תגיד לעובד מהסביח 2:0 למכבי בדרבי

עוד כשהיינו ילדים במדים, משחקים חיילים גיבורים ואמיצים למדנו כלל חשוב מאוד, כנראה ביומו הראשון או השני של הגיבוש (שזו הדרגה הנמוכה ביותר בצה"ל, אפילו מתחת לקורסיסט בבה"ד 15) – "כשאתה משתין על הצבא הוא נרטב, כשהצבא משתין עליך, אתה טובע". משהו כזה. גם את המשפט האלמותי "לכל שבת יש מוצאי שבת" למדנו ברגליים. הרבה רגליים, חמישה שברי הליכה. אתמול בערב נפל דבר בעולם הגיאופוליטי. ביבי למד שהוא טובע ועוד במוצאי שבת, וכמו ששרה נראית בז'קט הלבן האיום שלה….נו היא לא תעזור.

המובן מאליו לכל בר דעת בעולם שקצת עוקב אחרי הפוליטיקה שלנו, ולכל בר דעת ישראלי ממוצע, אפילו לפוליטיקאים רפי הדעת שלנו מכל קצוות הקשת הפוליטית, הוא שביבי לא עושה שלום, ולא יעשה שלום. אין שלום, אין תהליך שלום, אין אפילו מסרונים על השלום. אפשר להאשים את שלשלאות הברזל החלודות והמוחצות של שליברמן ושאר ההזויים מהימין הרצחני בישראל (כן רצחני, כי בישראל, מדינת היהודים, רק הימין הישראלי רצח אחרים בשם האידיאולוגיה הפוליטית שלו). אפשר, כי זה הכי קל להאשים אותם. אפשר גם להזכיר את ניסיונותיו של ביבי לעשות שלום עם סוריה ולהחזיר את כל רמת הגולן, או השיחות שלו על החזרת חלקים מירושלים, או חילופי שטחים, או שמה נזכיר כי ביבי החזיר לפלשתינים, עד היום, הכי הרבה שטחים שראש ממשלת ישראל אי פעם החזיר. אז אולי ביבי מפחד שכל התרגילים של הקדנציה הקודמת יתפוצצו לו מחדש בפנים, בזמן בחירות, ממש כמו לאחר הקדנציה הקודמת?! יש הרבה מאוד סיבות, כולל אחת גדולה בשם שרה נתניהו, ולא אמרתי גדולה תרתי משמע. מיטב הפרשנים בארץ ובעולם ינסו להסביר למה ביבי לא עושה שלום. כולם ינסו, אבל אף אחד לא ממש יודע. גם לא יודעים מה יהיה אם ביבי כן יעשה שלום. אולי העם יתאהב בו, ויבחר בו לראש ממשלה, מה שלא קרה שלוש מערכות בחירות רצופות בהן הוא השתתף? אולי ליברמן ייעלם והדמגוגים בשקל של הימין, יפסיקו להפחיד עם טילים על כפר סבא? יש פיגועים אין שלום, אין פיגועים אז למה צריך שלום? משפטים שכבר לא ממש מצחיקים.

מצד שני של המובן מאליו זה שאובמה מוסלמי. ברור לגמרי. בנושאי הפוליטיקה הים תיכונית, האיש אינו רואה דבר אחר למעט שנאת ישראל, והוא גם אישר את בניית המסגד הגדול בעולם מול גראונד זירו. מוסלמי אדוק, לא נשכח (אני ציני, ברור?). חלילה שנחשוב כי לאיש יש אג'נדה ברורה של סיום הסכסוך הזה, ודי נשבר לו הזין מכל השקרים, הקריצות, התחמניות, הביטולים, הדחיות, התשובות שלא מגיעות, ההבטחות שאינן מתקיימות, הכסף שסוחטים ממנו וחוסר האמון שנותן בו העם שלו עצמו בגללנו, ורק אנחנו אשמים. המעשה הבוגר שנדרש הוא קודם כל לקחת אחריות על המעשים שלנו, להגיד מה אנחנו לא עשינו, איפה אנחנו צריכים לעשות, ומתי. להתחייב עם ערבויות. עזבו אתכם מכל דיבורי הסרק על מה שהפלשתינים לא עושים. אם אנחנו נעשה הם יעשו. לא יעשו, נוכל להילחם בהם מדינית, פוליטית, וצבאית זה מובן מאליו. הבעיה היא שאובמה אומר לנו מה לעשות, כי אין לנו מבוגר אחראי אומר לנו מה לעשות. יש מנהיגים, אין מנהיגות, זוכרים?!

