עשרים אגורות עבור עקרון ההדדיות של ביבי

רגע עם הדרישות! מה נתתם??? (צילום: מיכל פתאל)

זוכרים פעם כשהוא היה רוה"מ? אמר כי במו"מ עם הפלשתינים חובה לשמור על עקרון ההדדיות, "יתנו-יקבלו, לא יתנו-לא יקבלו". עקרון מפואר ומיוחד, למעשה זו חוכמה אדירה להסביר לעולם את הכללים הבסיסיים של מו"מ. העקרון הזה היה התירוץ המושלם בשביל להתחמק מכל שיחה ותזוזה בנושא השלום. לא נתנו אז לא יקבל ואין על מה לדון, מצד שני העקרון הזה חל גם מהכיוון השני, קרי, אנחנו זה הנותן והם המקבל, עקרון שמאוד מקובל על העולם האחר שמחוץ לגבולות ישראל, נניח יבשת אירופה או מדינת ארצות הברית של אמריקה. מכיוון שאנחנו עם כובש על פי כל הגדרה בינלאומית, הרי שאנחנו צריכים לתת, אזי אם ניתן, נקבל. זה מה שהיה, כנראה שממשיך עד היום. מדיניות שלום אין, סיכמנו הרגע, אז מה עם מדיניות הפנים האזרחית? קחו את העקרון הזה, ותנסו להחיל אותו על מחאת האוהלים, וקצת למעלה מזה, על עם ישראל העובד ומשלם המיסים. אפשר לומר כי אנחנו נותנים, הרבה מאוד נותנים למדינה, ולא ממש מקבלים חזרה ממנה. למעט הטייקונים והחברים של הממשלה, כנראה שמיליונים מאיתנו מסכימים לכך, אחרת המחאה לא הייתה מצליחה לצמוח ולהגיע עד הום.

בעוד יומיים יעלה המס על הדלק בעוד עשרים אגורות, וחודש לאחר מכן בעוד עשר אגורות, ללא קשר למחיר הבנזין בעולם, כי ככה קבע שטייניץ ומשרד האוצר, ואותם לא מזיזים מדרכם האימפוטנטית שנקבעה כבר בתקציב שעבר. ככה זה, ללא קשר לנעשה בארץ ובעולם, בלי מחאה ועם מחאה, הממשלה עדיין ממשיכה בדרכה הייחודית לדפוק אותנו האזרחים. את האמת על החוסר התקציבי המתוכנן לא יגידו לנו. מלחמונת קטנה מפציעה לה באופק עוד שלושה שבועות, וזה התירוץ למס הדלק, שיישאר מס אחרי שוך הקרבות, אם בכלל. אני ואתם יודעים שהתירוץ יתפוגג וייעלם לו. אז לפי עקרון ההדדיות של ביבי, מה אני מקבל תמורת המס הזה?!

לדעתי מס הדלק הקרוב ייזכר בתולדות ההיסטוריה של עם ישראל כנקודת המפנה של העם ביחסו לממשלת הליכוד. זה היום בו הליכוד ייאבד את אמון בוחריו בצורה קשה. במקום להוריד את הדלק והמס הבלתי מוצדק, הם מעלים חזרה. קהות חושים מוחלטת, עיוורון מלא וחרשות אמיתית לזעקות על מצוקת העם. זו אולי הטעות הקשה ביותר של ביבי-שטייניץ שתוציא חזרה את האנשים לרחוב, ויחיה את המחאה, יהיה ממש דלק לגלגליה. יהיו כותרות קשות בחמישי ובשישי בגלל הדלק. חכו ותראו, העיתונאים מחכים לזה, ורק מבצע צבאי או פיגוע ימנעו את מה שכבר מחכה לדפוס (כמובן שלמעט ישראל היום, אין שם עיתונאים באמת). אז לפי העקרון של ביבי, הוא מקבל עשרים אגורות ואני נותן לו מחאה בראש.

אני חושד כי ביבי שכח את המדיניות הזו שהוא עצמו קבע, ולו רק לרגע, עד חלוף המחאה, והיא חולפת לה בקרוב מאוד. החזיקה מעמד קצת יותר מקוטג'. אני מקווה שהעם אולי יתעורר לרגע קט בשבת הקרובה, להפגנה הגדולה, אבל התקווה קלושה, למרות הדלק. המחאה מנדפת לה, בעיקר בגלל מנהיגיה. מיומה הראשון היא ללא מנהיג, מה שהיה קסמה האמיתי, אבל החוסר הגדול שלה. אין קול מוביל, אין קו קוהרנטי. אני לא ממש מתלונן עליהם, הרי מנהיגים מלידה הם לא, רק צעירים שהצליח להם במחאה, אבל ההצלחה והמסר שלה גדולים עליהם בעשרות מידות, ועדיף שלא נשמע את דפני נואמת שוב. מנהיגי הסטודנטים ברחו מהמחאה, אבל הם מעולם ולעולם לא יהיו עם חוט שדרה, כל עוד פוליטיקאים בהתהוות מנסים להוביל אותם. מגזר נדפק ונהנה מכל רגע. כנראה שמוכרים ואזלין במבצע לסטודנטים. זו אחת הסיבות למה לביבי נוח לשכוח את העקרונות שלו עצמו, בזמנים קשים. הם חולפים, הזמנים, אז למה להטריד את מנוחת הציבור עם עקרונות?! מצד אחר, כולנו יודעים שעקרונות אין לו, גם לא עמידה עליהם.

יהיה קשה, ממש קשה בתקופה הקרובה. מרגול שרה רק במקלחת ומי יודע מה יעלה בגורלה של כוכב נולד. 24/7 קרובה לקבורה מחוץ לגדר (הלוואי!). אלו ממש בעיות מבית, ומה עם הבעיות בחוץ? עשרים לספטמבר השחור, מלחמה ואין שלום. אנחנו נמשיך לתת ונשאל מה נקבל. מצד שני, אנחנו לא באמת נותנים. לוקחים לנו בלי רשותנו, אז למה שנקבל? לזה אין עקרון…

********** קליק על גוגל+ או שתף וזה מפורסם אצלכם ************
הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו כמנויים, וספרו לחברים…