פורים זה החג שלי. נולדתי כמה ימים ממש לאחר החג, יח באדר תשל"ב. אחרי אחת עשרה שנים בדיוק, בחג פורים, טו אדר, נפטרה סבתי דבורה (דוֹבֵּה),ערב יום הולדתי.
יג שנים מאוחר יותר גם סבתי השנייה, יפה, נפטרה ערב חג פורים, יב אדר. חג מהול בשמחה ועצב. לכשהיינו ילדים, אני הייתי, אצלכם אני רק משער, אמא שלי הייתה נכנסת להכנת תחפושות חודשיים לפני החג. כל שנה וההמצאות שלה. לא קנינו תחפושת מעולם. זה נגמר איפשהו בתחילת החטיבה, ואני באמת לא יודע למה. מאוד אהבתי להתחפש.

את התחפושת הראשונה שלי כשהייתי בן שנה, סבתי דבורה תפרה מבד סאטן, מבריק, צהוב וכחול לליצן עם מצנפת וכדור פעמון קטן בקצה. אמא שלי שמרה את התחפושת הזו, למעלה, בארון, שאסור לפתוח, כי זה המחסן שלה לכל מה שהיא שומרת. כשהיורש חגג שנה, הוא התחפש בתחפושת הזו. לומר שהיה "מרגש" זה אנדרסטייטמנט צנוע מדי. רטוב מדמעות. ברבות השנים התחפשתי כמו כולם לילד פרה (קאובוי), שוטר, חייל, כושי (מהשבטים באפריקה כשעוד לא היה מושג פוליטיקלי קורקט), עם שמלת רפייה צבעונית. והיו עוד שלל תחפושות. הכל עבודת יד. התחפושות עברו במשפחה עם השנים ונגוזו. אני די מקנא בהורים של היום, בני גילי, שיש להם את הכישרון והיכולת לשבת עם הילדים ולתכנן תחפושות חדשות ומעניינות, לקנות חומרים וממש לייצר משהו חדש שאין לאף ילד אחר, כזה שלא נקנה כחליפה שלמה של תחפושות שושי זוהר. חלק מהתמימות של פעם שחסרה לי היום. יותר מדי פלסטיק בחג הזה. גם אוזני המן מפלסטיק זול או זהב יקר.

אני זוכר פעם אחת מיוחדת, שבה סבא שלי חיכה לי אצלינו בבית, בחג, ולקח אותי אחרי בית הספר, בעודי מחופש, לחגוג איתו ועם סבתי. כל שנה הייתי חוגג את החגים והשבתות בבית הכנסת בכפר אברהם בפתח תקווה. הייתי נפגש שם עם בני דודי, וככה היינו מעבירים את הזמן. בבית הכנסת הזה, שהיום יש בו בריכת תשליך שסבא שלי בנה לזכר סבתי, היה חלון צדדי צמוד למטבחון הקטן, שהכינו בו את התקריבים של שבתות חתן או בר מצווה, מולו עמדנו בתור וקיבלנו שקית ממתקים של יומולדת, כזו לבנה עם שרוך מעל. החג הזה תמיד היה קפצונים, וטילים עם פיקות, ורעשנים בקריאות המן במגילה. חג מיוחד.

תמיד ירד גשם בפורים ותמיד יירד גשם בפורים. גם השנה ירד גשם בראשון. חכו תראו🙂

אזני המן. הנה כמה מתכונים קלילים וטיפים לעיצובים. ושנייה לפני, יש גועל של אזני המן מפלסטיק בסופר, ומצד שני יש במאה ש"ח לקילו ברולדין. כאילו, מה לעזאזל עובר עליכם?! זה רק אזני המן. תכינו לבד בבית. אין מצב שלא תצליחו. אני מעדיף תמיד פרג על פני שוקולד, חלבה, תמרים וכל מיני אחרים. פרג זה מושלם ואם אתם טובים אלי אז פרג עם צימוקים זה מושלם פלוס.

