מסרון בבוקר: הערב רק שנינו לבד? "מתאים לי, אולי נביא משהו מממסעדה טובה?", התשובה לא איחרה להגיעה. 'אבל רק שנינו', אני מחזיר לה, בלי הפתעות ובלי אין לי כוח. סרט וי.או.די?. "נשמע טוב, תזמין אבל סרט כלשהו רומנטי-דרמה, לא מהסרטים שלך". ברור כשמש. כמובן שקיבלתי "המלצה" לסרט לא שלי, במסגרת מה שבא לי. אבל אל תתכנני לי עייפות גדולה מדי אחורי זה. זה הלילה של שנינו. "שוב אתה חרמן?". אאהם. כן אני, כן. לא ראית בבוקר?. "ראיתי. מרוצה? הכל ראיתי, כי טרחת להראות לי. לא אמרת לי סתם בואי דחוף למקלחת בשביל לדבר על היום פעילות של הקטנה בגן. תמיד יש לך כוונות, ואתה חושב רק דרך השטרונגול. דביל. זה כל מה שמעניין אותך, אצלי?!".

אוי, שיט, השיחה הולכת לכיוון של כל מה שמעניין אותך אצלי. מזל שפיתחתי מנגנוני אזהרות מוקדמות, דומה לאזהרות צונאמי. אז אני עונה, בזהירות כי כמובן שזה לא הכל, רק שזה חשוב לי, ויש לזה חלק מרכזי ביחסים בינינו, ואני משתדל להיות יותר קשוב לצרכים שלך והיחס הקרוב שאת רוצה ביחסים בינינו, והיחסים בינינו זה לב העניין. לא?!! אמרתי. "תגיד שוב פעם את הצרכים שלךְ והיחסים בינינו במשפט אחד, כזה שמדבר על הצרכים שלךָ בלבד, ונראה מי הולך לישון בסלון. קדימה, נסה אותי". היא עונה.

"אתה לא ספונטני. למה צריך לתכנן הכל מראש? כאילו שנדע שיצאנו, ואכלנו, ודיברתי, ואתה בהית באוויר, והגבת למרות שאתה לא זוכר כלום, וחזרנו, ועכשיו סקס?! מה הכיף בזה שאני יודעת את סדרי בראשית כבר מהבוקר?!", היא מתלוננת כי אני בונה את הציפיות שלי ממנה להערב כבר מהבוקר, של אתמול. מה זה ספונטני? לקפוץ עליך בסלון? להתפרץ לך למקלחת? להעיר אותך בשעה ארבע ורבע לפנות בוקר בנעיצות קלות לאחוריים המענגים שלך, על מנת שתביני את החלום?! מ-ה זה ספונטני?!! ספונטני זה רק בקטנה, ככה שאת עושה לי טובה, העיקר שיהיה לך שקט ממני ליום יומיים?

אני לא מבין את הקונספט של "בא לך?" ורצים לחדר, או על הספה, הרצפה, המרפסת, השולחן במטבח. כאילו, כקונספט זה אחלה, ממש בסדר, כיף ושווה לעשות מדי פעם במיוחד כשצעירים והגב מתפקד כשצריך, נו, הסקס הפראי, המיוזע, העצבני הזה שרואים תמיד בסרטים, איפה שאנג'לינה חושפת, הכל. (כן, אנג'לינה היא היא. זה מה שיש). אבל באופן שיגרתי משהו, לא עדיף קצת לחרמן אחד את השני במשך היום עם רמיזות שמתבגרות להודעות חד משמעיות ומעשיות?! אני כבר לא בחור צעיר, קשה לעשות את זה בעמידה -בגלל הגב!!- ואין לי את הוליווד מאחורי עם כפילים בשביל הסצנה. חוצמזה שלמדתי במשך השנים את העונג שיש באיטיות זוחלת ומלטפת. גם טנטרה באה לביקור מדי פעם. אני לגמרי מעדיף לציין בריש גלי עובדות בשטח, נניח כמו 'בא לי עכשיו' למרות שהיא בעבודה וגם אני, אבל זה כיף לדבר על זה, ולהכין את הערב. שתדע שבא לי עליה. אולי בכלל פתאום יבוא גם לה, ממש ועכשיו, כי היא בקשה ספונטני, ונבריז שנינו לקוויקי (החלום ושברו). לזכותה יאמר שהיא ספונטנית והרפתקנית יותר ממני. אפילו עשינו את זה על אי זעיר כשהיינו בטיול למרטיניק לפני שלוש שנים. ברחנו מההורים שלה, כמה תיירים בודדים, ומצאנו פינה מבודדת על החוף, תחת החמה הצהובה, אל מול ים קאריבי כחלחל. נטורל בלי שמיכה או מגבת, כמו שני ילדים חרמניים ולוהטים. החול מפריע לנקבוביות אז עמדנו…ואחר כך עשינו שלום ליאכטה לבנה, לא ממש מרוחקת.

