תמיד מעלה חיוך

זה תמיד היה ויהיה שלום כתה א'. זה הסממן שלנו כעם לכך שהלימודים מתחילים או מושבתים. כהרגלינו ציפינו לשביתה, אבל הופתענו לטובה ואין שביתה. החיים כהרגלם הנדרשים. אני מקווה שלא מכרו אותנו בזול בשביל זה. הפעם אין לי סיפורי תחילת לימודים מעניינים. אני פשוט לא זוכר את היום הראשון ללימודים של כתה מסויימת באופן כזה ששווה לכתוב עליו. לא זוכר את היסודי ולא את המעבר לחטיבה. החטיבה כאירוע מזוויע בחיי הלא בוגרים.

התיכון זה פרק סגור ומסוגר, נעול ככה שגם המענים של קדאפי לא יוציאו ממני, בבחינת תמות נפשי. אני זוכר רק יום אחד ספציפי בו התחלתי יום לאחר כולם עקב טיול לגרמניה עם קבוצת כדוריד של מכבי פתח תקווה. אירוע דומה לחטיבה. מצד שני אני זוכר מצוין את יום העטיפות של הספרים והמחברות, אמא שלי האחראית, עם המדבקות והרישום של השם שלי עם ציון הכתה. תמיד נראה לי מיוחד לכתוב את הכתה, נניח ט' 2, כאילו עכשיו ממש גדלתי בשנה. כמובן שהיו מחברות דפרון חומות וגסות עם 40 דף, ועטיפה מפלסטיק חצי שקוף, שהספיקה למחברת נוספת כשהראשונה נגמרה, ובדרך כלל כי תלשנו דפים מהאמצע ולא בגלל שכתבתי יותר מדי (סתם, ממש אני, מגה חנון, כתבתי הכל). רק לקראת סוף החטיבה, נדמה לי, הגיעו מחברות שוות יותר, מצועצעות, ועברנו ל-72 דף.

אירוע מכונן שני. הראשון היה בכתה ו' כאשר המחנכת ח', הודיעה לי על סיום תקופת העיפרון בחיי, ושאני רשאי לכתוב בעט. כמובן שהעיפרון עד היום איתי. בל נשכח את הקניה החשובה ביותר של השנה, קרי היומן. עוד בחופש גמרתי לקרוא את כל השטויות של "זבנג", או משהו דומה, עדכנתי את כל הפרטים, ובמשך השנה לא רשמתי כלום.

"סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר…", לאה נאור. יש לי עוד כמה אמרות שפר כמו ובא לציון גואל וכו'. נגמר הסיוט הגדול שלנו, ההורים. חופש בטוח לא היה לי ושקט יהיה החל מהיום. רק עכשיו אני מתחיל להבין את מה שעבר על אמא שלי בחופשים שלנו, אם כי זה קטן לעומת מה שעובר עלינו, ההורים, היום. בילדותינו, סף הגירוי היה נמוך והדרישות זעירות. בריכה, ים, משחקים עם החברים כל היום, רואים שש-שש ביום רביעי עד הצהריים, פעם בשבועיים סרט בקולנוע שלום או ב"היכל" החדש והמיוחד. פעם כשהמחירים היו שפויים ונסענו באוטובוס לבדינו, מגיל 8 בערך. החופש נגמר לו בצער גדול.

אני ממש צריך לציין את מה שיש לילדים ולנוער היום, שאולי ביום טוב הם מתחילים בשעמום רגיל,ש מספיק לשעתיים של שקט עד שהם משתעממים עוד יותר? מי חשב שחופשות בחו"ל ומלון כולל הכל באילת, יהפוך לדבר שבשגרה? וגם זה שורף שבוע בממוצע. ואז אנחנו מגיעים לשבועיים וחצי האחרונים של אוגוסט, שמרגישים כמו אונס בלתי יתואר להתנהלות תקינה של חיים במשפחה נורמאלית. למה זה מגיע לנו?!?!! תקצרו לנו את החופש עד אמצע אוגוסט ותוסיפו חמישה ימים חופשה על טוב בשבט, ככה בין חנוכה לפסח. גם ככה יש יותר מדי חופשים במערכת החינוך ואין התאמה בין החופשים לעובד לחופשים של החינוך. ישונה לאלתר! ויוה לה רבולושיין….בטח.