הנה מתכון לאוזני המן:

בצק פריך לאוזני המן חלבי

  • ½1 חבילת קמח תופח
  • ½ כוס סוכר
  • 1 לבן (או שמנת רגילה)
  • 200 חמאה רכה
  • 1 ביצה
  • מעט תמצית וניל ורום.

כך נכין:

נערבב הכל יחד ונוסיף קמח במידת הצורך.

אופציה ראשונה: נרדד ונפתח לעלה הבצק במערוך, נקרוץ עיגולים בעזרת כוס

אופציה שנייה: נכין גליל עבה דומה לנקניק ופרוס ממנו עיגולים.

נמשיך: נשים כפית פרג או ממרח תמרים\שוקולד\חלבה\אגוזים במרכז כל עיגול בצק, לסגור בצורת אוזן המן ולאפות בתבנית משומנת בחום 180 מעלות, עד שיזהיב.

מלית פרג חביבתי:

  • 100 גרם פרג טחון טרי
  • ½ כוס חלב
  • ¼ חבילת מרגרינה
  • ¾ כוס סוכר
  • 2 כפות דבש
  • 2 כפות צימוקים
  • 1 ביצה
  • כפית גרידת תפוז
  • כפית תמצית רום

נבשל על אש קטנה להוריד מהאש ונוסיף את השאר. לערבב ולקרר.

הנה אוזני המן מחופשים משנים שעברו. השנה אנחנו במעבר דירה ממש עכשיו והכל ארוז. ככה נכין: נעשה שתי מנות בצק פריך ולאחת נוסיף כף גדושה של קקאו איכותי. נקבל בצק לבן ובצק חום כהה. מחלק כל מנ לשליש ושני שליש, סה"כ ארבע מנות, שניים של שני שליש ושניים של שליש. את שני השליש נגלגל ונקניק בעובי בינוני ואת השליש נפרוס לרוחב שיכסה את הגליג בשלמותו. נהדק, ונקרר במקרר כמה שעות. נוציא ונפרוס. נקבל עיגולים של חום במרכז ולבן מבחוץ ועיגולים הפוכים.

אפשר לעשות כך גם אוזני המן משובצים. ניקח את שתי המנות הצבעוניות (עם צבע מאכל תקבלו שלל צבעים אחרים לאוזני המן), נחתוך מהם פסים ארוכים בעובי של 1*1*1 ס"מ (כמו שעושים ציפס), נכים 16 כאלו (שמונה מכל צבע), ונסדר תבע ליד צבע אחר כארבעה בשורה אחת. אפשר להין 25 כאלו ואז נסדר חמישה בשורה. נקבל ריבוע 4*4 או 5*5. (להדק היטב). את ארבעת הקצוות נחתוך בזווית של 45 מעלות כך שהריבוע ייראה קצת משוייף, כאילו והרצועות של הפינות הן למעשה משולשים. נגלגל מעט ליצור תחושת עיגול כמו לנקניק. אפשר לעטוף עם שאריות בצק ואז לגלגל. נכין כמו מקודם.

בהצלחה ופורים שמח !!!

אוזני המן באפייה

מוכנים להגשה

****************************************

הצבעתם בסקר? הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…


»

  1. מאת עדנה:

    יאמי

  2. מאת אחותך (הגדולה):

    הפתיח מרגש..תמיד היה לך ויהיה לך קשר מיוחד ביותר עם סבא וסבתא בחייהם ובמותם…

  3. מאת אמא:

    הכתבה הזאת גרמה לי להתגעגע ,לראות אפילו לשניה,לגעת בהורי. אני בוכה. מרגשת ומלאת חן והכל כתוב מהלב. הכל נכון.
    לגבי התחפושות
    – אכן מרבית התחפושות בארון למעלה שלא נוגעים בלי רשות. תמיד אשמח לעשות תחפושות לנכדים האוהבים שלי..

  4. מאת אלין:

    מרגש. ואוזני המן – רק פרג..פרג..פרג. לא צימוקים ולא נעליים. וגם לא בננות 🙂

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s