אם כבר אני חרמן, זה תמיד בגללה. תמיד. היא מסתובבת לידי ערומה כל היום וכל הלילה. בבוקר לפני המקלחת, אחרי המקלחת, בערב, ופתאום חם לה מתחת לפוך, אז היא צריכה להתפשט, תוך כדי אנחות שאני אשים לב שהיא ערומה, ולהישאר עם תחתוני התחרה השקופים, דווקא, אבל "שלא יהיו לך מחשבות, אני הרוגה והולכת לישון". ככה היא מנופנפת לה עם הציצים לכל עבר, בגוף החלק והאלוהי. אז היא לא ממש ספונטנית, היא בונה ציפיות בלי לדבר עליהם ישירות ורק בשביל לראות מה זה עושה לי. אני יודע שהיא אוהבת שאני מסתכל עליה, ואומר לה בפומבי שבא לי עליה. היא מתה על זה ועל העובדה שאני הולך חרמן בבית. "מישהו התעורר פתאום? מה קרה עכשיו?". היא משחקת אותה היידי בת ההרים, בתמימות. "ראית ציצי?!". היא מתעללת בנפש של חנון. כן, סליחה, אבל כן, ממש כן, ראיתי ועכשיו זו התמונה היחידה שיש לי בראש, (והתמונה הזו היא רק פרומו לסרט שמיד מתחיל לרוץ. יאללה תשכבי ותני לי לעשות לך טובה!).

אז מי צריך להתחיל עם מי בעצם? למה אחרי כך וכך שנים יחד, שש עשרה שאני לא סופר, בכלל צריך לדון בזה אם בא לה או בא לי. מה הבעיה להגיד? פשוט להגיד בפשטות, בא לי, תתפשטי או שאני מפשיט אותך. גם להיפך זה נכון, ואף תמיד רצוי, עוד יותר מומלץ, ויש בה חרמנות רבה. הרי אנחנו יודעים מתי בא לנו ומתי בא לנו ואנחנו סתם עייפים. יודעים. היא יודעת היטב מה כוונתי בזה שככה בטעות אני נכנס לה לאמבטיה "לדבר", והיא יודעת היטב מה אני מבין כשהיא שואלת אותי אם כבר גמרתי לראות את התוכניות שלי ליד המחשב, באחת עשרה ומחצה בלילה. "אתה בא כבר למיטה" זה הקוד שלה לחגיגות.

כל המחקרים אומרים שנשים מגיעות לשיא המיניות שלהן בגיל ארבעים, וגברים בגיל שמונה עשרה. אני לא יכול להתווכח עם גיל שמונה עשרה, אבל לא נראה לי שאני בדעיכה, נהפוך הוא, וארבעים זה עוד אחת עשרה חודשים בלבד. מצד שני אני מחכה לארבעים של האחת, כי זה בטח מבטיח לי שלוש פעמים ביום, מינימום……כאילו שאני אצליח שלוש פעמים ביום, אולי פעם אחת כל יום, שלושה ימים רצופים. מזל שאין מחסור בויאגרה, וזה מומלץ בחום בשביל הכיף!! הפיק המיני בגיל ארבעים מגיע מייד או בשלבים?

אולי נחנוך את הדירה החדשה? יש הרבה חדרים, אמבטיה גדולה, מקלחת נעימה, ספה! אני מנסה לעורר את האווירה. "לא! בא! לי! על ! הספה! החדשה!". היא מדברת בתקיפות אבל בלחש. גם זה מחרמן. זה אחלה משפט כי למעשה היא אומרת שכן בא לה, רק לא על הספה, החדשה!. היידה למיטה!! שאני אתחיל או שאת תתחילי?!

בפרק הבא: דוגי סטייל.


מרטיניק. על חוף דומה, קטן יותר, באי ממש ליד, מצאנו פינה שקטה

הפרק הבא

הפרק הקודם

 

********** אפשר לשתף בפייסבוק על ידי קליק על שתף ************    

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

»

  1. קיצי הגיב:

    חשבתי שתחדש לי משהו ((: אבל זיו תהיה רגוע כנראה אצל כל הזוגות זה אותו הדבר הזכרים תמיד חרמנים (לפחות אצלי).
    הכי הורג אותי כשהוא אומר לי אני מת על הת… שלך וכמו שאתה יודע אני לא בדיוק אנג'לינה אבל כנראה זה לא ממש חשוב חחח
    האמת אנחנו באמת אוהבת הפתעות ולא תכנונים מראש … (אז תפתיע) (:

    כיף לקרוא אותך.

    • זיו הגיב:

      איזה לחדש. מקסימום יחדשו לי הקוראים והקוראות. אין לי פטנטים מיוחדים, אבל הוספתי בשבילך עוד תובנה מיוחדת בפוסט 🙂
      התגעגעתי אליך.

  2. alona הגיב:

    גדול !!! האישה מאשרת את הפירסומים ?

    • זיו הגיב:

      העובדה שאני עדיין חי אומרת כי היא לא קראה את זה. להגנתי המוכחת שלחתי לה לאישור יום קודם לכן והיא לא הגיבה. תעזרי לי ??!

  3. alona הגיב:

    הלך עלייך……….

  4. יעל הגיב:

    זיו שאני בחיים לא הכרתי. שאפו. עומר קורא את הכתובים?

    • זיו הגיב:

      עומר??? ממש לא. אין לו מושג. יום יבוא והוא יגדל לדעת, אז מוטב שיקרא ולא ישאל אותי. אני מאלו שעדיף שלא ישאלו אותם

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s