סבון אסותא מאז ולעולם

"קודם תתקלח. לא נוגעת בך עד שאתה לא חוזר נקי ומצוחצח מהמקלחת". סליחה?! כאילו, מה?!!! ככה בדיוק שאני רוצה להתחיל? איזו השבתה. ממש רעד לא קל בכנף שלי. כמו שדופקים את הברך בשפיץ של השולחן בסלון. כזו השבתה. אפשר לחשוב שחזרתי מיום עבודה ארוך ומייגע במכרות חירייה, ועוד משמרת צהריים, בדיוק בקיץ בסולל בונה נתיב חדש באיילון, לשום מקום. מישהו צריך להסביר לה, לשתחייה כמובן, כי אני חי עונה אחת כל החיים תחת ניאון של המשרד, בטמפרטורה די קבועה של 24 מעלות. בלוטות ההזעה שלי עובדות רק במקרי קיצון, קרי יוצא מהמשרד החוצה. שתחפש לה, אני לא מסריח ולא מריח. חוצמזה, אם כבר, אז להגנתי, התקלחתי בבוקר. אני אוהב להתקלח בבוקר. נניח. בעיקר אני מתקלח בבוקר כי צריך להתעורר או כי פשוט נרדמתי בערב הקודם. "נגמרו המים החמים. לילה טוב".

אני לא מחסידי המקלחת. לא אוהב להתקלח. זה לא אומר שאני לא מתקלח, פשוט לא אוהב. נראה לי בזבוז מוחלט של זמן ומים. פעם ביומיים שלושה אמורים להספיק. הצרפתים עשו מזה מסורת, ותעשייה שלמה של או דה טואלט יקרים להחריד. לא זכור לי שהצרפתיות הן כונפות מכוערות בגלל מקלחת פעם ביומיים. שמעתי שקצת ריח של זיעה גברית מעורבב קלות עם קצת פרומון, יכול לעורר נשים, מסויימות. אולי. בערבון מוגבל בבקשה. אם כבר הגעתי לשם, אז אני מצביע בבירור על העדפה לדוש על פני אמבטיה. באמבטיה תמיד קר לי בטוסיק ומציק לי בזבוז המים. לעומת זאת כשאני בחו"ל, רק אמבטיות במלון עם המלח אמבטיה והרבה קצף. במלונות החדשים יש קיר זכוכית מהאמבטיה לכיוון החדר כך שאני רואה טלוויזיה באמבטיה. מושלם (יש תמונה).

"ותתקלח עם סבון!". נו, רבעאק, מה עכשיו? אני תמיד מסתבן. איזו נודניקית. פפפפפפפף. "עם סבון נוזלי שקניתי לך, בבקבוק הכחול. לא עם השמפו בכל הגוף!". טוב, זהו. עד לכאן. מי מת ומינה אותה לאלוהים?!?!!!?? * (כוכבית) משנה לי סדרי בראשית, חקוקים בסלעים פרה הסיטוריים, ממש מִקַּדְמַת דְּנָה. שמפו זה סבון. נקודה. חוק. חוק חוקי לחלוטין. שמפו זה סבון לשיער הראש. מי אמר?! שמפו זה סבון לשיער. חלק, יבש, מקורזל, עם קצוות מפוצלים, ועוד כל מיני הגדרות שגברים לא ממש מבינים. מצד שני, בל נשכח לנו כי לא כתוב על הבקבוקים של השמפו, "מתאים לשיער ראש בלבד". יש עוד כמה מקומות שעירים בגוף שלי, כמו הרגליים ובית השחי. מ'לשות, לא מגלח שם. מי אמר השיער שם לא זכאי לשמפו? או על שלושת שערות החזה שצימחתי בפראות לארוך השנים? שיער זה שיער. אפילו הקטנים השחורים והקשים, זה שיער. שמפו זה לשיער, אז יחד, בסך הכל, בחיבור הדברים לכדי מסקנה אחת, שמפו מתאים לכל השיער שעל הגוף. אמרתי את שלי, (מ.ש.ל!!), ועכשיו יש לי הוכחה בדוקה ממש סמוקינג גאן, כי אני יכול להסתבן בשמפו בכל מקום שעיר שיש לי, אזי נוסיף כי בוודאות זה סבון לכל דבר. זה כיף להסתבן עם השמפו. יש כבר הרבה קצף, חלקלקות כזו, לגמרי יותר נעים, ומקצר תהליכים. חוצמזה זה עם הרבה בועות, ועושה רעש של פיצפוצים באוזניים. אני טוען גם כי יש לשמפו ריח טוב יותר מסבון אסותא המושלם או נקה 7. "אני מריחה עליך שלא הסתבנת עם הסבון שקניתי!". איך, איך, איך היא יודעת?!?!!? שמתי הרבה שמפו. "אמרתי לך להסתבן, לא עם שמפו. לא הייתי ברורה מספיק?! לחזור על זה שוב? להדגים לך?!". אאאאא, אאאהה, אפפפפפפפפ, הממממממממממ, כן, בבקשה בואי להדגים לי, כאילו כזה? בבקשה….

