אחר, טופז, ואמר שהוא מתגעגע לחבר הטוב שלו ואולי שם מלמעלה, דותן ידאג לנו לגשם ישר על הכינרת. החורף של 2002 היה מהגשומים ביותר והכינרת התמלאה. סוג של מעגל.
מעגלים שלא נשברים זה מרכז חיינו. אנו נעים בלולאת מביוס תמידית (Moebius strip) . הנה דוגמאות – לולאת משק המים של ישראל. כל שנה מאז שאני יכול לזכור אנחנו חיים על גובה מפלס הכנרת בצורה סיזיפית עד פאתטית לחלוטין. ארבע עונות השנה, יום אחרי יום, קו אדום, שחור, סגול מצומצם, חירום, ורגע לפני סוף העולם. כל שנה מגיע חורף. ככה זה, ארבע עונות שוות גם לחורף. בחורף יורד גשם, להפתעת ראשי המדינה, השרים ובעיקר העיריות. גשם זה מים, ומים נוזלים לביוב העירוני. הטיפול במים האלו תמיד נדחק משנה לשנה שלאחריה בלי באמת להגיד באיזו שנה זה יטופל, רק הנהי אחרי המים האבודים, זו מנת חלקו התמידית של שר התשתיות שמבטיח לטפל ומזהיר את כולנו מהחיסרון במשק המים, ולפעמים החורף בכלל מפתיע אותו, בעוצמה רגעית של יומיים נדירים עם רוחות וקצת שלג. מטר שלג זה קצת.
המעגל הזה הוא ביזיון לאומי של 30 שנות הזנחה רצופות, שוב כמעט כולן של הליכוד (זו המציאות, תתמודדו כבר). לפני שלושים שנה בערך, קצת יותר, הסינגפורים בנו בחשאי מפעל התפלת מים שמספק עד היום מים לכל סינגפור עם עודפים נדרשים. הם הפסיקו לשלם למאלזים אחת ולתמיד. הם הצליחו בלי פוליטיקה. כל שנה אנחנו לא בונים מאגרי מים חדשים, לא מכינים מסלולי מים חדשים לניקוז מי גשמים לשימוש, המים שיורדים לתהומות הביוב ומשם ישירות לים. לא בנינו מספיק התפלות מים ואללו שבבנייה יעשו אולי רבע מהעבודה. אנחנו לא חסים על הטבע ורוצחים במו ידינו את הכנרת וים המלח שחיים על מים מתוקים. מה נשאיר לדור הבא? שני מכתשים גדולים ויבשים שלעולם לא ישתקמו?!
במעגל הזה לא למדנו כלום, לא עשינו כלום, אבל להתבכיין אנחנו אלופים. ולא, הגשם זו לא מתנה מרוח הרפאים המוזרה שאתם חושבים שעוזרת לנו מלמעלה. אין אלוהים. תתמודדו. חובת ההוכחה עליו ועליכם, המאמינים. אולי חוֹנִי הַמְּעַגֵּל יעזור.
***
מעגל הדלק של ביבי והליכוד הוא קבוע כבר שש עשרה שנים. ראינו טבלאות מוזרות השוואתיות, ששוב מסבירות לנו למה אנחנו נדפקים היטב ממשלת ישראל, ושוב העיתונאים לא שואלים את האיש הפשוט והמתלונן למי הוא הצביע, ולמה הוא מצביע שוב לליכוד. מעגל החיים שאין בו קשר לוגי בין הצבעה בבחירות לתוצאות הממשלה, ממש אפס קצהו של חיבור בין המצב האזרחי-פיננסי-אישי, למפלגה שגורמת למצב הזה. שטייניץ ממשיך במעגל הדמגוגי השבועי שלו, ושוב מסביר לנו כי בלי המיסים על הדלק לא יהיה כסף לשלם לדרישות החברתיות של המחאה, במעגל של כסף ממוסה עבור צרכים חברתיים שהולכים לוועדות חברתיות עם החלטות שלא מתבצעות ורק הכסף נשאר באוצר. מעגל הקסמים. במעגל הזה יש מילת קסם של ביטחון המדינה. פעם זה אש"ף, פעם חמאסטאן, הפעם זה איראן. ביטחון נטול הסברים מעשיים, לצבא יקר מדי ובלתי יעיל.
במעגל הזה מקצצים לרווחה במיסים שנלקחו לטובת רווחה כי ככה אומרים לנו. הנה, שטייניץ קיצץ למען הרווחה, אז יש כסף, ופתאום אין כי הוא צריך את המס מהדלק בשביל הדרישות החברתיות. אז יש או אין? לפי ההיגיון שלו, אם הדלק היה יורד הוא בכלל היה מעלה את המיסים שוב ושוב כדי לשמור על רמת הכנסה ממיסים עקיפים ועליהם עוד מע"מ.
