סוג של יחסי חוץ למען שלום עולמי. מתאים לי (:

כנראה הנושא הכי רגיש ומעורפל אצל ראשי ממשלות ישראל בעשורים הארוכים והאחרונים לחיינו. אף אחד לא ממש מוכן להתחייב למשהו בנושא. זה תמיד מסתכם במסמכי הבנות ועקרונות, עם תנאים ובלי, נושאי פתיחה לדיונים, ובעיקר מו"מ במדינה אחרת עם משרתים, שבע ארוחות ביום, פינוקים ושופינג. לא שמעתם פעם אחת על נושאים להחלטה וסגירה. אני כל הזמן טוען שלא יהיה שלום עם הפלשתינים לעולם מסיבה אחת עיקרית והיא שיש יותר מדי כבוד ורווחים אישיים מהתהליך עצמו. כשהתהליך ייגמר, האנשים של התהליך ייעלמו, ואיתם כל מנעמי החיים. זה תמיד אישי, ולא תמצאו אחד מוביל בכל צד שרוצה להגיע לקו הסיום בשביל העתיד של עמו. חשבון הבנק, הרכבים, השעונים היקרים, החליפות ובעיקר מצלמות הטלוויזיה, חשובות מדי. חשובות מהעם. חשובות מהעתיד.

מו"מ זה תמיד ויתור של שני הצדדים. כמו בנישואין.Win-win קלאסי זה כששני הצדדים חושבים שהם נתנו יותר מדי. זה מוריד את הציפיות לרמה תקינה.

הנה מה שאני יודע על השלום: קרוב לכלום. אם נסכם את כל הדלפות שהיו לעיתונאים, והיו תמיד הדלפות מזוככות, מטוהרות, מחושבות, הרי שאנחנו לא יודעים כלום. אף אחד בישראל לא ראה ראש ממשלה עומד מעל במת הכנסת ומקריא בקול רם את כל ההצעה הישראלית לשלום עם הפלשתינים. הם יודעים מה אנחנו מציעים, האמריקאים יודעים, שאר העולם הפוליטי-מדיני יודע, רק האזרחים לא יודעים. למה? גועליציה ושימור הכיסא. אין קשר לגילוי הקלפים במו"מ כטקטיקה, שכן הכל כבר דוסקס ונטחן עד דק. נשאר רק הפחד על כיסא עור הצבי שנתון בסיכון יומי מכל מיני מטורפי ימין קיצוניים בשני הצדדים (תג מחיר = גדודי אלאקצה).

שלום

המפלגה תחתור לשלום עם כל מדינה אויבת ועוינת לישראל, שמעוניינת בכך. עם הפלשתינים זה ברומו ל עולם ולפיכך שלום איתם יהיה על בסיס שתי מדינות לשני עמים, זכות שיבה מוגבלת רק לשטח הפלשתיני (ויש מקום לדיון אם מדינות ערב מוכנות לדון על כל הנכסים היהודיים שהם לקחו מהקהילות שהיו שם). ירושלים לא תחולק שנית. שיהיה ברור, ירושלים היא של עם ישראל, ונצטרך להתמודד עם החלקים הערביים יותר שלה בהיבטים ביטחוניים ואולי סוג של ממשל אזרחי פלשתיני. הפלשתינים לא יכולים להכריז על ירושלים כבירתם. היא פשוט לא, ואני לא מקבל טענות אחרות מסיבות רבות. עם כל הכבוד ישראל קיימת עבור העם היהודי. מצד שני, השכונות שבמזרח ירושלים, אלו שמחוץ לעיר כמו שועפט, יכולות לחזור לפלסטינים. שיעשו איתם מה שהם רוצים. זו סוגיה מורכבת מדי, מדי, מדי, אבל זה הרעיון הכללי.

שאר השטחים שמעבר לקו הירוק, יוחזרו על בסיס ההצעה האחרונה של אולמרט, כולל חילופי שטחים עבור ריכוזי אוכלוסייה ויישובי קבע גדולים. זו ההצעה הטובה ביותר שהם יקבלו.

למען הסר ספר, לא יהיה מו"מ עם גוף פלשתיני נבחר השולל את קיומה של מדינת ישראל בכל צורה ודין. ההצעה האחרונה תתפרסם במלואה. מעבר לזה צריך להיות בממשלה בשביל להבין מה קורה במו"מ הזה. להגיד רב הנסתר על הגלוי, זה שחוק מדי.

