בתדהמה 😦
לא היה אינטרנט, ומה שהיה לא נחשב לאינטרנט. את החדשות קיבלנו בטלוויזיה. ערוץ אחד, ערוץ שתיים. שירים ושערים, משחק השבת. יצאנו יחד פחות משלושה חודשים, מוצאי שבת אצלה בבית. אני זוכר את יורם ארבל מודיע, ממש עם הכותרות של משחק השבת, כי ראש הממשלה יצחק רבין נורה בעצרת השלום. קפאנו מול הטלוויזיה וחיכינו למהדורה המתפרצת. היה לחץ כאוטי כנדרש באירועים כאלו. אני זוכר את התמונה שבה עומדים שוטרים לחוצים אל מול קיר, והשדרן אומר לנו כי הם תפסו את המתנקש ושומרים עליו. את הטרוריסט יגאל עמיר לא ראינו אז. ההודעה בתדהמה הגיעה. בכיתי איתה , ההורים שלה ואיתן הבר. למחרת בשתיים בלילה נסענו לירושלים לעבור מול הארון. לא הצלחנו להגיע. היו מאות אלפי אנשים. ממש בבוקר הראשון לאובדן האור לגויים כעם יהודי, הייתה לי הדרכה בעבודה לעובדים חדשים. את הבוקר התחלתי עם "בוקר". בכו לי בכתה. היינו כולנו עם הראש חפור באדמה. כך חשבתי, שכולנו. ישנה אחת, שעבדה איתנו בהנדסה שבסלקום, והתהלכה עם חיוך מאושר. היא שאלה אותנו בעליצות, למה אנחנו כל כך עצובים. מאז לא דיברתי איתה. היא עדיין שם. לא יודע מה זה אומר.
אני זוכר את הימים האלו כאילו היו ממש עכשיו. הם נצרבו לי בנשמה כמו מספר על יד ניצול שואה מאושוויץ. זה לא יירד לעולם, למרות מסע ההשכחה הכבד מאוד, העשיר, הנשלט, המאורגן והמסודר ביותר שיש, על ידי הימין הישראלי. ימין קיצוני, רצחני, טרוריסטי. הימין ששולח את הרבנים העלובים שבעלובים לקדש רצח, לעודד רצח. הימים שממומן על ידי הכסף שלי ושלכם. שלא יהיה לכם ספק, ביבי, רוה"מ, בנימין נתניהו, זה האיש שעומד בראש המערכה. הוא היו"ר של האירגון הסודי של הימין, זה שמנהל את השכחת השלום, רבין, ורצח רבין. הם אלו שרצחו אותו. ביבי רצח אותו, לביבי יש את דם רבין על הידיים, אבל לביבי אין נשמה. בבקשה שיתבע אותי על הכפשה. בבקשה. אותו הביבי שרקד על דם הנרצחים בפיגועים האיומים אחרי השלום של אוסלו, אותו הביבי, שניהל מסע ימני פאשיסטי עם תמונות של רבין כבוגד, בכאפיה, כהיטלר, ליטף וחיבק את ארון הקבורה של רבין בתהלוכה הססגונית שאירגן לו סניף הליכוד המתועב שברעננה. זו הסיבה היחידה מדוע עבורי, ביבי לעולם לא יהיה ראוי להיות בתפקיד נבחר ציבור. במדינה אחרת הוא היה בכלא. לביבי היו שותפים רבים לדרך, כמו אריק שרון ונאום הדמים מעל המרפסת המשוקצת בכיכר ציון שבירושלים, מנהיגי ימין אחרים שנמצאים כרגע בממשלה, כן גם עובדי האלילים שעשו את הפולסא דנורא, המוני ילדים שגדלו להיות המון ברברי ושלוח רסן חובש כיפה סרוגה, מבזים את היהדות בשם רב הישיבה שלהם.
