בנאום חיי אמרתי לא לאובמה!

דומה לביבי?

נאום חייו של נתניהו, כך בישרו העיתונים בכותרות צעקניות לפני הנאום ולאחריו. צמד המילים, "נאום חייו", של נתניהו קיבל תחושה הירואית של דודו מול גוליית, נתניהו צריך להחזיר לאובמה. הלשכה שלו טפטפה בסודי סודות כי יהיו הפתעות חשובות, פורצות דרך, מטות את הכף לטובתינו. נתניהו זה אנחנו. כולנו זה נתניהו. כאילו אברהם לינקולן עומד עכשיו בגטיסבורג של סתיו 63 (The Gettysburg Address) או נאומו המופלא של מרטין לות'ר קינג מקיץ 63: I have a dream (מאה שנה הבדל בין הנאומים). ממש, כאילו חכו עוד שנייה ונקבל את הנאום המושלם בעולם, זה שחיכינו לו מאז ומעולם על ידי ראש ממשלה יהודי, ונתניהו הרי טוב ליהודים.

הנאום היה משובח, באמריקאית אפילו. נתניהו יודע אמריקאית, ואין טוב ממנו באמריקאית רפובליקנית. באמת אני מפרגן, אחלה נאום. העם בציון מאושר מהנאום, הסקרים בעלייה כי נתניהו הכניס לאובמה מעל הפודיום. נתניהו ניצח עם עשרים ותשעה סטנדינג אוביישיין של הקונגרס, אולי שלושים ואחת, אולי ארבעים ושתיים. בכל מקרה זה יותר מאובמה. אנחנו אוהבים להחטיף לאובמה, כי הוא ניגר מוסלמי שונא ישראל. כל הדיבורים היפים שלו על שמירה על ביטחונה של ישראל זה הרי רק עבור אוזניי התורמים שלו, אבל כולם יודעים את האמת. אובמה הוא אנטישמי ומזל שיש את ביבי שיראה לעולם את אובמה האמיתי. אז התחלנו עם סטירה פומבית, נזיפות, שיעור לימודי במציאות של המזרח התיכון, והתחלנו ברבים, כי אנחנו זה ביבי ולהיפך, אז הקרדיט מגיע לכולם. עברנו לנאום משובח. נאום חייו. שם ניצחנו בענק. אפילו אובמה התפנה לקרוא מסרון על הנאום המשובח הזה בעודו שותה תה עם מלכת אנגליה. עד כדי כך זה חשוב היה לאובמה.

אז זהו, שלא. בניגוד לדעת חצי מהפרשנים, אפילו שאני עכשיו אולי חכם לאחר מעשה, נו, הייתי בטיסה ארוכה, לקח לי זמן לפרסם. זה היה נאום רע לתפארת המדינה. מסע הביזוי וההשפלה לאובמה, אפילו שיש יותר מקורטוב של אמת ביחס שלו לישראל, יחזור אלינו כבומרנג עצבני ביותר. אולי ספטמבר ישתנה, אבל אובמה לא פראייר. הוא החליט על שלום, על מדינה פלשתינית, על גבולות 67, וזה מה שיהיה, עוד השנה. עכשיו הוא רק יהיה ניטרלי וזה רע ליהודים. הוא יחליט ואנחנו נבלע את כל הצפרדעים שלו, כי אחרת לשרה לא יהיו הזמנות לשופינג בארה"ב (והיא בטח נעלבה, כי מישל אובמה לא טרחה לפגוש את הגברת הראשונה של ישראל, אוי סוניה). ביבי לא נתן את נאום חייו, אבל אם זה נאום חייו, אז חייו ריקים מתוכן, וחיינו עלובים עוד יותר. בבר אילן נומרו אונו, ביבי נאם בדיוק את אותן המילים. גם במשך העשור ומחצה האחרונים ביבי נואם את אותו הנאום, עם אותן המילים. לא לחזרה לגבולות 67, לא לחלוקת ירושלים כי פרס יחלק את ירושלים, לא לפליטים (אף אחד לא מתייחס לעובדה שכבר אין פליטים, ואם כבר אז יש גם פליטים יהודיים), לא לצבא זר משמאל לירדן, לא לעזה, לא לחמאס. לא. לא. לא, לא, לא, לא ולא. עוד לא אחד לסיום. תמיד ביבי אמר לא. כל נאום הוא מגדיר בדיוק את השלום שהוא מתכוון לעשות עם הלא שלו. נעשה שלום רק אם נתעקש להגיד לא, כי אז כולם יגידו כן ללא שלנו, והדרך לשלום תיסלל בבטחה. ברור.

