חריף אש!!

קודם כל הסיפור. לפני כמה שבועות בודדים, ממש ערב שמחת תורה, חמי היקר ביקש ממני להכין לו סלטה משוואיה, והביא שקית עם המון פלפלים. אמרתי עלי. קטן עלי להכין כזה סלט. קולים פלפלים, עגבניות, קוצצים עם שום ויאללה מוכן. אז קליתי קילו וחצי פלפלים ארוכים חריפים ירוקים ואדומים. גם היו חצי חצי. קליתי שלוש עגבניות, שלושה פלפלים אדומים גדולים ורגילים, שני פלפלים שושקה, וראש שום אחד.

נשמע פשוט למדי. קולים-מנקים-קוצצים-מוכן. מכיוון שכבר קצצתי פלפל או שניים בחיי, אפילו החריפים למדתי היטב שלא משתינים אחרי שקוצצים פלפל חריף. אהה, גם לא משפשפים את העיניים, או כל איבר פרצופי אחר. גם לא בבית השחי ובטח שלא מגרבצים. אסור לגעת גם באצבעות הקטנות של הרגליים, ולזכור תמיד לא לשחק עם הילדים. כל זה עד שלא שוטפים ידיים בסבון פעמיים רצופות ונחים שעה.

למדתי על בשרי. הכל. כולה פלפל חריף.

אז קליתי על הגז קילו וחצי פלפלים ארוכים חריפים, עגבניות, גדולים, שום ושושקה. שעה שלמה לאחר מכן הם נחו בקערה, להגיר נוזלים. הכל כרגיל. ביד שמאל אני מחזיק את הפלפל ובימין את סכין הקילוף הנהדרת שלי, מייד אין ג'אפן. אחרי הקילוף של כל הירקות, הם עברו לקרש חיתוך גדול. הכל קוצץ בינוני עם שני סכינים, אחת בכל יד (איזו שליטה!), קערה, שום קלוי, חמש שיני שום טריות פרוסות דק, שמן ומלח. הסלט מוכן. פשוט. אין פשוט מזה.

ככה בסיום הסלט התחלתי להרגיש חם מדי ביד שמאל, זו שהחזיקה בפלפלים בשעת קילוף. החום התגבר ועבר בניחותא ליד ימין. אחרי חצי שעה הייתי כבר אחרי קירצוף בחומץ, קירצוף בלימון, שמונה פעמים בסבון, אלוורה, קרם ידיים, ורק משחה נגד כוויות חסרה לי. קערת נירוסטה גדולה התמלאה במי קרח, ואני עם שתי ידיים בקערה. מוציא לאיוורור כל חמש דקות, מחזיר אחרי עשר שניות. כמה זה כבר יכול להימשך?

מסתבר כי חברי הנפלאים בפרצוספר סיפרו לי כי זה ייקח נניח שלוש שעות, ולמה אני כזה דביל מושלם שלא השתמש בכפפות חד פעמיות. זה ממש בזול!! אז התחלתי את קערת המים והקרח המתחלף לו בשעה שבע בערב. הידיים בערו לי מתחת למים. כלום לא עזר, ובכללית מושלם, סיפרו לי שאני צריך לשתות הרבה. למה לך ללכת למיון? תשתה הרבה מים ואם זה יהיה יותר גרוע, תבוא בבוקר. קצת לפני חצות יד שמאל התנפחה לה כבלון קטן והרגשתי את הדופק הולם בי דרך כף היד. בּוּבּוּם, בּוּבּוּם, בּוּבּוּם. בשעה אחת ועשרים בלילה יד ימין הפסיקה לכאוב, לשרוף, לבעור וחזרה למוטב. נרדמתי לסירוגין, יד אחת בתוך הקערה. בשעה ארבע לערך, גם יד שמאל חזרה לעצמה.

מה נקנה לסלטה משוויאה:

  • 8-10 פלפלים חריפים (אפשר יותר)
  • 3 עגבניות בשלות בינוניות
  • 3 פלפלים גדולים אדומים או ירוקים, אפשר לשלב עם שושקה
  • 10 שיני שום
  • שמן, מלח וכפפות!

ההכנה:

כבר סיפרתי מקודם. שוב? קולים את הירקות עם 5 שיני שום, מניחים בצד לשעה, קולפים וקוצצים. פורסים עוד 5 שיני שום דק דק, ומוסיפים לסלט. מלח ושמן בלבד. הסלט מוכן. אפשר טיפה לימון סחוט. הסלט חריף חריף ויכול להיות גם כבסיס להרבה רטבים אדומים, שקשוקה וכו'.

בהצלחה ובזהירות!

*****

יש לכם ניסיון עם החריפים? סלט מומלץ ותזהירו את החברים לא לגרד…

»

  1. מאת אירן:

    WOW איזה סיפור כואב. וטעים

    • מאת זיו:

      עד עכשיו כואב לי🙂

      • אני בטוח שהמרוקאיות והתימניות הזקנות לא עבדו עם כפפות גומי כשהתעסקו עם הפלפלים.
        יש להם איזה סוד עם החריף לממזרות, בטוח.

        ואם אתה כבר נכנס למרתף העינויים וגורר איתך איזה סבתא או שכנה טוניסאית, תנסה להוציא ממנה מתכון חריימה אמיתי, עם כמויות מדוייקות שעושות שכל והרבה טעים…

        • מאת זיו:

          גם אני בטוח. סבתא שלי הפכה שניצלים עם האצבעות בשמן רותח ולא קרה לה כלום. לא יודע מה זה הטריק הזה.
          תקבל מתכון חריימה טוניסאי אסלי, כנדרש. דודה רחל זה המקור שלי אם כי יש מקורות ארוכי שנים ממנה….🙂

  2. מאת עופר בר חיים:

    עופר :

    אז באמת יש "סוד" איך להיפטר מהחריף בידיים. פותחים את ברז המים החמים ושוטפים את הידיים היטב מספר דקות במים הכי חמים שאפשר לסבול והחריפות עלמת. בהצלחה.
    והסלט טעיייייים אש

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s