כשהתחתנתי אבא שלי אמר לי כך, "עכשיו תקשיב לי טוב-טוב. שלושים שנות נישואים לאמא שלך, לימדו אותי רק דבר אחד. לא חשוב מה קרה, פשוט תגיד כן, את צודקת, ותעשה. במילא אתה תעשה. לא תתחמק מזה, לא תברח, מקסימום זה ירדוף אחרייך, אבל אתה תעשה. אז למה לריב שלוש שעות לחינם? פשוט תעשה. תגיד לה כן, ותחסוך שלושים שנות התנגדות". אבא שלי איש חכם. מה שהוא שכח לומר לי זה היכן נמצא ספר ההפעלה לנשים. אני לא מחפש את ספר ההפעלה לבנות, שמתוך חובה מוסרית עילאית, כל בתי החולים בעולם מחויבים לספק אותו לאבות הטריים. אני מתכוון לספר הזה עם הכללים, שאומר לנו ממה להיזהר, איפה הקאץ', איך להעביר חיים שקטים ושלווים. איך לזהות את עומק הבור ולא לדגם קפיצת ראש עם צוקהרה לאחור אל מעמקיו, אלא למצוא את עצמי הולך בחוכמה מסביב, בגאווה, עם אצילות, כמו פרא נמרי בערוץ דיסקברי היי דפינישיין. אההה, וגם הולך על ארבע ובשקט. איפה, איפה, איפה, איפה, איפה ה-עוגה?!

אז הנה סיכום קצר של למה?! נאסף מחברים, מכרים, פרינדס אוף פרינדס וכו'. לא הכל קשור באופן ישיר לשתחייה. הנה אמרתי.

אז למה לה מותר לעשות כלים מתי שבא לה ואני צריך לעשות מתי שאומרים לי?

למה כשאני אוכל עוגה, המזלג שלי קולט בזווית ההשתקפות שלו מבט מעין חדה ובלתי מזויינת, בכינון ישיר לכיווני, עם הסאב טקסט "זה הביס האחרון שלך, אתה לא צריך יותר", אבל היא יכולה לדגום פרוסות מכל העוגות שבתפריט?

למה לה מותר ללכת לחדר כושר אחרי העבודה או בשישי בצהריים, "ואתה יכול ללכת לחדר כושר, מוקדם בבוקר לפני העבודה. מה יש קשה לך לקום מוקדם?"

למה היא יכולה ללבוש את הגופייה שלי ואני לא יכול את התחתונים שלה?

למה לה מותר לשכוח ("אז שכחתי פעם אחת, מה קרה?!") ולי אסור בכלל?

למה אני קונה מתנות ליום המשפחה, האם, נישואים, חגים ומועדים והיא פטורה מזה?

למה היא יכולה לשחרר אחת קטנה בסלון ולתת לי לחשוב שהחתול אשם, ואני מצווה לעבור חדר, לאחר שיחרור מתחת לשמיכה, שלי?!

למה לה מותר לא להיות מוכנה בזמן ולי אסור לאחר במוכנות אפילו שנייה אחת?

למה היא יכולה לבחור בגדים לעצמה ואני יכול לעצמי רק אחרי שהיא בדקה ואישרה?

למה לה מותר לצאת החוצה באמצע ויכוח "ככה אמרתי", ואני לא יכול לסיים לפני שאני מפסיד? "נ-ר-א-ה לך?!!!"

למה אני צריך לעשות את הטלפונים לקבוע תורים והיא רק מזכירה לי לעשות אותם?

למה היא זכאית לקצת שקט כשהיא על הספה מול הטלוויזיה לי אסור לנוח כי תמיד יש מה לעשות? "נראה לך שעכשיו אתה נח?!!! כביסה סידרת? הילדים אחרי מקלחות? אכלו ארוחת ערב? שיעורים עשו? כלים בכיור נקיים?!", לא שתחייה. "כן, הכל כבר מוכן, אפשר לראות חדשות", לא אני. "ממש מסודר, את התיק שלך אני עדיין רואה על השולחן בפינת אוכל. זה המקום שלו?!!". לא שתחייה.

למה היא יכולה להעיף את הבגדים לערימת הכביסה שבחדר, ואילו אני חייב בסל כביסה במרפסת? זה די קר שם בחוץ, כשאני יוצא עירום מהמקלחת לסדר את האמבטיה.

למה לה מותר להתקשר אלי בארבע ולהודיע לי שהיא "תשמח" להישאר עוד בעבודה, אז שאוציא את הילדות, וכשאני מנצל את הכרטיס מעבר החופשי הזה, "אז מה פתאום אתה צריך להישאר בעבודה? זו כבר פעם שנייה בשבוע האחרון. ממש לא נוח לי כי יש לי תוכניות לצאת הערב. תחזור מוקדם".

למה היא לא מבינה שיש לי גן אחד שגורם לנכות קשה, המוכרת על ידי טובי המומחים בעולם, שמונעת ממני לקפל כביסה ולנקות את הבית, ולנשים אין את זה? כמו צלוליטיס אבל הפוך.