אז מה הוא אמר בקונגרס שלא שמענו קודם לכן?! כלום. פשוט כלום. כולם יודעים כי השלום יתבסס על גבולות 67, עם החלפת שטחים כזו ואחרת, כי ככה זה היה מאז ומעולם. בטחון ישראל תמיד נשמר, ויעידו על כך מיליארדי הדולרים מתנה שאנחנו מקבלים לקנות ציוד צבאי אמריקאי, כל שנה. תמיד זה היה הבסיס לכל המפגשים לשלום, בישראל, בעזה, באוסלו, באירופה, בארה"ב. אפילו נתניהו הסכים לזה כבר כמה פעמים. אובמה רק החליט לאוורר את ההחלטות בפומבי, ובלי קריצות והחלפות ידיים תחת השולחן. על זה ביבי נבהל. איך הימין הישראלי הליברמני יקבל באופן גלוי ישיבה בממשלה עם רוה"מ שרוצה לעשות שלום ולהחליף שטחים?! הרי ליברמן ולנדאו פינת מרזל, שומרים על גבולות גזרה מלאים של ארץ ישראל. ה-כ-ל שלנו. הס מלהזכיר את ההסכמות על שכונות ירושלמיות ערביות שיעברו לפלשתינים. איך נוותר על השוק של שישי בשועפט?!

"נאום חייו", שמיוחס לנואמים מופלאים בהיסטוריה האנושית, היה נאום מלא אינספריישן, כזה שהפיח תקווה חדשה אצל קהל המאמינים, עתיד לפנטז עליו, השראה שכולנו חלק ממשהו גדול יותר, הנואם מדבר בקולי האישי, נאום שייזכר בהיסטוריה. בשביל נאום חייו של ביבי הייתי מצפה לשמוע אותו אומר כן, כן, כן, ועוד כן אחד ולא רק לשרה. כן לגבולות 67, ובואו נדבר על השטחים להחלפה כבר עכשיו. כן לחלוקת ירושלים, וקחו את השכונות הערביות. הצפוניות והמזרחיות. במילא אין שם ישראלים. שאר העיר בריבונות ישראלית מלאה כפי שיש היום. כן לפליטים, שימלאו את השטחים שלכם. בעיה שלכם, תתמודדו. כן, לשלום אמיתי, ואתם מוזמנים לבוא לעבוד כאן, כי אנחנו מפונקים מדי לבנות את הארץ, כבישים וביוב, עמודים מבטון וטייח זה איכסיוש. אנחנו רק יזמים. שיזום כן לשלום ויישב לסגור את הפינות, שלושה ימים מרתוניים בבלייר האוס, עם מנהיגי העולם, והעולם מאחוריו. נאום חייו של נתניהו לעולם לא יהיה, כי לנתניהו אין את היכולת לעשות שלום, הוא איש של נאום אחד בשנה, לא של מעשים, זה קצה גבול היכולת שלו. הסיפור שאין פרטנר בצד השני זו אמירה עלובה, כי אנחנו הכובש. האחריות היא בצד שלנו, אז נראה אותם יוצאים לעולם להגיד שלא בא להם לעשות שלום. צריך ראש ממשלה אמיתי שייעשה שלום, ואני מתכוון לראש ממשלה מנהיג ולא מונהג.

אפרופו יזמים מפונקים, יש למישהו טלפון של טייח ערבי מוסמך פנוי לשיפוץ קטן בקיסריה?

********** קליק על שתף וזה בפייסבוק שלכם ************    

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

פוסטים נבחרים:

• 63 שנים של עצמאות. חרצופה של המדינה (colaholic1972.wordpress.com)
• בין לאדן. לפעמים צריך גרם של מזל (colaholic1972.wordpress.com)
• תוכנית החלל הישראלית!!! פנטזיה סודית… (colaholic1972.wordpress.com)