"אל תשכח לשים דאודורנט לפני שאתה מגיע למיטה". נו, בחייאת. דאודורנט למיטה?! לאן אני יוצא בדיוק עכשיו?! התוכנית שלי לא ממש להזיע, אולי קצת, נראה. תזיעי את. "תתחשב בי. לא צריכה לסבול את ריחות הניאון והזיעה מכל היום. זה לא ממש עושה לי את זה, בלשון המעטה. בשפה ברורה יותר, זה לא עושה לי, ואתה תלמד להתחשב". טוב, אז אני לומד להתחשב. לפי ההיגיון הישר שלי, אם שתחייה יכולה להתקלח בבוקר, כל בוקר, ולפעמים גם ארבע בפעמים ביום, למה ומדוע אין זה מספיק שגם אני אתקלח בבוקר? כאילו, יחסיות? שוויון, הדדיות? שמור לי ואשמור לך?! מה, כלום? טוב, טענתי טיעוני בפני האחת (אולי מעכשיו אני אשנה את שמה מ"שתחייה", ל"אחת"?), והתשובה הלא מפתיעה התחילה במילים "לילה טוב". זה המשיך עם "כשהגוף שלך יריח כמו שקדים ירקרקים לאחר הפריחה עם נגיעות אגסים חצופים, כל היום, תוכל לעשות מה שאתה רוצה. לילה טוב". נגמר הויכוח.

אז אולי תבואי איתי למקלחת? אני מנסה "נואשות" ובערמומיות (! בטח, לא שקוף בכלל), הרי אמרו לחסוך מים, ואני בעד עולם ירוק ושימור הסביבה. זה יעבוד רק אם כולם ישתתפו. לא הכל מתחיל ונגמר בזימות כחולות. מה אתם מסתכלים עלי ככה? אפשר בהחלט להתקלח בתמימות לגמרי, בעיקר בין שני זוג כבר עשור ומחצה. אז מה אם האחת סוכית מטורפת. מטריפה, סליחה. יש את מעדיפי האמבטיה הזוגית (אני לא!) ויש את משבחי אופי הדוש הזוגי (אני! אני! אני!!). באמבטיה תמיד צר מדי, ואין לי היכן לתקוע את הרגליים. לצערי עדיין אין לי ג'אקוזי בבית. בדוש זה אחרת. אני מעדיף להיות מאחוריה, לסבן את הגב לכל אורכו וצדדיו, ואם מותר לי (לא שאני שואל), אז גם למחוזות אחרים. ברור, לא?! אפשר להמשיך כאן בתיאורים וסיפורים על מקומות ואירועים, אבל לא. זה כבר מעבר למה שמותר לי. "כבר התקלחתי, לא מתקלחת איתך שוב. פעם הבאה תבוא בזמן, בזמן שאני שם. לילה טוב, ואל תעיר אותי. עבר לך המומנט".

מה כבר יכולתי לעשות? הלכתי להתקלח. עם סבון, אסותא.

* כוכבית: לא באמת התכוונתי לומר מי מת ומינה אותך לאלוהים.

****************************************

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

תגובה אחת »

  1. […] בא למקלחת? הבנות מחכות לך במים". האחת, שואלת בקול רם למדי ומלא […]

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s