אתחיל בוידוי קטן, לא משהו שלא שמעתם בעבר, אבל יש באמתחתי איזושהי הפתעה. נתחיל בתזכורת הרגילה כי אני חנון. עדיין חנון, וככה אשר לעולם. אפילו אם האחת תשנה לי את הגרדרובה פעם בחודש, תסרוקת פעם ברבעון, ועשרות שעות חדר כושר שבועיות , אני אשאר חנון. חנון זה גנטי, כנראה, אבל זה בוודאות אופי שלם בלתי ניתן לשינוי. אולי רק לעידון קטן, לשייף את הקצוות. למה אני חנון, אולטרא-סופר-מגה חנון?! (תודו שהתבגרתי נפשית, יען כי אני מודה בחנוניות שלי ללא כחל וסרק). כי אני מפחד לגעת "בבחורות" בתאילנד, ויאטנם, פיליפינים, אינדונזיה, סין, תבחרו מדינה אסייתית, ואני עדיין מפחד. זונות מקומיות, ולו האקזוטיות ביותר, לא עושות לי "את זה", די מגעיל אותי לגעת בבחורה אחרי שעשרים אחרים נגעו בה לפני רק לפני חצי יום. אז אני לא בעניין, סליחה.

"אני יודעת שאתה עושה עם הבחורות שם. זה ברור לי לגמרי ואין לי דרך להוכיח את זה. לא יכול להיות שאתה לא. שמעתי את הסיפורים על מה שהולך שם וכולם כאלה, אז גם אתה!". האחת. אני לא עושה כלום, ניסיון מספר אלפיים חמש מאות ושמונה עשרה לתגובה, בחיי שאני לא. !! . מקסימום מסז' שעתיים, בשמנים ארומטיים. יודע מה שיש לך להגיד עכשיו, אבל אפילו מה שאת שומעת על מסז'ים ארומטיים שם, זה לא תמיד נכון. בחדר המסז'ים לא ממתינות לי תריסר בחורות אסייתיות, לבחור מתוכן, לבושות כחווה אימנו לפני הביס הגדול מהתפוח, מרוחות בשמן אקזוטי, מחזיקה בידה ארבעה קונדומים (ואת המשך המסז'ים תקראו בפעם אחרת). תראו, יש לי שתי אחיות אז ההוכחה בעייתית, ולהוכיח שאין לי אח, זה אולי יסבך את אבא שלי. אז ברבות השנים שאני טס לאסיה לצורכי עבודה, לא פחות מפעם בחודש עד שלוש פעמים, כבר התייאשתי מלענות חזרה. הויכוח חסר טעם ועניין. חוצמזה אולי נוח לה לשאול אותי פעם אחר פעם בשביל לשמוע אותי מכחיש? סוג של צומי לה. שתרגיש שהיא עדיין אהובה. הכל יכול להיות הפוך על הפוך. מצד שני, נשבר לי הצ'ופצ'יק שמאשימים אותי ואני לא עושה כלום. אם מאשימים אותי שנים על גבי שנים, אז אינף איז אינף, הגיע הזמן לשאת את האישום בגאווה! יאללה חגיגות!! לפחות שאני אהנה מהאישום. גם חבר יקר שלי, קצין כחול, מואשם תדירות, אבל הוא מסתובב ליד "פקידות לשכה" שלעולם יהיו בנות שמונה עשרה, רק הוא זה שמתבגר. אז מה? שיבושם לו…(מגה חנון כמוני, חוגגים יחד??!?!).

אני קצת מבין את הפחד שלה. תמיד יש את הפחד שהוא "לא אוהב אותי יותר", והוא "לא נמשך אלי כי אני שמנה" (היא ממש לא, סוכית על), ואחרי כך וכך שנים ב-ט-ח בא לו לנסות עם מישהי אחרת, כי "אני משעממת אותו", ותמשיכו כמיטב משפטי הבית שלכם. אז זהו הפחד הבלתי מוצדק שלה, מתובל בעובדה שאני נמצא רחוק, לבד, בתוככי סיפורי הזימה האסיתיים, ימים ארוכים בכל חודש. מה שאני לא מבין זה את חוסר הבטחון המובנה שלה, וחוסר היכולת להתשחרר ממנו. או שיש לך בטחון או שלא, ואם לא אז תסבירי למה לא. תראי אותי, בוטח בך ולא חושד, עד שתתני לי סיבה לחשוד, אבל גם אותה אני בטח אפספס. גם הדיכוי העצמי הזה אליו היא מכניסה את עצמה כאילו היא "אשמה" שהיא לא ככה ולא ככה, אז בגלל זה אני לא רוצה או לא בא לי, "אתה לא רומנטי יותר" (זה גם לעוד פוסט אחר), די מעצבנים אותי. בכלל, לא זכור לי מעולם מצב שלא רציתי 😉 מודה, ועוזב ירוחם, היו ימים שהייתי מוטרד, עצבני ומותש, ולא "יזמתי כלום", יענו "לא יצרתי אווירה מתאימה", שזה בכלל מטריף אותי הליצור אווירה. אז מה? זה לא אומר כלום. וחוצמזה את רוצה?! אז יאללה תגידי שבא לך וקדימה. לא צריך להראות לך שאני זוכר ואוהב כי עשיתי כלים, הורדתי את הזבל ואספתי את הגרביים מהסלון באופן עצמוני. נמאס לי לגמרי מהחיבור הפסיכוריגשי ה-א-י-ד-י-ו-ט-י הזה של פיסות חיים שאינן קשורות!!! לא כל יום אווירה. חדר השינה, או הסלון או המקלחת המשותפת, זו אחלה אווירה!

