לא. אסור לך. לא רוצה. לא מתאים לי. תתחממי קודם, איך שבא לך, עם מה שבא לך. חום נוטף, חום חם, לוהט. שישרוף לי, לא כמו תרגיל השמש המפציעה באמצע החורף בניו יורק עם מינוס שלושים בחוץ. חום שגורם לך להזיע. כזה חום. חבל"ז של החיים. פשוט ל-א בא' רבתי. לא זה לא. איייייייייההה !!!! את לא נורמלית!!! למה ??????!! למה בלי להודיע מראש $?@#$#@!!

זה נושא קשה וכאוב. אני משתף את סודותינו הכמוסים ביותר, כאן, ועכשיו, אז אנא מכם, תתחשבו עם רגישות. אני לא יודע כמה גברים חווים את הבעיה שאני עומד לתאר כאן, האישו המיוחד הזה, אבל אני מודיע עכשיו קבל עם ועדה, זה נושא בוער. תרתי משמע. אם יש סיבה אחת אמיתית להתעצבן ברמת על, אשר עליה אני מסוגל לסלוח רק אחרי הרבה "סליחות" שלה, זוהי. זו הסיבה בגללה אני מוכן לשים את נפשי בכפי, לחלוטין להסתכן בחיי, ולזרוק את שתחייה מהמיטה, ישר לסלון, אפילו, אני אומר ללא כל פחד, לזרוק מצידי מהבית (טוב, נסחפתי עם האין פחד). אני מדבר על השימוש בווהבוס שלי ("ביצים", האמת הפשוטה והלא רפואית), כתנור חימום קבוע לכפות הרגליים שלה ב-כ-ל ימות השנה, בעיקר בחורף. בעיקר. זה תמיד מתחיל עם "רק לרגע". לא רוצה. "נו, מ'כפת לך". לא רו-צה. "רק את הקצה, שתי דקות. רק שתי דקות. נו, עד שאני אתחמם". ל-א רוצה. "את האצבעות ברגליים ודי". לאא, ררוצה.

מכיר את התרגיל הזה כבר שנים. "שתי דקות" הופכות לכווית קור כחולה ושיתוק זמני של הירכיים הפנימיות שלי, הס מלהזכיר את האיברים הרגישים יותר, במעלה הירכיים. נשים חושבות שאלו האיברים האחראים על מרכז החשיבה, קרי המוח האמיתי בגוף הגבר. לא רוצה, לללא רוצה. לאאא רוצההה. לא זה לא. "אתה תמיד חם! איך אתה כזה חם מתחת לפוך ואני לא? למה הרגליים שלך תמיד חמות וגם הידיים?! זה לא פייר. תשפשף לי גם את הידיים…נו!?" ככה זה. לא יודע למה. אולי בגלל שאני יישן ערום אז אני מתחמם יותר מפיג'מה פלנל משוריינת, דבל פיצ'ר? תנסי. נראה אם יצליח😀

"נו, אתה רע אלי. קרררררררר לייייי". טוב, נשברתי כרגיל, רק שתי דקות ואת לא יכולה להעלות את כפות רגליך הקפואות במעלה הירכיים שלי אל עבר התכשיטים! אהה, ורק את קצות הכפות, רק. בטח שלא את שקע הפלטפוס. "בסדר", היא. אני "למה בלי להודיע מראש $?@#$#@!! קלפטע!!". כפות הרגליים נדבקות לי במלואן לווהבוס. אני לא יכול לתאר לכן את תחושת הקור האנטארקטי שזורם מכפות רגליה בכינון ישיר תוך כדי הדבקה, הצמדה, חיכוך ושיפשוף מכוון היטב לשמחת החיים שלי. זו עוצמת כאב של כוויה של 200 מעלות רק מינוס. לא מגיע לי! לא מבין את ההנאה שלה לעשות לי את זה. מה רע בגרביים?! שתי זוגות, מחוממות עם בטריות, ובטריות לא חסר. למה לשאוב ממני את החום? זה במילא לא מחמם לה את הרגליים, ושנייה אחרי שהחום שלי אוזל, גם אצלה זה כבר מתקרר. אין לי כור היתוך גרעיני-פנימי לייצור חום בהספק נדרש גם לכפות הרגליים שלה. אני מוגבל.

יצא המרצע מן השק. גיליתם. אני אוהב לישון ערום. זה הסוד שלי לשינה ארוכה ועמוקה. אם לא ניסיתם, אל תפסלו על הסף, אני ממליץ בחום, גם בקור. מגע הסדינים וזה, נו, הזה שעוטף את השמיכה בחורף, שאני לא יודע לשים, אז הזה נעים מאוד למגע על הגוף. אפילו קצת מחרמן לישון ככה. זה כיף של סוף היום, וגם שישי בצהריים. הרבה יותר פשוט אם פתאום יש חשק, הדדי. קיץ או חורף, זה תמיד כיף. אני לא מבין למה נשים בכלל לא חושבות שזה כיף. לנו בטוח יהיה כיף אם הזוגה תנסה כמונו. למה להתעטף כאגרול בפוך נוצות תפוח ופלאפי כל ימות השנה?!

