גדי הוא בדיוק האדם שכולכם רוצים להכיר ומצטערים שלא הכרתם עד ששמעתם את הסיפורים עליו בלכתו. קשה מדי לכתוב על מישהו שמכירים בזמן עבר. את גדי הכרתי בפורום אוכל Yנט לפני כעשור, פחות או יותר. גדי היה גימלאי של מלונאות עם ידע עצום ורחב באוכל ונושאים אחרים בכלל. ממש איש אשכולות של ידע. תמיד הייתה ציפייה לתשובות שלו בפורום, תמיד היו עם הומור, קריצה ולפעמים עקיצה, היו גם מתכונים נהדרים שהפכו לנכס צאן ברזל של הפורום. נסו לחפש את הפיתות של גדי לדוגמה. פיתות אמיתיות בשרניות, שעושים בבית, והתגובות אומרות כי נוסו בכל העולם.

לא הצד הקולינארי של גדי זה העיקר עבורי היום. הייתי איתו בקשר לא אדוק במיילים ואולי שיחות טלפון בודדות בשנה. היו לנו ויכוחים כמעט תיאולוגיים בנושאי פוליטיקאים שיש לנו וכאלה שאנחנו רוצים ולא מקבלים. נפגשנו מדי פעם במפגשים של הפורום, גדי תמיד היה טס מאילת לכל מפגש שכזה. מצחיק איך אנשים שלא היו נפגשים מעולם, נפגשים היום ברשת ומוצאים מכנה משותף, ידידות שטחית או עמוקה והכל בזכות פורומים וירטואליים באינטרנט. לא היה את גדי שבפורום וגדי בחיים, חד הם. מה שהוא כתב זה מה שהוא היה. גדי תמיד עזר בתגובה, במייל בתובנה ועצה חשובה. הוא ידע לתמצת את המסר לכמה מילים חזקות מאוד.

גדי היה מאחרוני לוחמי החופש הצרכני, לוחמי התאגידים הגדולים ועשה הכל בהתנדבות ממקום גלותו שבאילת. גדי נלחם במחירים, ברמאות, בגזל הקטן, בתחמון המסחרי שבו הוא נתקל באילת, ועשה זאת רק למען הצדק ולמען הכלל. הייתה לנו שיחה ארוכה על זה, אפילו שתיים. הוא הסביר לי ארוכות למה הוא נלחם בתאגידים וברשתות, והכל היה למען העונש שמגיע להם. הוא לא האמין לרגע שיש להם את האפשרות לטעון לתום הלב או לטעות קולמוס. לדעתו, הכל היה מכוון למען האגורה הנוספת שהם יכולים לקחת מהקונים. פעם אחת הוא הפסיד בבית המשפט עקב סעיף קטן בחוק, אבל השופט הוציא אותו בלא כלום על כי הוא הצהיר כי הכסף שיקבל ילך לצדקה כפי שעשה בעבר ולא לכיסו האישי. כן, את כל כספי הפיצויים הוא הקדיש לתרומות בעיר, כך הוא גם היה מצהיר בכל דיון בבית המשפט. רק לאחרונה קיבלתי ממנו את רוח הכעס על הגזל והחלטתי לא לוותר יותר לאף חברה ולאף תשלום. מהשקל הבודד שמגיע לי עד לחודשים ארוכים של גבייה משתנה.

רציתי להיפגש איתו באפריל האחרון כשהייתי בעיר בדרומית, (היו לו ספר או שניים שהוא רצה לתת לי) אבל הוא אמר לי שהוא לא מרגיש כל כך טוב, וקבענו לפעם אחרת. לצערי, עוד אחד מעמודי התווך של הפורום, הגיב בפעם האחרונה. יישארו המתכונים, התגובות, הפוסטים בבלוג שהוא ניסה לייצר, וזיכרון של איש אחד חכם ועיקש, עוקצני וציני טהור עם נפש רגישה במיוחד, חולה שלא וויתר לרגע ולא הפריע למחלתו לעצור אותו אפילו לשנייה, לוחם צרכני אמיתי. איש אופטימי במיוחד. אם הוא היה יודע מה כותבים עליו הוא היה טוען כי הכל שטויות ושלא נאמין לסיפורים.

הפגישה שלנו כבר לא תבוא במהרה.

הפיתות של גדי כבמקור

החומרים:
כוס מים פושרים
כוס קמח
כף שמרים
יבשים
כף סוכר
לערבב לבלילה ולהשהות כמה דקות
להוסיף 2 כוסות קמח
3 כפות שמן זית
כפית מלח
ללוש לבצק אחיד

אופן ההכנה:
להניח בכלי משומן ל- 45 דקות מכוסה במגבת לחה.
לתת בוקסים
לחלק ל- 8 כדורים
לרדד עם קמח (זה השלב שבו את גם מפצה על עודף מים)לעובי של כ- 4 מ"מ
להשהות לתפיחה נוספת של כ- 45 דקות על נייר אפיה בתבניות
לשים בתנור חם מאד כ- 220 מעלות במרכז התנור או יותר נמוך
לאחר כ- 10 עד 12 דקות תלוי בחום התנור הצבע יפה
ומוציאים את הפיתות הקשות לתוך שקית ותוך דקה שתים לשולחן.
אם לא אוכלים מיד יש להוציא מהשקית כדי שלא יירטבו מהאדים של עצמן.


הפיתות של גדי מאתר מתכונים נט

********** קליק על שתף וזה בפייסבוק שלכם ************    

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

»

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    כתבת יפה לזכרו.
    עצוב ומרגש.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אויש כמה שנתגעגע אליו

  3. גדי היה איש אציל , נדיב , ישר , בשלן חבל"ז , גדול מהחיים .
    בקיצור מותק . היכרתי עוד במפגש ב- 2003 . ובכל מפגש שהייתי והוא היה מגיע , תמיד קפצתי עליו לחבק אותו . בחור מדהים , איש אשכולות שאין עלין
    יצא לי לדבר איתו בטלפון מספר פעמים במשך השנים , לפחות פעמיים בשנה לומר חג שמח , ועוד כמה שיחות כשיצא לנו .
    אני מאוד מאוד אתגעגע.
    תנחומיי למשפחתו. ותנחומיי גם למשפחת פורום אוכל – כי , כן , היינו משפחה .

  4. מיכל הגיב:

    זיו יקר כל הכבוד.
    כמה עצוב וכואב, נראה אדם מדהים.
    לאחרונה אני כמעט ולא מבקרת בפורום. אתמול נכנסתי ופשוט הזדעזעתי
    יהי זכרו ברוך! תנחומיי למשפחתו

  5. ::: נורית ::: הגיב:

    כל מילה בסלע

  6. ג'וד הגיב:

    עצוב, כמה עצוב.

  7. פנינהט הגיב:

    אהבתי את מה שכתבת. אני בניגוד אליכם הכרתי את גדי מאז שהיה ילד בן 10 גרנו בבתים סמוכים והוא היה בן בית אצלנו (אחותי היתה בת כתה שלו וגם יפה מאד, ולכן הוא שרץ אצלנו הרבה…).
    את חוש הצדק המפותח שלו כמו את חוש ההומור המיוחד והציניות הדקה ירש גדי מהוריו ז"ל שהיו שניהם אנשים מיוחדים עד מאד.
    כבר שלושה ימים אני עם מועקה איומה בלב ולא מסוגלת להתנער ממנה, לא הגיע לו סוף מגעיל שכזה.

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s