אם נדפדף לעומק בשלל הפורומים והכתבות של בגידות (בלי סרטים הוליוודיים), בוגדות ובוגדים, נבגדים ונבגדות, נגלה שעם ישראל משתרגל לו כשפנים מהופנטים, באטרף על אוקטן גבוה באמצע ניסוי ויאגרה מחוזקת, עשרים וארבע שעות ביממה. זה נקרא כאילו כולם מזדרגגים מאחורי הגב של הזוגי כל הזמן, אפילו אם הזוגי זמני לפני טבעת. ממש לא יאמן, והחלק שהכי הדהים אותי, היה שנשים בוגדות כמו גברים אם לא יותר. פשוט ככה. הנוחות שיש לחברה שלנו להכליל גברים כזבלים מצויים שבוגדים כל הזמן, משכיח כי יש צד נשי שעוזר לבגוד, כולל נשים שיוזמות את השרלילות. עם יד על הלב, אתן יותר גרועות מאיתנו עשרות מונים, וההוא בן הארבעים וחמש שעזב את אישתו אחרי עשרים שנה וארבעה ילדים, בשביל ההיא בת העשרים ושתיים, רק אומר שיש מישהי בת עשרים ושתיים שעוזרת לו לברוח מאישתו!! אחוות נשים עלאק, הלוואי והיא תקבל את זה בהפוכה כשהוא יהיה בן שישים וחמש. ושוב, ברגע של הארה, שתחזור אלי כבומרנג חד כתער, או וידוי מזכך, אני חושב שיש לכן סיבה טובה יותר לרצות משהו ממישהו אחר.

האמת כמה סיבות. הראשונה היא, שאנחנו, מרביתנו, נראים די רע עם השנים. יש לנו ירידה רציפה ותלולה במראה החיצוני, מול עליה מתמדת במשקל. זה קורה בשנים הארוכות שלאחר הנישואין, הזנחה פושעת למצב אולטימטום "נו סקס פור יו", עד שמקבלים בדיקות דם איומות ועושים סדנת ניקוי רעלים. אז אנחנו מזניחים ומוזנחים. להלך מחשבתינו, הרי אנחנו יחד, מגדלים ילדים, משפחה, חתול, ואין לה באמת לאן לברוח, אז בהכרח אפשר להתעלם, כי הכרס שלי קטנה, לא גדולה, ק-ט-נ-ה. סוג של מ.ש.ל עצמוני. אז לא. אני מבין היום, פעם לא הבנתי, שהיא כבר לא נמשכת אלי, כמו שאני אליה. נשים חיות בעולם תובעני הרבה יותר למראה חיצוני, ולא רק רזון, אלא טיפוח מקיף, ואני מכיר בחורות לר ממש רזות כדוגמניות על, שנראות נפלא, יפיפיות וסקסיות לעילא ולעילא. אנחנו, הגברים, נתבעים לפחות, העיקר שהחולצה לא מקומטת, במרבית מהחיים, ואל תתפסו אותי בקצוות של אלו ששומרים על עצמם יום-יום בחדש כושר, כל החיים. אין הרבה כאלו מחוץ למדינת תל אביב, בתזה שלי. זהו. מזניחים את עצמינו, והאמת העתובה יותר, מזניחים למעשה את המרדף אחרי האישה. תבינו נשים יקרות, שמתי טבעת, שברתי את הכוס, מגדל איתה ילדים, מבחינה גנטית גברית מורשת ממערות ניאנדרטליות, אני עושה הכל בסדר וחובתך לרצות אותי כל הזמן. רדפתי, השגתי, ניצחתי, די. עזבי אותי, תני לחיות בשקט. תהני ממה שיש.

