בלי הכלב והשיער הכחול זה בול אנחנו 🙂

"אמא יש לי שאלה: את יכולה שתמיד כשאת כועסת עלי, לא לכעוס עלי? כי אני לא רוצה להיות בחדר, אני אתעצבן ואני לא יכולה עם זה. כי אז אני אתעצבן ואכעס עליך גם. פעם הבאה פשוט תוותרי לי". האחת כתבה על פתק, חלילה לא לשכוח, את ההיגיון המופלא הזה. "אבא, שמעת מה שאמרתי לאמא?". כן, אבל למה אנחנו כועסים עליך? "אני לא יודעת. אבא, זה לא חשוב כבר כי אמא כבר לא כועסת עלי ",(עושה לי עם העיניים בסגנון של 'נכון שאני חמודה?'). אני ואמא כועסים עליך כי את משקרת לנו, לא כי שפכת שוקו על הריצפה. אז אולי תפסיקי לשקר ואז אני לא אכעס עליך? "קודם תפסיק לכעוס עלי".

***

"אבא, היום אני לא הולך לכדורסל". למה? "כי אני לא מרגיש טוב בשריר ברגל מאחורה וגם קצת כאבה לי הבטן היום בביצפר". עבר לך? "כן, לא יודע, אולי לא כל כך". טוב, תלך לכדורסל, ואם לא תצליח לשחק אז תחזור הביתה או שתנוח קצת בצד. "לא יודע, ומה אם מאוד תכאב לי הבטן או הרגל ואז אני לא אוכל לרוץ הכי מהר?". רוצה לקנות לך משולש פיצה אחרי האימון? "טוב, נו, אני אלך. אפשר גם קולה?"

***

"אבא, נכון שאמרת לי שמותר לי מנתק אחד"? נכון. "אז איזה מנתק מותר לי?" מה שאת רוצה, אבל אחד. "שוקולד זה מנתק?" כן, אבל קובייה אחת, לא כל החפיסה. "אוף, זה לא שווה רק קובייה אחת. קובייה אחת זה לא מנתק". אז תיקחי לך משהו אחר. מה החלטת? "אני לא יודעת, אולי קרמבו, אולי שוקולד, אולי ביצת קינדר, אולי אמנמס (M&M) אולי שוקולד, אולי סוכריות קטנות". אבל אחד. זוכרת, רק אחד. "אבא, כמה סוכריות אמנמס זה אחד?" מה?! "כמה זה אחד? כי סיצת קינדר זה יותר גדול מסוכריה וזה גם אחד, אז כמה זה אחד אמנמס כמו של קינדר?" לא יודע, אולי חמש. "אז מותר לי חמש?" כן, אבל רק של סוכריות אמנמס. "זה לא שווה".

מה את אוכלת עכשיו? "במבה, רוצה?". כן, אבל אין יותר ממתקים היום. זה אחרון. "מההה?!!! למה !!!? אני אוכלת במבה! במבה זה לא מנתקים!!! במבה זה חטיף!! אווווףףף לממממההה אסור לי (קול יורד מגבוה צווח עצבני לנמוך ועמוק משהו כמו נהמה של דיכאון עולם) ???

***

הכנת שיעורים היום? "לא נתנו לנו היום שיעורים". אבל כתוב בדף השבועי שיש שיעורי בית בחשבון ומפתח הלב (4 שנים אני לא מבין מה זה מפתח הלב). "כן, אבל עשינו בכתה". אז אין שיעורים? "לא, אבא! נו כבר. אין שיעורים היום!". טוב, נבדוק בערב. "אמרתי לך שאין שיעורים אז למה אתה צריך לבדוק בערב?!?!!?". זוכר את האין שיעורים משבוע שעבר שמצאנו שהיו שיעורים? אז כדאי שנבדוק גם הערב. "בשבוע שעבר לא היו שיעורים זה רק מה שלא סיימתי בכתה". טוב, אולי אני צריך לשלוח מייל למחנך ולשאול אותו על הסידור הזה. לא מובן לי. "לא!! אל תשלח לו מייל! אני אבדוק שוב".

בדקת? "כן, אין שיעורים אבל היה לי עוד עמוד בחוברת שלא עשיתי בכתה". רק עמוד אחד? "כן! רק אחד!! נו אבא! למה אתה לא מאמין לי???!!!". אני מאמין, אבל זוכר לפני שבועיים את הדף התכוננות לאנגלית לפני המבחן שעשית בכּיתה וגילינו שלא עשית? "אבא! זה היה דף אחר!!". טוב, אז נבדוק יחד בערב. "אוףףףףףףף!!!! למה לבדוק בערב?????". אז אתה בודק שוב? "כן, בדקתי והיה לי עוד עמוד אחד באות Q באנגלית". אז עכשיו בטוח שאין יותר שיעורים? "כן, בטוווואח!". טוב, תלמד לבוחן בגיאומטריה מחר. "לא צריך ללמוד, זה רק בוחן ואני יודע את הכל, וגם עשינו חזרה בכיתה". קיבלתם דף חזרה? "כן". נעבור עליו שוב יחד בערב? "שכחתי אותו בכיתה". אז נעשה כמה תרגילים מהחוברת? "ל-מ-ה!!!???!?!! אמרתי לך שעשינו בכיתה! למה אני צריך לעשות שוב??? אני יודע את הכל!". זוכר את המבחן במולדת? טוב שלמדנו את מפת ארץ ישראל כי הייתה על זה שאלה……………………….

***

"אבא, אפשר לעצור לחומוס אחרי שנקנה את הבשר ממאזן?". כן, אבל אמא לא כאן, אולי נסע להביא אותה? "לא צריך כי היא לא אוהבת חומוס. ואבא (האמצעית מתערבת), אם נביא את אמא אז היא כבר תרצה לאכול משהו אחר, אז לא כדאי". ממתי את אוהבת חומוס? "אני אוהבת חומוס כי יש את הגרעינים". "אבא, היא מתכוונת לצנוברים שהיא אוהבת, לא גרעינים". רש"י דור ההמשך אצלי ברכב. טוב, הגענו לחומוס. קיבלנו הכל? "אבא! ממתי הם עושים שווארמה בשבת?! אני מת על שווארמה". מתמיד, ולא אוכלים שווארמה. אמא לא מרשה לי, וגם לך כי זה סתם משמין. "ואני בכלל לא אוהבת שווארמה, אני אוהבת פלאפל". הנה הפלאפל שלך, קחי שניים. "אבא, זה פלאפל גדול, אולי חצי?". "אבא, אולי נקח צלחת שווארמה שנינו יחד, ולא נגיד לאמא!?". ולא נגיד לאמא? אל תתחמן אותי. "לא, מבטיח, לא נגיד לה, גם עלמה לא תגיד כלום, נכון עלמה?". "אבא, אני חייבת לאכול את הפלאפל?". לא. טוב, אז אני רוצה רק חומוס וקטשופ וצ'יפס. ועוד גרעינים. היה לכם טעים? בטח, מתי נבוא שוב? אולי בשבוע הבא.

"אמא! אבא אמר שבשבוע הבא נאכל חומוס ושווארמה בטירה וניקח אותך איתנו, לא כמו היום".

*****

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו כמנויים, וספרו לחברים…

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s