אספו אותי משדה התעופה, ומשם נסענו, אני, חמותי, שתחייה והיורש אל כפר כלשהו בתוככי דנמרק. בערך 3 שעות נסיעה. חמי הגיע בטיסה לא ישירה דרך אירופה לשדה תעופה קטן ולא רחוק, והמסכן חיכה בכפור כמה שעות ארוכות עד שבאו לאסוף אותו. תבינו, השדה כל כך קטן, עד כי הוא נפתח ונסגר עבור הטיסה היחידה שיש שם ביום או יומיים. התחלנו בנסיעה עד הגשר הגדול " (The Great Belt (Storebælt" שמחבר בין שני איי דנמרק המרכזיים, זילנד ופיואן. הגשר אורכו כ-19 ק"מ ובגובה מקסימלי של 300 מטר מעל הים. ממש כמו אצלנו דומה לגשר המכבייה, רק ששם בונים מלגו בטון ואצלנו מקיסמי שיניים… דומה.

הגענו לפתחו של הגשר וכמה צפוי שמרפי הצטרף לנסיעה שלנו. בדיוק נסגר, אולי שלוש דק' לפני שבאנו. סיפרו לנו על רוחות חזקות מדי גם למשאיות, אבל יש להם דני רופ מקומי משודרג להפליא כנראה, כי אמר שבשעה 14:00 עם דיוק של שעון שווייצרי, הרוחות יחלשו והגשר יפתח. נראה לכם שבשעה 14:00,הוא לא נפתח? פחחחחח, דנים. יותר ייקים מייקים. הפקק שנוצר בלוש השעות שחיכינו היה עצום ממדים  אני מדבר על כארבעים קילומטרים של פקק, ואף אחד לא צופר. הכל מתנהל בנימוס מופתי ובשקט. כשהכריזו על פתיחת הגשר, ההנהלה המקומית קיבלה החלטה לשחרר את הפקק במהירות האפשרית, ולתת לאנשים להגיע לארוחת החג כמה שיותר מהר. על כן, כולם נסעו בחינם מבלי לעצור בעמדות התשלום. באמת שהם למדו מאיתנו יעילות ניהולית וקבלת החלטות מהירה. כל הכבוד.

הנסיעה הייתה ארוכה בגלל מזג האוויר והגענו אחרי שמונה שעות בערך, מהרגע שיצאנו, אבל הגענו בדיוק, בדיוק, לתחילת הארוחה, בשעה שש וחצי בערב. כולם חיכו לנו, אבל חמותי התעקשה שנחליף בגדים, ועשינו הכל כולל מקלחות בפחות משבע דק', מטכל"י. התיישבנו לאכול. היינו 34 אנשים, מתוכם שלושה עוללים. היה הרבה בלונד בוהק ולבנבן משהו מסביב לשולחן. הם נפלאים.

לאחר שנתיים, כשהגענו שוב, דאגנו להגיע יום קודם מקום הכינוס, והילדים כבר היו שותפים פעילים בקישוט המקום. לפני שנמשיך לארוחה, קצת על המנהג. המשפחה המורחבת מתכנסת יחד, מהצד שאנחנו שותפים בו, כל שנתיים. בד"כ שוכרים בית הארחה בכפר, עם 12-15 חדרים. הבית מצויד בעם הכל, כולל מטבח מלא. נקי ומאורגן. מביאים איתנו לשם בעגלה נגררת את כל האוכל והשתייה לשלושה ימים בערך, שמיכות ומצעים, וחוגגים. אין טיולים ואין לאן לברוח. גם לא צריך. פשוט מבלים יחד שלושה ימים נהדרים. בערך שלושה חודשים לפני ההגעה, מגיע מייל עם טבלת אקסל מסודרת והמטלות שיש לכל אחד לעשות בשלושת הימים האלו. תורנות מטבח, ניקיון או בישול, בעיקר. אני בצוות המטבח, כמה שירצו.

הארוחה הזו היא מסורתית, וארוכה עד מאוד. הרבה מאוד אוכל, הרבה יותר מנות, שירים, ריקודים, משחקי חג מסורתיים, ובעיקר כיף. אם אני זוכר נכון היה שם: שניצלי דגים, בייבי שרימפס, ברווז מעולה צלוי, הודו ממולא נהדר, נתחי פרה נמוכה עם מסיכת גז (נקרא לו חזיר) צלויים ופרוסים, בעלי שכבת שומן יפה וקריספית מעל. תפו"א מבושלים בלבד, שאוכלים עם רוטב בשר עשיר. תפו"א קטנים מתוקים מזוגגים בתנור. הרבה תפו"א יש שם… כל הזמן שותים. בירות בלי סוף, ובמיוחד קרלסברג מיוחדת לכריסטמס, עם 5.7% אלכוהול. היו גם ייגהמייסטרים (ככה אומרים?) למינם, ועוד אלכוהוליים כאלה "שיצמיחו לי שיער על החזה"….לא מתקרב לריח. היום כבר למדתי לשתות ויסקי, בעיקר עם קולה.