לגבי הגולן: הגולן יחזור לסוריה. ביבי אפילו הציע את זה לאסד לפני עשור. אני בעד פתרון שיביא להכרה ישראלית בריבונות סורית על הגולן, אבל יישאר בידיים ישראליות כסוג של חכירה על השטח למאה שנים או יותר, מעין פתרון "הונג קונג" . לצערי שלום כזה עם סוריה, לא ייתכן היום במצבו הסופני של אסד. נחכה לראות מי יבוא אחריו, מה יהיה השלטון החדש שם ואיך מתקדמים.

ביטחון

נתחיל בהכרזות מציאותיות: צה"ל עובר למצב קיום של זמן שלום, מול מדינות ערב מפורקות ואיום קטן מאוד על ישראל מכל מה שהיה בארבעים השנה האחרונות. על כל הנגזרות הכלכליות מכך. יהיה צמצום ענק בתקציב הביטחון, בינם גם כל מיני כיפות ברזל מיותרות לחלוטין לטעמי.

צה"ל יעבור שינוי בכוח האדם. גברים ונשים יגויסו לשנתיים בלבד. שכבת קבע צעירה תכלול סמלי מחלקות ולמעלה מזה כולל קצינים צעירים, אשר ישרתו ארבע שנים בקבע כרמה ראשונה. גיל הפרישה מצה"ל יהיה 60 – 62 זהה לנשים וגברים, ותפקידים יוארכו בהתאם. הפיקוד הבכיר מרמת אל"מ ומעלה, יקוצץ באופן משמעותי עד לכמות של בערך חמישה עשר אלופים בלבד ויהיו אלופים בשתי רמות אשר משרתים בפיקוד הרחב והמצומצם, כפי שיש בצבא ארה"ב. ראש הממשלה ושר הביטחון יכולים להסתפק במזכיר צבאי בדרגת רב סרן או סגן אלוף. למה לבזבז תקן אלוף ותת אלוף בהתאמה עבור מזכיר צבאי?

מילואים ביחידות שדה וים יהיו למטרות אימונים בלבד ויבוצעו אחת לשנתיים או שלוש עד גיל 35 בלבד. מעבר לזה המילואים יהיו על בסיס התנדבותי. שכר בגין ימי מילואים יהיה 250% מהמשכורת האחרונה בממוצע של שלושה חודשים, אך ורק לכל תקופת מילואים מצטברת של 14 ימים ומעלה. לא יהיו מילואים למטרות אבטחה, בשביל זה יש מספיק חיילים בסדיר ויהיה חיל אבטחה תחת פיקוד אבטחה צה"לי.

ביטול ישיבות ההסדר כחלק מביטול חוק טל. או שמתגייסים לצה"ל או שלא. אפשר להתגייס לפני הישיבה או לאחריה, אבל 14 חודשי שירות מינימליים זו מעמסה מיותר על בצבא.

הטבות למשרתים במילואים: כל מי ששירת שירות צבאי מלא או שירות לאומי מלא, יהיה זכאי להנחות קבועות (של 20% לפחות) עד חמש שנים לאחר גיל הפרישה ממערך המילואים (יהיו מילואים גם בשירות לאומי), במיסים דוגמת ארנונה, גני ילדים, לימודים אוניברסיטאיים, חוגי העשרה עירוניים, מים, מס מצטבר על דירה יחידה (לא חובה ראשונה) כולל עלות מחיר הקרקע, מס קניה לרכב ועוד כאלו (צריך לחשוב יחד). עדיפות לאומית בכל מכרז או פרויקט ממשלתי לזוכה אשר משרת או שירת ברציפות במערך המילואים. גם כאן צריך מנגנון.

למי יש עוד רעיונות?!

*****

שיתוף יוצר תודעה 🙂 הרישום במייל חינמי לגמרי, ככה לא תפספסו…

תגובה אחת »

  1. […] בצה"ל שיקבל יותר, הרבה יותר, ובכל תקופת שירות המילואים (תקראו כאן). איפה ליברמן, שר ההגנה האזורי לזכויות […]

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s