הבוקר, הגדול הולך לכתה ד' (ה', עידכון 2012), האמצעית לגן חובה (א' 2012), והקטנה לפעוטון (טרום-טרום חובה 2012). יש התרגשות, הייתה גם בקיץ עם הקניות והעטיפות. סבתא באה לעשות, כאילו לא עברו שלושים שנה. אני בכוננות סנדוויצ'ים ופרי כל בוקר, אבל לא עוטף בנייר פרגמנט 🙂 . רק נשאר לי לאחל לעצמינו שנה שקטה ובטוחה, ציונים משובחים לכולם ובלי מורים פרטיים. שהילדים יגדלו ללמוד את ערכי הדמוקרטיה והסובלנות, אהבת הארץ, כיבוד הזולת וחברות אמיתית. שייהנו בביצפר, ויעלו לשלטון את החנונים. שנת לימודים וחוגים מאושרת לכולכם.

***

בתרשים הזרימה שהכנתי לכם, יש מסלולים בטוחים לשאול את הילדים איזה סנדוויץ' להכין למחר מבלי להתעצבן (סלט הביצים של אמא שלי, אלילי עד פלילי). לכו לפי הקווים ותגיעו למטרה. תשלחו לי שינויים ותוספות 🙂 (תקליקו לגודל מלא)

תרשים זרימה להכנת סנדוויצ'ים


****
יש לכם סנדוויצ'ים מיוחדים? כתבו בתגובות וקליק לשיתוף

»

  1. רננות הגיב:

    בהצלחה למתוקים שלך במערכות החינוך ושיתגשמו כל האיחולים
    והתרשים מקסים איזו עבודה …. כל הכבוד .

  2. ::: נורית ::: הגיב:

    חחח! מתה על תרשים הזרימה! מותר לגנוב ולשתף את חברי הוירטואליים?

  3. אמיר דקל הגיב:

    אצלנו הבעיה נפתרה.
    יש "מערכת" שהבנות בחרו עם תפריט קבוע לכל יום בשבוע, כולל יום שוקולד (ממרחית, לא אוהבים השחר)
    ובא לציון גואל!

    • זיו הגיב:

      ממרחית של עלית? יש עוד דבר כזה? איפה הנוטלה? 🙂
      ויפה שאבא מהנדס דאג למערכת קבועה, שברור לכל מי שלא אבא, כי זה ישתנה כבר בראשון בבוקר….

      • אמיר דקל הגיב:

        עובד היטב כבר שנתיים.
        חוסך הרבה בלבולי מוח בבוקר
        כל רבעון עושים שינוי תפריט

        • זיו הגיב:

          אתה מלך. איך לא הוצאת פטנט או סיפרת לעולם? היה חוסך לי שעות שינה מרובות……..רק מהנדס מהולל כמוך יכול.

  4. אחותך הקטנה הגיב:

    פשששששששששששששש, איזה השקעה בתרשים זרימה.
    לא אשכח את ביום בו שלחו אותי לביה"ס עם סנדוויץ' כבד קצוץ ועגבניה כמובן בחלה עבה של יום שישי.
    הסנדוויץ' כמובן היה מיועד לאחותי הגדולה ואני בצפייה לפגוש בחלה הטריה עם שוקולד הנוטלה האגדי.
    אבל איך אומרים…. העיקר הכוונה וההשקעה של אמא בחוויה הקולינארית 🙂

  5. אחותך (הגדולה) הגיב:

    1.מקסים!!!!
    2.אני מתה לדעת מה עבר עליך בתקופת החנוניות בתיכון..
    3.אתה אבא מדהים.
    4.הנסיך לוקח אותך בסיבוב.
    5.רק גאון כמוך יכול לבנות תרשים שכזה..

  6. בהצלחה. כאן המצב הרבה יותר פשוט – http://wp.me/pSDxG-60d

  7. […] זה כל צהריים, כל ערב, אפילו על הסנדוויץ' של הבוקר. המרכיבים אינם חשובים. השיחה קבועה. הנה שיחה מדגמית […]

  8. […] אתה בטוח? כי אם לא אני אקום ואעזור לך עם הקטנה ואל תשכח להכין סנדוויצ'ים, ובקבוק, ותבדוק, ותראה, ותסדר, ותקח, והזבל. אל תשכח את […]

  9. מיכה הגיב:

    יש לך לופ אינסופי אם הילד לא רוצה חסה.

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s