אז אובמה החליט להנהיג, על הגב שלנו, ולעשות סוף לסיפור. או ככה או כלום. את ה"או ככה" קיבלנו אתמול, ואת ה"או כלום" יקבל נתניהו במסירה אישית. אובמה החליט על גבולות 67, מה שבכל מקרה ועניין היה מוחלט בסיכומו של דבר בין כל העולם, ישראל ואבו מאזן, רוצח הספורטאים במינכן. גם ברק החליט על זה פעם והסכים. גם היו אחרים לפני ברק ואחריו. מהצד שלנו בלבד, אובמה רק מקצר תהליכים. המטרה ברורה. גבולות 67, זה מה שיהיה, רק תפסיקו לבזבז לו את הקדנציה. עכשיו וזהו. ספטמבר מתקרב כל שעה, ועד אז יש לנו זמן להחליט כן. רק אם נגיד כן לאובמה, ספטמבר יידחה. אם לא, בספטמבר חוגגים עלינו כמו שאובמה חגג על בין לאדן. בכל מקרה מעכשיו ועד ספטמבר, הפלשתינים קיבלו את המדינה שלהם בגבולות 67. אני מוכן להמר שביבי ימכור את ירושלים עבור קדנציה נוספת כראש ממשלה. כל מטרת הנסיעה שלו לוושינגטון, מלבד הדיוטי, זה אך ורק לתקשורת הישראלית, לליברמן ולימין ההזוי. הוא רק רוצה שקט קואליציוני, ועוד סיבוב כראש ממשלה. הכל הצגה אחת גדולה, את הרטוריקה, הסיפורים, המעשיות, ההודעות לתקשורת, כבר שמענו עשרות פעמים. אין בהם כלום, תקראו את בן כספית. אין לו שום קלף על אובמה, במיוחד שאובמה חיסל את בין לאדן, ומרגיש על הסוס אצל הבוחרים מבית. מצד שני, אובמה נתן נאום לוחמני במידה, ואני מנחש כי הוא קצת מרגיש בחוץ, כי המדינה הפלשתינית תיווסד בחסות אירופה עוד כמה חודשים, ולא בחסות ארה"ב. זה יעשה ממנו חוּכָא וְאִטְלוּלָא בארה"ב, ואנחנו מדברים על ערב שנת בחירות שם. אלף גורמים שונים…………………..

בין שורות הנאום של אובמה, הסתתר גם משהו אחר. אובמה לקח אחריות על המצב שלנו כאן, ובמקום לעשות כקודמיו בתפקיד, להיפגש, לשדל, להבטיח, לערוב, לקדם, להאיץ, הוא פשוט החליט לקבוע. לקבל את ההחלטה עבור כולם, עבור ישראל וגם עבור הפלשתינים. אובמה לא קיבל החלטה מול רוצחים טהורים כמו קדאפי, אסד, אחדינג'אד, כי זו החלטה קשה. עוד שלוש מלחמות?! ההחלטה הקלה היא מול ישראל, כי ביבי הוא "גמיש ולחיץ". השיחות הנזעמות של שקרניהו מול ההנהגה האמריקאית, מתקיימות אך ורק אצל יחצ"ניו, בעולם הדמיוני של לשכת ראש הממשלה. שמענו את הסיפורים על הביקורים שלו באירופה. אז אובמה הוא המבוגר האחראי. זו בעיה קשה עבורינו, אפשר לראות בזה כי אמריקה מנהלת את מדיניות ישראל באופן פומבי וישיר. זה יגלוש לתחומים אחרים גלויים ופומביים, ולא רק מתחת לשולחן. מתי, זו כבר לא השאלה.

אז הנאום אתמול היה ארוך, מאוד. כלל הרבה מאוד נושאים, חמאס, טרור, מנהיגים אחרים שאולי ייפלו בקרוב. הכל היה רק מסך עשן כבד לנקודות החשובות באמת לאובמה – מדינה פלשתינית, סוף הסכסוך, וזהו. אולי נבקש באופן רישמי להיות הכוכב החמישים ואחת? עדיף לפני ספטמבר…

* תמונה ממאקו. אחלה מאמר מהשיחה הקודמת של אובמה וביבי

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s