קמומיל. חוקן טבעי
פעם עשיתי סדנת ניקוי רעלים. פעם זה אוקטובר 2010. אם לא קראתם, אתם מוזמנים למצוא כאן בבלוג. בסיום הסדנא ירדתי די הרבה במשקל, תיקנתי ערכים והדם חזר להיות אדום. במהלך הסדנא, איה הוד, המליצה בחום לעשות "המשך לניקוי קיבה, חוקן", Clyster or Enema. חוקן, לא ניקוי קיבה. חוקן. כן, כן, זה שנכנס בכניסה האחורית ועושה שטיפה למעי הגס, ואז הכל יוצא החוצה כולל "גם מסטיקים שנדבקו לפני שלושים שנה". בטח. על פניו זה נשמע הגיוני לגמרי, שהרי אם אני באמצע או בסיום סדנה לניקוי רעלים, והקיבה שלי גם ככה די ריקה, אז אין זמן טוב יותר, וכנראה תהליך נכון יותר להשלים ולמצות את הניקוי במלואו. הבעיה הקטנה היא שאני לא ממש מחבב, בעדינות יתרה, כל מיני ג'אדג'טים וצינורות באין כניסה שלי. אצלי, זה בנוי חד כיווני באופן מוחלט.
מצד איה, עכשיו להישבר? חודש עם מיץ דשא, גם בחו"ל, ובלי בשר ועופות, שוקולדים, מאפים, לחמים, קפה, קולה, וצינור קטן יפחיד אותי?! ב-ו-ל-ש-י-ט. אני גדול מזה. בדיוק ככה. אם אני בתהליך אז עד הסוף! רק שלא יהיה מר. התקשרתי למישל, ברעננה וקבעתי פגישה. אני חשבתי על תהליך עצמאי כמו שסיפרו לי שיש בכל מיני מלונות ירוקים, שאורכו הוא כמה דק' בלבד. חשבתי לא נכון.
מישל היא מקצוענית לעילא ולעילא. הקליניקה שלה עם נופך אסייתי של טיפולים ומסאז'ים, והכל רגוע, שאנטי רגוע. היא גם עושה דיקורים סיניים, וטיפולים "משלימים" אחרים. מילה מזלזלת של רופאים בני זמנינו, משלימים. טיפולים רפואיים מזוויות ראייה אחרות,, שקיימים כבר אלפי שנים לא יכולים להיקרא משלימים. אניוואי, אני מתפשט לגמרי ומתקשט בחלוק של הטיפולים, זה שפתוח מאחורה, (אני משוכנע שבאופיי אני נודיסט, אם כי מעולם לא ניסיתי). אני נשכב על מיטת הטיפולים ומישל מסבירה את הטיפול, אומרת שייקח כשעה (שעה??!! שעה עם זה תקוע לי באחוריים??!!!) ומתחילים. מאחורי וילון מספר אחד אני יכול לקבל את האופציה להכניס באופן עצמוני את השטרונגול מהפלסטיק שיזרים לי מים ויוציא משהו אחר. בוילון מספר שתיים אני בוחר שמישל תעשה את זה. עדיף יד מיומנת, או נכון יותר ומר שעדיף שאני לא אנסה כי זה לא ייכנס. "תיקח אוויר, תוציא, תרפה, אל תכווץ, אל תפחד?!" אני ממש לא מוכן לזה, שיט. ממשששש. השטרונגול נמרח בחומר סיכה (יש אלוהים!!), ומחליק פנימה למקומו, ביד מיומנת, וזה עובר חלק למדי. חלק מדי לטעמי. לא כואב כמו שחששתי, אם כי זה לא ממש נעים אבל העיקר כבר אין פחד. (כאן יש לי שאלה חשובה אבל אסור לי לשאול). מים קרירים מתחילים לזרום פנימה, ואני מרגיש את זה בבטן, בפנים. תחושה נעימה האמת. אחרי כמה דקות זה מתחלף למים פושרים ואני לא מרגיש יותר, רק את הנפיחות שהמים יוצרים.
