היום. בדיוק היום הוא בן תשע. כמו הורים אחרים רבים, אני עדיין מתקשה להאמין כי חגיגות הבן 9 היום. "עבר מהר". נכון, תגידו לי, חכה שהוא יהיה טיפשעשרה או צבא וכו' (חכמולוגים), אבל כולם זוכרים בערגה את הגילאים המוקדמים יותר של הילדים. כולם חוצממני. אני בקושי זוכר איך הוא היה כתינוק, או פעוט, או ילד קטן. עומר תמיד נראה לי ככה. גדול, כמו שהוא תמיד. כל גיל הוא נראה לי בדיוק כמו שהוא באותו הרגע. הבכור הגדול, זה שקרא סיפורים לילדים בגן בגיל חמש, (אני משוויץ, אבל מ'כפת לי, מגיע לו, הוא באמת יודע לקרוא ולכתוב עם קצת חשבון מגיל ארבע), ועכשיו בגיל תשע זה נראה כמו סדר עולם מכוון. חוגים, ג'יוג'יטסו, כדורסל, מחשבים, וווווווי, "אני תחבושת", אבא תעשה לי. כרגיל. זה כל הכיף. הוא לא יהיה חנון כמוני, בבטחה. מזלו. שובר לבבות עם מעריצות צמודות, שכבר עשה קמפיין לבגדי חורף של גולף קידס.

את השם שלו בחרנו בטיול בדרום צרפת, כשהוא היה בן תריסר שבועות בערך, ואנחנו היינו נטולי ילדים, כמובן. שבועיים טיול ארוך ומופלא בדרום צרפת. נכסנו לחנות לצעצועי ילדים, מעין אומנות מעץ מקומית, ומייד החלטנו לקחת את שמות האותיות שלו לחדר שתוכנן. קנינו גם בנסיעה אחרת לקאן, דרום צרפת, אך באותה השנה, טפטים מיוחדים לחדר שלו, והכל עוצב בידי סבתא כשהוא נולד. אני בניתי על דחייה של יומיים בלידה, שייצא לו 02-02-02, אבל כבר אז הוא לא ממש הקשיב לי. איפשהו באזור רבע לחצות, שתחייה צועקת לי שירדו לה המים. מכיוון שהיא היותר מסודרת מבינינו, הכל היה מוכן, ולא נותר לי להביא לה מגבת, היא במקלחת, ואני מנקה. יוצאים ליולדות בבלינסון, ובדרך אומרים לשוטר התנועה שעצר אותנו לאן אנחנו בדיוק ממהרים. עם ברכתו הגענו ליולדות. היורש החליט לצאת לחופשה קטנה של בטן גב, וארבע שעות לאחר שהגענו, אנחנו אחרי.

את המשפחה שלנו שיגענו עם השמות. אמרנו כל מיני ואחד תפס יותר מהאחרים, שלא ממש היה מקובל על כולם. לא יודע למה היה, אולי עודנו יש, את הנוהג לא לגלות את השם הנבחר (כן, אני מכיר את הנושא של ברית אברהם אבינו וכו'). מצד שני, היא בוחרת את השם. היא בחרה את השם. היא בחרה את השמות של כולם. "אני סוחבת בבטן תשעה חודשים, אני קובעת". כמובן, שגם בלי תשעה חודשים היא קובעת. אז היא קבעה. עומר. אחלה. סיפור הברית זה ליום אחר, אולי, אבל היה לי קשה. דר' צ'צ'קס עשה את הברית, עם חשבונית. את החגיגה הראשונה אני בישלתי, עם רוסטביף ממולא ערמונים. מאז עברו אצלינו הרבה ארוחות, הרבה חגיגות, וכמה עוגות מעוצבות כמו בוב הבנאי 🙂 שאביגיל עשתה. גם אור הכינה עוגה, שחיתותית מטורפת לגמרי, ואפילו לידיה הכינה לו.

אז אנחנו חוגגים לו היום (אפילו שאני מצונן לקראת שפעת. הכל רק בשבילו) עם קארטינג, הוא ואני בלבד. מגיע לו הכל. ילד נשמה טהורה. התברכנו. מזל טוב ילד מופלא שלנו.

 

היורש בן 9

****************************************

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

»

  1. עדי הגיב:

    זוכרת את היום שהבאתם אותו הביתה, כמה שהיה מרגש! המון מזל טוב ושנים ארוכות של אושר חיוכים שמחה ובריאות! נשיקות לכולם

    • זיו הגיב:

      תודה תודה!! אני זוכר הרבה מאוד בייביסיטר שעשית עליו. הוא מאוד אהב אותך……..היום יש לו כבר חברות לרוב… :))

  2. alona הגיב:

    מהמם הילד הזה!!!מזל טוב

  3. אפרת הגיב:

    מזל טוב והרבה אושר

  4. מ. הגיב:

    באיחור קל. מזל טוב! אושר ונחת. ילד מקסים

  5. אחותך (הגדולה) הגיב:

    נו זיוי באמת…אתה שובר לאחותך הגדולה את הלב עם התמונה הזו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    חמסה על היופי הזה.

  6. אחותך (הגדולה) הגיב:

    אנחנו נדאג שהאחיין שלנו לא יהיה חנון טורבו כמוך!!!
    יש לך ילד מדהים, רגיש וחכם- התברכתם ואני יותר…………….
    מזל טוב.

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s