The Dentist
Image via Wikipedia

כבן גאה לפולניה, ירשתי כמה פחדים בחיי ואלו שלא ירשתי, חונכתי היטב להפנים, לצרוב ולקבע עד לשד עצמותי. בראש ובראשונה אני היפוכונדר לייט. קרי, אני יודע לטפל בעצמי ובסובבים עם כל מיני כדורים ומרקחות פולניות, כולל מוקסיפן, שזה אנטיביוטיקה לייט, מוצר מדף ממש, בלי שום הכשרה רפואית. אמנם קורס חובשים במד"א לפני 23 שנים, שארך ארבעה חודשים הכשיר אותי למשהו, אבל מי זוכר. אולי בייגלה בשביל חבישה על פצע פתוח עם עצם שבורה מבצבצת. כהיפוכונדר פולני, אני מטפל בבעיות קיבה רגישה, בשיא היעילות עם השילוב הקדוש של אורז-תפו"א מבושלים-תה-קולה-צנימים-גבינה לבנה, ויש גם אופציה לבננה. אני יודע על פי ליטוף, נשיקה רפה על המצח או סתם מבט מרחוק על האישונים, האם מישהו חולה עם אשכרה חום גבוהה (כל מה שמעל 36.5 אני מרגיש מייד) או סתם מצונן. כמובן שאני יודע לטפל בכאבי גב, רגליים, שרירים, "נתפס לי", וכאלו. אני עדיין לא יודע לטפל ב"כואב לי הראש".

אני יודע לזהות בדייקנות כל סוג של כאב, בכל איבר בגוף שלי, חיצוני או פנימי, ולתת לו את הטיפול הנדרש באופן מיידי. על התה כבר דיברתי. ידוע לכל כי בפולניה טיפול בזק לצמצום פערי מחלה מיידים מתבצע עם כוס תה. מרק פניצילין יהודי אמיתי זו התרופה המלאה, הגנארית והמושלמת לכל תחלואי האדם. רק שהמרק חייב להיות עשוי גרונות עוף. הכל אני כבר יודע להכין, כולל קומפרסים, תחבושות אלסטיות חסרות תוחלת, ובקבוק מים חמים לבעיות לא מין המניין. בזה בערך מתומצת הניסיון שלי כרופא אליל לעת צרה. היפוכונדר אמור לדעת גם לטפל בעצמו. חוסר הטיפול בעצמי זה הפחד שירשתי.

כמובן שירשתי פחדים אחרים כמו "קח סוודר כי יהיה קר בחוץ", אפילו באמצע יולי. אם השעון מראה אחר חצות, הרי שיהיה קר בחוץ. ירשתי גם את "אל תשתה לי מים אחרי אבטיח\פירות". אז אני שותה קולה. לא נשכח את הפחד ממקומות גבוהים "אל תטפס לי כל כך גבוה! אתה תיפול!". לא נפלתי אבל גם לא מטפס. והכי טוב זה "אל תביא לי כלום מחו"ל, יש לי הכל בבית". נראה לכם? זה האות למזוודה וחצי, לא עבורי. כמובן שישי את הפחדים של אבא שלי כמו "תוריד עכשיו את הזבל כי אמא שלך תיכף מגיעה!". את זה גלגלתי על הבן שלי. מ'כפת לי, אני לא משלם לו עבור הטיפול בגללי. יש גם את ביטוי הפחד "מה עשיתי?! מה שכחתי?! תגידי לי מה לעשות! (אני אבוד כרגע, בעיקר כי לא הקשבתי…)". והפחד המושלם מגיע בגללה כדרך של "אנחנו צריכים לדבר". תמיד תופס אותי אוף גארד. תמיד. זה למעשה שדרוג של אמא שלי לאבי. היא הייתה מתחילה לדבר באידיש והוא היה אץ-רץ למטבח בפקודה נסתרת, ממש כאילו הוא בורח לבונקר בתחילתה של התקפה סורית ביום כיפור.

באמתחתי יש פחדים מוחצנים. לא מתבייש, גאה האמת, כי זה קיים, תתמודדו. למדתי לחיות היטב ובשלום איתם. בראש ובראשונה זה טראיפאנופוביה Trypanophobia – פחד מזריקות. פחד אלוהי, משתק, מקפיא, מוחלט. לקחת ממני דם לבדיקת דם זה פלוס מינוס, חצי שעה של שיחה עם האחות, שכיבה על המיטה, ראש מופנה לצד השני, עיניים עצומות בכאב, אגרופים סגורים בכאב, לבנים ממאמץ, מוחי נמצא כשני שליש בעילפון, והמצב הפיזי הכללי שלי מראה לעולם על חיוורון וצניחת דופק. האחות, מסכנה אפילו שהיא כבר מכירה אותי, מתה מפחד, כל פעם מחדש ,שאני אוטוטו מקבל שבץ. הידיעה שהנה המחט עומדת להינעץ ביד שלי גורמת לי להלם ורעד בכל הגוף. הגב שלי רטוב מזיעה קרה כאילו ואני טייח חוץ, באמצע הקיץ. קחו את כל הפאניקה הבלתי מוסברת הזו, גנטית, רק גנטית, ותכפילו אותה בחזקת גוגל. את התוצאה שימו יחד איתי אצל רופא השיניים.