הגענו ללב האירוע, זה שכולם מחכים לו, ללא הבדלי גיל. כולם ילדים ברגע הזה. הקינוח המסורתי, רולגרול. זה מעין פודינג כזה עם קצפת, שקדים מרוסקים ואורז בפנים, מוגש עם מצקת נדיבה של רוטב פירות יער חם ועשיר. זה השוס. באמת שכולם מחכים רק לזה, ולמה, אתם שואלים?! כי זה ה-א-פ-י-ק-ו-מ-ן הדני! הם שמים שני שקדים שלמים ומי שמקבל את השקד מודיע לכולם (סִקוּל, זה לחיים בדנית) ומקבל מתנה. לכל הילדים היה שקד חבוי בפנים, בשביל שיקבלו מתנה. נו, יש להם שורשים פולניים מצפוניים.

המשכנו. אני לא, הבירה הרגה אותי. הם הלכו לרקוד כולם ולשיר ולקפץ מסביב לעץ. היה מבדר אבל יותר מדי יהושע בשבילי. משהו יהודי פנימי הציק לי ואמר כי לרקוד בשביל יהושע זה מעבר למה שעושה לי טוב. אז פשוט צילמתי המון תמונות. התירוץ "אני לא רוקד" לא ממש תופס". היורש אפילו השמיע קולות של שירה. ואחרי זה הלכו כולם לפתוח את המתנות. זה אמיתי הקטע עם המתנות והגרביים התלויות. זה לא המצאה של הוליווד. רק המתנות זה סיפור נפרד. כאן פותחים את המתנות אחרי הארוחה העיקרית והשירים עם הריקודים. חשבתי שנגמר. טעיתי בגדול.

הגיע הפלטה עם קרקרים וגבינות מצוינות. הם מוכרים קופסאות של 6 קרקרים שונים לאירוח (כתוב על הקופסה שזה להגשת גבינות. ייקים או לא?) עם גבינות מצוינות למעט אחת, שלי באופן אישי, וגם לעוד כמה לא מקומיים עלה ריח של משו אחר ולא גבינתי כל כך ממנה. הייתה גבינה רכה עם שום, גבינת פטה מבקר, 2 גבינות קשות ועוד אחת ששכחתי את שמה והיא בצורת עיגול שטוח בעובי 5 ס"מ עם ציפוי לבן קשיח כזה שמורחים על הקרקרים. מרקם כמו של משולשי גבינה מותכת. והמון חמאה משובחת. למה שם החמאה לא קופאת במקרר? היה קר שם בחוץ. קר עם שלג, ומתחת לאפס. לקחתי פיקוד על האח עם האש, עצים רבים להסקה, ונהניתי. בבית שנבנה לנו, יהיה גם אח להסקה של עצים. בטוח. אחרי כל זה, שתינו שתייה חמה, הבירות עדיין המשיכו להגיע, עם עוגיות ומרציפנים ממולאים בנוגט וכל מיני אגוזים. בשעה 2:00 הכל נגמר בערך. הנוער לא הלך לישון.

זה היה הכריסטמס הראשון שאני חוגג כמו שרואים בסרטים. היה מיוחד, חדש ומהנה ובעיקר שווה כל רגע. הם חוגגים נהדר.

סתם להשכלה כללית, למי שלא יודע הדנים הם לא נוצרים ולא קתוליים. הם באמצע. זה מן מסדר שמאמין בישו עם נטייה ברורה לקתוליות. פעם מלך דנמרק רצה להתחתן שוב, ולא נתנו לו אז הוא הקים מסדר מאמינים חדש בשביל שיוכל להתחתן שוב. איש חכם היה….

אז למשפחה היקרה שבדנמרק, החוגגת הערב את החג, המון המון שמחה ואהבה ואושר בשנה האזרחית החדשה.

Derefter til den dyre familie, i Danmark, celebrant i aften har ferie, en stor del af en hel del om lykke og kærlighed og lykke i det civile nye år.

כריסטמס פרק ג' ואחרון

 

עומר ויול-מן בדנמרק, לפני 8 שנים


****************************************

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

תגובה אחת »

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s