למה לה מותר לראות טלוויזיה בכל ערוץ שהוא ואני חייב להיות לידה, גם כשאני סובל מכוכב נולד סלש האח הגדול, "כי אני רוצה שנהיה ביחד", ואילו אני צריך להחליף ערוץ כשהיא באה, "שוב פעם הסרטים המפגרים שלך על מלחמה בכוכבים!"? אם היא רוצה אותי לידה בתוכניות הריאליטי טראש, אז מגיע לי שתראה את האלמנט החמישי יחד איתי, באותה מידה.

ובאותו נושא אבל חשוב, למה היא יכולה להשתמש בתירוץ של בא לי עכשיו, בדיוק באמצע משחק כדורסל או כדורגל, ואני לא יכול להשתמש באותה סיבה ממש באמצע האח הגדול?

למה היא יכולה לישון עירומה בלי שום כוונות נלוזות, ואני לא יכול לישון ערום בלי כוונות נלוזות? גם אני אוהב את מגע המשי הקר של הסדינים על……………………….

למה כשהיא לא רוצה, התירוץ עייפה, הוא מוסכמה עולמית (היה לי יום ארוך וקשה, ועד שהילדים נרדמו …חררררפפששששש) וכשאני אומר שאני עייף, מותר גם לי, תודו על האמת, גם אנחנו עייפים לפעמים, התגובה היא "אתה לא נמשך אלי!!" ?

למה לה מותר להתעצבן כשאני לא זוכר פרטים חשובים משיחות עם אנשים (איפה הם גרים, מה הוא עושה, מה עושה אישתו, כמה ילדים, מה אכלתם, איך קוראים לו) ולי אסור להתעצבן, כאשר אני נזכר להתעניין, כשעונים לי "במילא לא תזכור"? זה נכון בעיקרון, אבל עדיין כואב.

למה לה מותר "לשים את הראש לשעה" אחרי העבודה, ולי מותר לנוח רק בלילה, "תישן מוקדם, לא תהיה עייף"?

למה לה מותר לצאת עם חברות בלי להודיע אפילו שיש לי תוכניות, ולי אסור בלי הודעה מוקדמת, בשלושה העתקים, מסרון ומייל? טוב, לא ממש אסור לי, שתחייה לא מגבילה, במידה וחשבתם עליה, אבל הודעה מוקדמת קונה שקט ומוערכת מאוד על שני הצדדים

למה היא יכולה 'להעיר לי בעדינות' כי השמנתי, בסגנון "הג'ינס האלה כבר לא יושבים עליך טוב", ולי אסור?! אני אמור לקבל את זה באהבה, כי איכפת לה ממני, אבל למה (!) הפירוש לאותן מילים בדיוק, כשהן יוצאות מהאיבר שלי האחראי על החשיבה והדיבור (אומרים שגם הקשבה, אני בספק), זה מתפרש כהכרזת מלחמה כוללת על גודל העכוז שלה?!!! מה, לי לא איכפת ממנה??! *הודעה מעו"ד שלי – הפסקה האחרונה היא כלל נשית, ואינה מכוונת במישרין או בעקיפין, לשתחייה. לא ניתן להסיק כי זה אירוע שהתרחש בעבר, או יתרחש בעתיד בקשר לשתחייה. שתחייה דווקא רזה מאוד, וכל מכריה יעידו על כך.

למה כשהיא טועה אז "אני אשם כי לא הקשבתי" וכשאני טועה אז "אני אשם כי לא הקשבתי"?

סדרי עולם כאלו. לומדים הרבה בשנות נישואין ארוכות. בעיקר איפה הקצוות החשופים והריגשיים אצל כל אחד ואחת. אנחנו לומדים ממה להיזהר, איפה להימנע, איך לשים לב לאזהרות שטסות לכיוונינו. אני מתכוון, בעיקר לשמוע את הרכבת צופרת בחוזקה, בעודה דוהרת מול פרצופינו, לקראת התנגשות קוסמית עצומת מימדים, כזו שתשאיר אותי בעונש של שתיקה רועמת ובלי מייקאפ סקס אולי שבועיים. , קצת כמו……….אממממממממ……..לא חשוב………

אז לעשרים ושלושה הקוראים היומיים שלי, מה אצלכן\ם מותר לאחד ואסור לאחר?

דרך אגב, תסביך אב-בת שיש לי מצדיק פוסט חודש, ולצערי, הקשבתי באיחור גדול מדי לעצה של אבא שלי.


****************************************

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

»

  1. alona הגיב:

    למה ? ככה !!!!!!! כי בלעדיה זה משעמם, כי בזכותה יש לך שלושה ילדים מדהימים כי דברים טובים לא קורים הרבה בחיים אז …..ככה

  2. Yafit הגיב:

    גדולללללללללללללל
    אהבתי לקרוא את הפוסט :-)))

  3. אחותך (הקטנה) הגיב:

    באמת אתה שואל למה????? אסור לך לשאול למה!!! פשוט תקבל את המציאות וזהו…
    אין מילים להוסיף… הצחקת אותי.

  4. פנינהט הגיב:

    הצחקת אותי עד דמעות וזה לא פשוט בימים עצובים אלה – תודה

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s