מבצע סופ"ש באילת עם שלמה ארצי בחוות הגמלים, "החווה", אי שם בתוככני המדבר בין גבעות טרשים בשלל צבעים. נסענו לחופשה קטנה, רק שנינו. האמת, נשמע לי מעולה, רק שנינו באילת. הכריחו אותי לסוע באמתלת שווא שזו מתנת היומולדת שלי, חופשה באילת. רק אחרי ששמחתי אמרו לי שנחגוג עם כרטיסים בוי. איי. פי של שלמה ארצי. הוא איבד אצלי עניין. השירים שלו נשמעים כמו שיר אחד ארוך ולא נגמר. לא שירים רעים חלילה, או מוסיקה איומה, אבל לגמרי שנות התשעים המוקדמות, נו, בנאלי. ההתרגשות שבאה עם חום יולי אוגוסט וירח, כבר נעלמה. פה ושם יש כמה שירים בודדים ששוברים את השטאנץ. תכלס, אומרים שלמה ארצי, ויודעים מה מקבלים. האחת אוהבת את ארצי. מאוד אוהבת. אחותי הקטנה מאוהבת בו. אליל חייה. הייתה במופע לפני חודש בפעם השלושים בערך, ולא פספסה את זה שבאילת. אז נסענו לנו למתחם הוי.איי.פי (VIP) של השטיח המעופף, אני עם פרצוף תחת. קיבלנו סרט אדום ליד בשיל הזיהוי שנוכל לצאת והיכנס למתחם כרצונינו. אנחנו וי.איי.פי. שילמו להיות כאלו. הגענו שעה לפני הפתיחה, כי אמרו לנו להגיע. היה פתוח עוד קודם לכן. מסתבר.
המופע החל בדיוק מופתי של חצי שעת איחור מתוכננת. חגיגת ברדק איומה של אירגון והפקה כושלים ומכשילים, הרגיזה עוד בשלב סידורי הישיבה, שגלש יופי לתחילת המופע בה מאות אנשים החליטו לעמוד במקום לשבת יש במרכז, ולהפריע לכולם. לא פעם ולא פעמיים דיברנו, ביקשנו, התרגזנו על כמה סתומות שתרדנה מהכיסאות כי זה מסתיר!! (ואני מדגיש את המין היפה, כי אלו היו רק הנשים על הכיסאות!). סדרנים לא היו, אז לא ראינו כלום, ככה הגנבנו מבט בין הקהל המעצבן אל הבמה. גם המסכים הוסתרו יופי. ישבנו ושמענו את המופע במרביתו.
אני אתחיל מהסוף. שלמה הוא הפרפורמר של ישראל, אחד ויחיד, אין כמוהו, ואין טוב ממנו. זה לא מופע שירים, זה דיאלוג רצוף עם העולם, כאשר הוא מנוהל על ידי מנצח-על, יחד עם אלפי אנשים. שלמה מדבר אל העם והעם עונה לו חזרה בשירה, באהבה, בקרבה אינטימית. שלמה הוא השולט הבלעדי במופע שלו, מופע מתוכנן היטב אבל עמוס אילתורים ושינויים בהתאם למזג הרוח של הקהל. שולט ביד רמה על הלהקה, בבימוי, בתאורה, במיקסים, במסך הענק מאחוריו, בפקודות והוראות תוך כדי שירה לכל העוסקים המלאכה סביבו, העיקר שהמופע יקבל את רגעי הקסם ששלמה רוצה שתחוו, עכשיו, יחד איתו. על הבמה יש כמה דמויות רקע, חסרות חשיבות למופע, שכן הן עושות בדיוק מה שנאמר להן וברגע שבו זה נאמר. לעיתים נדמה כאילו הן רק אקו לשלמה והוא נמצא שם בכל עמדה ועמדה. הקהל הביתי האוהד, זה שטס ונסע יחד עשרות אלפי קילומטרים לשלמה באילת, הקהל שראה אותו למעלה מתריסר פעמים, רואה בכל דמות על הבמה מרכיב בלתי נפרד משלמה. סינגולדה, למשל. לא יהיה שלמה בלי סינגולדה ואין סינגולדה בלי שלמה. לדעתי המוסיקלית הבסיסית, סינגולדה חסר חשיבות אצל שלמה. עשרות גיטרסיטים אחרים יכולים לעשות עבודה כמוהו אם לא טובה ממנו, חדשנית, מעניינת יותר. אבל סינגולדה שם כי הוא שלמה. לא צריך לבקש ממנו לעשות, הוא פשוט יודע. כל מה ששלמה חושב לעשות ברגע נתון, הוא חושב בשביל כל הלהקה, והם כבר חושבים שלמה. הרבה שלמה על הבמה בכל עמדת נגינה ושירה.
הקהל כבר התמסר בבית. הוא פשוט מגיע שוב, לשלמה שלו. כל אחד ואחת, בעיקר אחת, מרגיש כאילו שלמה שר בשבילו. המילים מדוקלמות כמנטרה, והקהל רק מחכה לכיף שבדיאלוג ההמוני הזה. קבוצת אקו ארצי על הבמה מול קהל אחד באקו המוני. המון נשים בקהל, יחס לא ישר בין המינים. כנראה ששלמה עושה משהו עם השירים שלו לנפש האישה. הפעם בגלל אירגון רע לתפארת, כל המעברים המתוכננים בין חלקי הישיבה היו מבורדקים ועמוסים, ולכן שלמה לא ירד אל הקהל ודיבר איתו כרגיל, שר לו באופן פרטי. זה לא ממש הפריע אבל היה בהחלט חסר, שכן זה חלק מהניצוץ.
הקצב משתנה קבוע, ללא קשר לביצוע השירים שבדיסק, השירים המוכרים. זו תמצתית המופע של שלמה ארצי. דיאלוג בשירה עם הקהל. אין פלא שהמעברים בין השירים נשמעים טבעי כל כך, ורצופים להפליא כאילו זה שיר אחד למשך שעתיים ומחצה. אפילו הקטע הטוב במופע, של פיטר רוט, נשמע כחלק אינטגרלי מהמופע. אין ספק שארצי אוהב את המופע שלו, אוהב את הקהל. הוא חש ומרגיש את הקהל בכל שורה, בכל תו. רואה ומדבר איתו, משנה את מצב הרוח, ומעיר אותו כנדרש. אין עוד שלמה בישראל, אין עוד להקה כזו בישראל. מופע העל היחידי בארץ שיכול להביא עשרות אלפי אנשים מכל נקודה לכל מופע בכל מקום. שלמה מראה לכולם למה הוא מלך. המלך. מלך מקיש באצבעות והזיקוקים עפים לשמיים. לא צריך לחלק כרטיסים בחינם אצלו בשביל למלא את קיסריה. קונצנזוס.
חבל למוסיקה הישראלית שלנו שאין עוד שלמה. המלך העברי האחרון. התאהבתי מחדש. את הדיסק קנינו לדרך הביתה.
****************************************
הצבעתם לי בסקר? הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…
כל מילה נוספת מיותרת… המלך שלמה 🙂
גם אם היו משלמים לי -לא הולכת לא אוהבת
נו, על טעם ועל ריח….את באה לארקדי?