ברכה היא רופאת השיניים שלי. היחידה שהבינה ומצליחה להתמודד עם מוג הלב. אני. כרופא שיניים, אני מעדיף אישה, בעיקר כי יש לי טראומות מכמה רופאי שיניים מהמין שלי, החזק. אזי ברור שעדיף היפה. פועלות בעדינות נינוחה ומבינות ללב חלש של גבר פחדן ואומלל כמוני. יש משהו טיפהל'ה מרתיע שגבר אחר יראה אותי מחצין את פחדי לעולם באגרסיביות מהולה בשיתוק. עצם המחשבה על טיפול שיניים מכניסה אותי ללחץ בלתי ישוער. ההמתנה בלובי עם עיתוני לאישה, מוסף החגים 1998, נראה שעבר ידיים "נקיות" מדי. הריח שהנוראי שיש בחדר הזה, עם הרעש המזוויע של המקדחה, גורמים לי לחלחלה, עיוותים, התכווצויות, בחילות, וכאבי בטן נוראי. פעם התעלפתי על כיסא העינוגים רק כי הוא נשכב אחורנית. אצלי מרדימים את המקום עם משחה מאלחשת, לפני הזריקה, ובדרך כלל דרושים שלוש או ארבע זריקות להרדים את המקום. כמות האדרנלין שרצה אצלי בדם מונעת הרדמה. לא פעם קיבלתי גם זריקה ישירה על העצב החשוף. מכאן, תוסיפו לבד את התיאור המלא של בדיקת דם. כל הטיפול אצלי עובר בחושך. אני לא רואה כלום ובקושי מסוגל לפתוח עיניים לאחריו.

פחד אחר, מובנה גם כן, זה אירוקרופוביה Aeroacrophobia- פחד ממקומות גבוהים ופתוחים. אני נתקף סחרחורת ולחץ החשה, עם דגדוגים מעצבנים בלב, כשאני מתקרב למרפסת פתוחה, מקומה שנייה בערך. אם המקום סגור, כמו מטוס, או מגדל אייפל (בפנים, לא בחוץ במרפסת עם רשת הברזל), אז אני די רגוע. זו הסיבה גם שלעולם, פשוט לעולם, גם המחיר הפסד מיליון ₪ בריאליטי טיוי כלשהו, אני לא עושה בנג'י. אין צבא בעולם שיכריח אותי לקשור רצועת קונדומים לרגליים שלי ולהשליך אותי מגשר או מנוף בגובה עשרות מטרים אל נהר שוצף. פשוט אין. אני תמיד מדמיין את התנין של קפטן הוק, קופץ לו במימי הנהר ומנסה לנגוס לי בראש ברגע ההגעה למים.

יש עוד פחדים רבים, מרביתם לא ממש רשומים כפחדים ידועים לעולם, הם ידועים לילדים של אמא פולניה, בלבד, נניח פחד משחור של בננות. על הפחד "למה אתם לא אוכלים? כלום עבודה, באמת לא טרחתי, אבל לא טעים לכם?!", בטוח שלא שמעתם. הנה אתר נהדר לרשימת פחדים מלאה. אני נקרעתי מצחוק מכמה מהם והפארודי מכולם זה היפופוטומונסטרוססקויפדאליופוביה, Hippopotomonstrosesquippedaliophobia – פחד ממילים ארוכות.

לא נגמר, אבל מספיק השתפכתי…עכשיו תורכם. קדימה, ספרו על הפחדים שלכם.

****************************************

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

»

  1. אין ספק שפחד זה עיניין מפחיד מאד

  2. זיו , תאמין לי גם אני פחדנית לא קטנה מרופא שיניים .
    יש לי חרדות איומות .
    וגם אני מחכה עד שאני כמעט מתה מכאבים עד שאני מטפלת .
    מה שכן , יש לי רופא שיניים (פרטי) משגע. הוא מכיר כבר את השגעונות שלי ,
    ואני הולכת רק אליו . ידיים עדינות במיוחד.
    קוראים לו דר' רמי שוורץ ויש לו קליניקה בחולון . חבל"ז איזה רופא.
    אם תרצה פרטים , כתובת , כתובת טלפון , תגיד לי .

    לגבי גובה – גם אני מפחדת מגבהים . (ושתבין, אני גרה כרגע בקומה שביעית…- לא הולכת לחלון…) אפילו את הגשר שמחבר בין הרכבת למגדלי עזריאלי אני לא מסוגלת לעבור….
    שריטה… ניסיתי פעם וכמעט התעלפתי על הגשר, כולי הייתי לבנה מפחד..

    אז אתה רואה ?? אתה לא לבד…

    • זיו הגיב:

      חולה עלייך. איך יש לך את הפחדים שישי לי???!! אולי צריך לחקור את הקשר מפחד מרופאי שיניים לפחד מגבהים? חחחחחחח

  3. שפירא עדנה הגיב:

    גם לי יש פוביית רופאי שיניים ולכן אני מבינה.
    האירוניה היא שביתי גל בחרה להיות רופאת שיניים,ומתרכזת במיוחד בגלל אופיה המיוחד
    בפציינטים כמונו.
    אם אתה רוצה "להרדם על הכיסא בשלווה", אני ממליצה,וזאת לא מליצה,אלא כחבר!!!!!
    לך אליה.
    דר גל רוזן
    054-4246901
    תהנה…………….

  4. […] צעיר שזועק מכאבים. אמרו לו גב. האורתופד התורן אמר מיד זריקות, קיבלתי ארבע (ארבע מחטים!!!) ננעצו באחורי, ולא הרגשתי […]

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s