מצד אחר, אני לא ממש גיבור גדול כבסיום הפסקה הקודמת. תבינו, למגה חנונים זה קשה עוד יותר. אנחנו, הכוח הנחבא אל הכלים, לא גדלנו באווירת פופולאריות טיפש עשרה-בית סיפרית מדהימה, וכל "השוות" שפינטזנו עליהם ימים כלילות, לא ממש כרכרו סביבינו כל הזמן, "יואו אתה מזה תהיה תותח בהיי טק בעוד חמש עשרה שנים. אל תעזוב אותי, בבקשה!!". זה לא קרה, נשארתי לעמוד בצד במסיבות המועטות, לרקוד אני לא יודע. גם חלקינו התפתח מאוחר יותר מאחרים, סבלנו מהצקות, היינו חכמולוגים, ובעיקר נחמדים. נחמדים זה סוג של מוות חברתי. אז עכשיו כשמישהו מאיתנו נשוי למישהי שהוא באמת פינטז עליה שנים ארוכות, ואם היא גם סוכית על, אז הבעיה חריפה עוד יותר, כי תמיד יש את האיש הקטן שם מאחור ששואל "עד מתי?". מתי היא תבין שאתה זה לא משו, כי זה עם השמיניות בחדר כושר, יותר שווה. נכון, קלישאות, לא ממש הארה אלוהית, אבל לחנונים זה חלק מדפוס החיים. תמיד האישה נראית לנו כסוג של ניצחון זמני, ברצותה תלך. יש לנו פגם בבטחון האישי, ככה גדלנו ואל תאמינו לדברי הגבורה, אין כאלו. בבית בחושך אנחנו מפחדים.

טעיתי. במודגש.

לא ממש מזמן, ואני לא מגלה למה וכיצד, משהו צריך להישאר בנינו, גיליתי להפתעתי שנשים מחפשות רגשות וריגושים, ממש אלו שעבדנו קשה למענן לפני ששמנו טבעת. הן צריכות להרגיש מחוזרות כל הזמן. זה לא נגמר בכוס השבורה, זה פשוט לכל החיים. לא פרחים שלוש פעמים בשנה או "בואי נצא שנינו למסעדה, טובה", ו"הזמנתי לנו צימר לסופ"ש, הבא". מחוזרות זה סם החיים של נשים, פלירטים עם הבעל. אבל מהו בדיוק החיזור הזה, היווה הפתעה גדולה עבורי. לדעתי, פיצחתי את סוד הפרטים הקטנים וזה הולך ככה: אם אני מקשיב לה, ומפנים, לא שוכח, זה חלק מהחיזור, כי אני מתייחס "באמת", ולא סתם עושה עם הראש. אם אני מנקה אחרי, מוריד את הזבל ומרים את הגרביים מהסלון (למה הם בסלון מלכתחילה?), זה סל שלוש מחצי מגרש בחיזור יומי. אם אני מדבר איתה בלי לבהות בלפטופ שלי, או בנייד, אז זה יאללה מכבי! ופסגת הפסגות של החיזור זה לשתף אותה ברגשות שלי, כולם, כל הזמן בלי להסתיר, ואני מתכוון לרגשות שלי כלפיה, ולא "עזבי יהיה בסדר סתם מרגיזים אותי בעבודה", פשוט לפרוק מהלב איפה אני עומד, מה עובר עלי, מה אני רוצה ממני, מה אני רוצה ממנה, מה אני רוצה משנינו, מה אני מתכנן, לאן אני הולך, מה טוב לי ומה לא טוב לי. זו מלכות אמיתית. אז וידוי אחרון, ידעתי את זה. ברמת כותרות של עיתון ידעתי, אולי אפילו כותרות משנה, אבל את האותיות הקטנות למדתי רק לאחרונה, לא חשוב כמה לאחרונה. אז אני כבר לא מופנם, שותק, ויהיה בסדר. היא עדיין המומה ממני.

אכן, טעות בסדרי גודל של גלקסיות. טעות, טעיתי. טועים. אז לאחר מחקר מעמיק של מאות הודעות פורומיות, ושיחות עם האחת, הגעתי למסקנה מבין השורות, כי אלו בדיוק הסיבות שבגללן נשים בורחות לחפש משהו אחר. מישהו אחר. לא תמיד על מנת לפרק את החבילה, ולבנות חיים חדשים, לפעמים סתם לדבר ולהרגיש שוב בחיים. פלירט נפשי. אלו גם הסיבות שגברים מחפשים במקום אחר ואל תאמינו לסיפורים אחרים וסיבות אחרות, הכל רק תירוצים. אין גיבורים בעולם. לתשומת לב כולם\ן.

הפרק הבא

הפרק הקודם

****************************************

הצבעתם בסקר? הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

»

  1. נילי הגיב:

    מדהים!

  2. sex הגיב:

    מדהים ביותר אהבתי מאוד

  3. שירה הגיב:

    נהניתי!!! ((((-:

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s