תמיד קר לנשים. תמיד. "חוסר ברזל". כן בטח, תאכלו סטייקים ארבע פעמים בשבוע ואין חוסר בברזל. זה רק גנטי. היו הייתה פעם אישה, האמא של ארבעת האימהות, והיה לה קר. כל כך קר, עד שהנדנודים שלה לאלוהים, נצרבו בגנים שלה, ועכשיו לכל הנשים בעולם קר. קר להם בעבודה. נסו להוריד את החום הכללי, מרותח לנעים, וישר כולן צועקות על האומלל שנשען ליד הקיר עם השעון של המזגן. אין אישה שאין לה בעבודה "סריג" זרוק או תלוי ברישול אופנתי, על משענת הגב של הכיסא. 365 ימים הסריג (הסריד שזה סריג+שריד ליתר דיוק, איזו שנינות לשונית), נמצא על הכיסא, ויוצא לעבודתו רק כשמישהו הפעיל את המזגן, ללא קשר אם חם או קר. זה אוטומטי. נשים עם סריגים בקיץ, אלו נשים שעובדות במשרד עם הרבה גברים שחם להם. פתיחת חלון בחורף, לאוורור, זה למעשה חראקירי שמבוצע בך ע"י נשים עצבניות. אתה בכלל מבקש שיעזרו לך להתאבד. רק נשים לוקחות משהו לשים על הכתפיים, בערב קיץ לוהט, כי אולי "יהיה קר בערב".מישהו הזכיר מזגן באוטו? "תוריד, כבר קר". אני לא יכול, מזיע לי בגב. "תוריד כי קר לי. תוריד". לא רוצה, אני נוהג. "אני פותחת חלון וזהו!". אבל אז המזגן יברח מהאוטו!!, אני. הפסדתי. שתחייה נוסעת בקיץ עם מזגן וחלון פתוח. התרגלתי.

למה נשים לא יכולות לאגור את חום הקיץ הלוהט שהתברכנו בו, כמעט כל השנה, בשביל תקופות קרירות יותר, ממש כמו דובים עם שומנים, לקראת תרדמת החורף שלהם?! שהיא תחמם אותי לשם שינוי!

מה רע ככה?

 הפרק הבא

הפרק הקודם

****************************************

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…


»

  1. מאת יעל:

    זיו, גרמת לי לצחוק- חבל שרק בעבודה- אז כל מי שעבר אותי לא ממש הבין ממה אני כל כך מאושרת. ענק, בעיה כלל עולמית של נשים מול גברים (או ההפך). קבוצת תמיכה של גברים, עם בעיה ספציפית זו, שלא נדבר על כל מה שאתה כותב כאן, תביא אותך למנוחה ולנחלה בגיל הפנסיה. אהבתי.

  2. מאת מ.:

    גרמת לי להסמיק!
    קיבלתי היום במייל
    אשתי ואני
    תמיד שאנחנו יוצאים, אנחנו הולכים יד ביד… כי אם אני עוזב אותה.. היא מתחילה לקנות
    יש לה מערבל חשמלי, טוסטר חשמלי, ומכשיר חשמלי שאופה לחם… יום אחד היא אמרה לי: "לעזאזל! יש לנו מליון מכשירים חשמליים ואין לנו אפילו על מה לשבת…". אז חשבתי לקנות לה כסא חשמלי… אבל התאפקתי
    אני התחתנתי עם "גברת צודקת", רק שלא ידעתי ששם המשפחה שלה היה "תמיד"!
    כבר 18 חודשים שאני לא מדבר איתה… טוב זה בגלל שאני לא רוצה להפריע לה!
    אני חייב להודות שהוויכוח האחרון היה באשמתי!, היא שאלה אותי: "מה אתה רואה בטלוויזיה"? אז עניתי לה: "שיש מלא אבק".
    יום אחד מכסחת הדשא החשמלית שלנו התקלקלה. אישתי "מילתה" אותי "בסבלנות" וגרמה לי להבין שאני זה שצריך לתקן אותה. מצידי, תמיד היו לי דברים יותר חשובים לעשות, למשל: לנקות את הרכב, לשלוח טפסים לעבודה, בקיצור, מה שהיה נראה לי יותר חשוב! יום אחד, היא חשבה על דרך מאוד "מוצלחת" כדי לשכנע אותי. כשהגעתי לבית, מצאתי אותה שוכבת על הדשא שנערם לגובה רב, והיא מאוד עסוקה בכך שהיא גוזמת את הדשא עם המספריים הקטנות שלה שמשמשות בדר"כ לטיפול קוסמטי. וזה באמת נגע לי ללב… התרגשתי! החלטתי לחזור הביתה וחזרתי לאחר כמה דקות עם מברשת השיניים שלה! הבאתי לה אותה ואמרתי לה: "כשתסיימי עם הדשא… אולי תוכלי גם לטאטא את הרצפה… אחרי שאמרתי לה את זה.. אני כבר לא זוכר שום דבר! הכל נהיה שחור! הרופאים אמרו שאני אוכל לחזור ללכת, אבל שאני אצלע למשך כל חיי!!!
    הנישואין הם מערכת יחסים בין 2 בני-אדם: אחד שתמיד צודק, והשני הוא פשוט… בעל למופת!!

  3. מאת אחותך (הקטנה):

    אין מה לעשות… אנחנו הנשים – יש לנו טרמוסטט דפוק…

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s