לא ראיתי, לא ידעתי, לא .... ביבי 1995. (2)
אחרי כמה ימים התחילו להגיע תמונות השחזור, ומשפחת עמיר קיבלה כותרות. נפש העם נצרבה שוב עם תמונת החיוך של עמיר, אחיו המקולל ואמא שלו. החיוך לא נעלם, עמיר עדיין קיים, ואם יש צורך בעונש מוות לטרוריסט, מחבל, הרי הוא לפניכם בחזקת אף פעם לא מאוחר מדי בשביל גוש החרא הזה. לצערי, לכעסי, רבים מחייכים איתו. מסע ההשכחה הצליח מעבר למצופה, כנראה הדבר היחיד שביבי עשה מצוין. האזכורים על היום הנורא הזה נעלמים משנה לשנה. התקשורת השמאלנית משתפת פעולה ומחכה למספרים שלמים בשביל להראות נוכחות, כאילו יש הבדל בין 16 שנה ל-20 שנה. הטלוויזיה נותנת כתף, כי עדיף עוד דקה של האח הגדול או מעושרות או כל זבל טהור אחר (חלון קטן, מנהלי הטלוויזיה של היום לעולם לא היו עושים את עמוד האש. סגור חלון). מערכת החינוך לא מחנכת, הדור שגדל יידע שרבין זה רק כביש וכיכר. ככה זה כשהימין בשלטון. רוחות מלחמה, דם ושנאה. ליברמן בשטח כולנו במתח. האויב ממש עומד על הגדרות להשמיד אותנו 7X24 אז נא לא לבלבל אותנו עם מציאות אחרת. מחנכים עכשיו אחרת. ככה העם רוצה, ככה העם בחר. אני זה המיעוט.
יגאל "הצואה" עמיר, סיפק לנו בידור ממושך לאורך השנים. העיתונות לא יודעת שובע. אין ספק כי בתקשורת, הוא זה הג.יפית של הפשע המשתלם ביותר. מתחתן עם הפוסטמה או לא, מאונן לשקית בשביל ילד או אבא שלו שמחתן אותו בכלא כשליח של מלאכי השטן. הבן שלו יגדל לשנאה. ישנאו אותו כי הוא הבן של הרוצח, ויחנכו אותו לשנאה כי ככה זה במקום שבו הוא גדל. מה הוא יידע בחיים חוץ מלשנוא?! המסע באמצע הדרך. מכשירים את הקרקע לשחרור הצואה לחופשי, כי יש הרבה מדי זבובים נסיכים ואצילים שניזונים מהחרא. רובי ריבלין ישחרר אותו. "האתנן", יקראו לזה אותם העיתונאים שיזייפו צהלולים לבחירתו. זו כנראה התוכנית. הוא טיפש מספיק לעשות את זה. ואנחנו נזכיר, בשקט.
דר' עינת וולף, חברת כנסת בהווה מטעם מפלגה שאינה קיימת, שהייתה בעברה מהעבודה, הציעה להסיר את תמונת רבין ממוסדות המפלגה, משהו כזה. הם ניצחו. לגמרי ניצחו. מלאכים א, כא, יט נאמר: "כֹּה אָמַר יְהוָה, הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ; וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת-דַּם נָבוֹת, יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמְךָ גַּם-אָתָּה". שלושה חודשים נדרשו ופרס הפך ללוזר הנצחי. פרס יחלק את ירושלים, לא יהיו פיגועים, ביבי חזק מול החמאס, ביבי ניצח את הטרור, ביבי. אין בדל ראייה בהיסטוריה המתועדת שביבי עשה משהו.
ביבי ניצח בבחירות.
ולי היה שוב, רק "בוקר" בכיתה.
איפה?
***
1 תמונה מעמוד הפייסבוק של רינו צרור
2 תמונה מתפוז
***
הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו כמנויים, וספרו לחברים…
Related articles
- Today in History for November 4 2011 (VIDEO) (blippitt.com)
- My Private Hours with Yitzhak Rabin (writingasaprofession.wordpress.com)
- Report: No Rabin Memorial Observance This Year (israelnationalnews.com)
- Friday, November 04, 2011 ~ Day 308 of 365 ~ (socyberty.com)
- Rabin memorial vandalized in apparent 'price tag' attack (cnn.com)
- Israeli defaces memorial to protest Hamas swap (seattletimes.nwsource.com)
אני נגד. ככה. הבלוג של זיו. 
צודק במיליון אחוז!.
המלחמות במאה שערים והסביבה ונושא "תג מחיר" מפחידים אותי יותר מפצצת אטום.
זוכרת כמו הרגע את איתן הבר כמעט בלי אויר אומר
מדינת ישראל מודיעה בתדהמה.
המלחמות בבית ינצחו אותנו
מה יש להגיב? מסכימה עם כל מילה ומשתפת
אסור לשכוח
תודה על הפוסט החשוב בייחוד לאור הבחירות המתקרבות. יש לי שאלה לגבי התמונה למעלה שפורסמה בעיתונות ובה נתניהו משתתף בהפגנה וברקע ארון קבורה. האם ידוע לך באיזה תאריך ובאיזה עיתון פורסמה התמונה? אני מעוניינת בתמונה ברזולוציה גבוהה ולשם כך מתכננת לסרוק אותה בארכיון.
צר לי, אבל גם ניסיתי בזמנו לחפש ולא מצאתי. אם תצליחי למצוא אשמח אם תחזרי לספר לי ואת מוזמנת לבלוג בכל יום