אני מבין שזה לא כמו חוקן של בית חולים (שעפ"י הסיפורים והסרטים בהוליווד), בו משפריצים למעי הגס דרך הרקטום, סילון מים מזרנוק של מכבי אש בשביל להציל את החולה ממזיקים שונים בשם או מהצד הנכון והעליון, סילוני מים מהירים לקיבה. זה אחרת לחלוטין. הכל נעים, רגוע ובכלל לא מורגש. אני עם צינור פלסטיק באין כניסה, וזה לא מורגש, אפילו טוב לי, אוי גוואעלד!! לפתע, ככה ללא כל הכנה מוקדמת, בלי סיפורים מסביב או חצי קריצה, מישל שואלת אם אני רוצה לראות מה יוצא ממני. "יש כאן צינור שקוף, אתה יכול לראות מה עובד בו". כאילו, סליחה ?#@! כאילו, מה?!!? ממש לא! זה לגמרי מ-ג-ע-י-ל אותי. מילא להסתכל בשירותים כשאני לבד, אבל כאן ועכשיו יחד איתה? אפילו שהיא ראתה לי, זה כבר הגבול שלי, לראות בצוותא את תכולת מעי הגס שלי צף לו בנחת בצינור שקוף, בדרך החוצה. לפחות הייתי מצפה לפופקורן ושתייה לפני הסרט. להפתעתה (!) מסתבר לי שאני בין הבודדים שלא רוצה לראות מה עובר בצינורות בזמן השטיפה. תמיד אמרתי שאני זה המוזר וכל השאר השפויים.
המעי הגס שלי נשטף לו בפעם הראשונה, אני לא יודע אם כולו, אבל מישל אומרת שהשליש הראשון עבר את הטיפול באופן מאסיבי יותר. "קח אוויר, תוציא לאט והנה זה בחוץ". יופי. נהדר. שוב תפס אותי לא מוכן. שיט. ההרגשה אחרי הטיפול היא, קלילה, אוורירית ואיך שהוא תחושה נקייה יותר, קשה לי להסביר. תחושת הכבדות מהולה בנפיחות של הבטן, נעלמת, אין גזים אפילו אם אתם נהנים מגזים, וזה לחלוטין משלים נהדר לתקופת הסדנא. בשישי האחרון, ינואר 2011, השלמתי תהליך מלא של ארבעה טיפולים כאלו. זה יוצא מהלך של חודשיים לערך, אפשר גם בשלושה. לוקח זמן לטפל בעשרות שנים של מעי עסוק למכביר, ולהוציא ממנו מאובנים בני עשרות שנים. אני מקווה שהם יצאו. בכל אופן התחושה מדהימה, ועכשיו נפגש כל רבעון או חצי שנתי. נראה.
צאו ברכה למישל 🙂
****************************************
הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…
Related Articles
- Enemas for Constipation Relief (everydayhealth.com)
אני נגד. ככה. הבלוג של זיו. 
אתה יודע ש(כמעט ) הכל שייך לתחום האגדות האורבניות או הבנות דוד שלהם שמספרים, נכון?
(הכוונה למסטיקים שנדבקים, לאיך עושים חוקן בבי"ח ועוד ועוד…..)
אבל כתמיד הכתיבה שלך נפלאה ומענגת ( וגם על עלילותיך בחדר האינקוויזיציה של מישל )
תודה!! 🙂
ברור שהכל אגדות אורבניות, מסטיקים לא הופכים למאובנים, ופסטה לא ממש נדבקת חמישים שנה לדופן המעי.
😉
גם אני חושבת על ניקוי הרעלים הזה (מתעקשת לקרוא לזה בשם הזה..), תודה על הסיפור האישי
למה בעצם יורדים כתוצאה מזה במשקל? ועד כמה זה מפחיד ש"הדברים הטובים" (הפלורה, עם החיידקים הטובים) יוצאים יחד עם הלא טובים?
התזונה משתנה בקיצוניות. אין פחמימות, אין שומן. יורדים במשקל. אין מה לדאוג "לדברים הטובים". איה יודעת לאזן את הכל מצויין