שטייניץ משקר, ועוזרים לו לשקר בשם השמירה על מדינת ישראל, כל חברי האוצר ובנק ישראל. גם הלשכה לסטטיסטיקה עוזרת לו כל חודש עם תיאומי מדד ושאר ירקות מופרכים של ירידות מוזרות במחירים לא מציאותיים, כי כולנו יודעים יופי כמה עולה בסופר, בדלק, בארנונה, במים, בחשמל. שטייניץ וחבריו לא יודעים כי אני ואתם משלמים להם על הכל.
שוב אני אומר כי יש חור ענק בגביית מיסים בגלל התכווצות המשק, עקב תת פעילות ממשלתית ליצור עוד מפעלים ומקומות עבודה נאותים. המשק היצרני גווע ומת לנגד ענינו. אני ואתם משלמים מיסים עקיפים בשביל לשמור על רמת הכנסה שנקבעה מראש וכל כולה היא הסתרת חידלון הממשלה. אין עיתונאי חוקר אחד שיעשה עבודה אמיתית לתקף את הנתונים האלו. תת ביצוע תקציבי של הממשלה עומד של מיליארדי שקלים בכל שנה, ויחד עם הקיצוצים והגבייה המטורפת, לממשלה יש עודפים עצומים של כספים. צודק לפיד, "איפה הכסף?" זו השאלה הכי נכונה בישראל לשנת 2012. בבנייה מסובסדת חרדית? בהתנחלויות? בכיתות א' מסובסדות של מאה אלף תלמידים חרדים עם יום לימודים ארוך פלוס הסעות פלוס ארוחה חמה פלוס קייטנות בחופשים?
הדלק זה סתם בלוף. תירוץ. עלה תאנה. 10 אגורות הוריד הביבי כמו דיקטטור שמחלק סוכריות לנתינים. העם הזה טיפש מדי להעניש ממשלה רעה ומרושעת בבחירות. הפוליטיקאים שלנו ערלי לב מדי, כי הם לא מכריזים על אי הצטרפותם לממשלת הליכוד. אנחנו בחרנו בהם. אנחנו עם טיפש במעגל שאינו נשבר. צועקים, מקבלים סוכריה חמוצה של עלית, וממשיכים הלאה.
***
שמתם לב איך באומנות בלתי נגמרת, ביבי שוב חי בתוך מעגל השלום הווירטואלי שלו? איך הוא השכיח מכולנו את השלום? אנחנו עכשיו בנקודת המעגל שבה אין מו"מ, אין עניין לשלום, כי יש שקט. מה שנקרא, למה לעורר את המתים? איראן, איראן, איראן, זה עניין העולם שביבי כל כך מתפאר בו. זה לא נכון. העולם מאוד עסוק בפלשתינים, רק הטלוויזיה שלנו חיה במעגל הסילון של ביבי. העולם עסוק מתמיד בהפגנות האין שלום, בעם הכובש, כי אנחנו עדיין עם כובש, שעוד כובש לו חוקים מוזרים בכנסת הריבונית, שמרשה לעצמה בחוק, לספח יישובים ושטחים כרצונה. שר נסיכי, אפס מאופס בריבוע (האישיות משקפת את הביצועים או להיפך), גרגר חול בצל של אבא שלו, שר לענייני כלום, בגין כזה, מדבר עם מתנחלים על גבעה שהם יושבים בה, שנגזלה מבעלות ערבית (כנראה, אני לא יודע את האמת), מו"מ להעביר אותם לגבעה אחרת על חשבון המדינה. כך הוא יכשיר את מגרון עצם בגרון, יבנה להם בתים בחינם, שכונה ירוקה וכבישים מפוארים מהכסף של הדלק שלי, והם בכלל רוצים רק שכונה חדשה, לא לעבור גבעה, סתם "הרחבה לריבוי טבעי". במילא הערבים לא יקבלו כלום.
ואז נכנס למעגל הפיגועים, כי זה תמיד מגיע אחרי שקט יחסי, ואז מה יגיד ביבי, "אמרתי לכם?" עם מחבלים לא עושים שלום? זה המעגל הקבוע. עם מי עושים שלום ביבי? דווקא בתקופה הכי שקטה של ישראל, בו אפשר היה להשיג הכי הרבה לעתיד שיבוא אחרי ביבי, עם תמיכה מלאה של אובמה ושל אירופה, הוא לא עושה כלום. מחכה ומחכה. ראש בחול. ישראלי טיפוסי מהזן של אם נתעלם מהבעיה, היא תתנדף. כמו עם הבנק שלי, רק שלא מצליח לי לנדף אותו. ימ"ש של הבנק.
שכחתם מהשלום, כי אין שם חותמתשל עלית. השלום זה לא חלק מהמחאה החברתית. חבל, כי זה ההארד קור של המחאה החברתית.
*****
שיתוף יוצר תודעה 🙂 הרישום במייל חינמי לגמרי, ככה לא תפספסו…
Related articles
- Prophecies for Today (millenniahoax.wordpress.com)
- Möbius strip challenge (amfossclub.wordpress.com)
אני נגד. ככה. הבלוג של זיו. 
[…] את קיומו העצום והלא חכם? אובמה לא מרשה לתקוף באיראן (אמרתי לכם כאן). מה נעשה אם האויבים שלנו לא ממש רוצים להיות אויבים? לא […]