"תגיד, מה אתם עושים עכשיו?", רוני. כבר קראתם עליו ועל זוגתו החולמת בהקיץ, ר. "האמת, לא יודע. שני הגדולים בילו את שישי בלילה אצל ההורים שלי, ואחותי עשתה בייביסיטר., אנחנו עוד מעט יוצאים לגודד אותם חזרה, ואין לנו תוכניות. מה אתה מציע?". אני.

"חשבתי שלך יש רעיון". רוני. "אני מנותק כרגיל, ורעיונות אין לי, אבל יורש העצר רוצה סרט, אז אולי נקפוץ לסינמה סיטי?". מסתבר שכמו כל עם ישראל , גם אנחנו ברחנו מהשמש הקופחת במרכז סלונינו, ישירות אל תוככי המיזוג המופלא שיש בקניון G בראשל"צ, סינמה סיטי, עיר הסרטים. כרטיסים היו רק להצגה של הצהריים, שתיים וארבעים ליתר דיוק. אז טיילנו קצת בקניון, בעודינו ממתינים לשולחן במוזס. זה המוזס המוכר, מתל אביב והרצלייה קיפוח. הקניון הזה מרשים באמת, כמעט כל החנויות פתוחות בשבתות וחגים. עם ישראל נמצא שם בהמוניו. אנחנו הרי חלק מהעם. המיזוג עבד קצת יותר מהרגיל, אבל אמרו לנו שבחגים הרבה יותר מלא. לדעתי זה יכול להתקיים במציאות רק אם אנשים יודעים לעוף. ר. היקרה המשיכה את מנעד תלונותיה וקיטוריה, אם כי היא כבר מודעת לנושא, ומקטרת על כך שהיא לא מקטרת כלל וכלל, וסתם חושבים שהיא קוטרית. ימים רגילים של "למה הוא נהיה מיליונר ואני לא". נראה לי שחובתי היא להוציא את רוני פעמיים השבוע לבירה, נפגש בטמפל בר.

מוזס התקשר, בכבודו ובעצמה של המארחת ("מארחת" תמיד נשמע לי כמו הכנה לפגישה עם רחב התנכי"ת), מיזוג השולחנות הצליח, ואנחנו מתרווחים על כיסאות נמוכים ומשהו עגול ופיצפון, שנושא את השם שולחן. ההזמנה נלקחה די מהר. דילגנו על הראשונות, תפריט משעמם ובנאלי, גם לא הגענו לערב מבוגרים. סתם להמבורגרים קצת יותר טובים ממקדולנד. לקחנו שלוש מנות ילדים, שתיים מתוכן המבורגר יבש עם צ'יפס פרצוף, ותוספת שתייה לילדים. אחת שניצל וצ'יפס. התקמצנו על מנת ילדים נוספת, בעיקר כי אנחנו מכירים את התכשיטים, ויכולת האכילה שלהם. המבוגרים לקחו שלושה המבורגרים בקר, ומנה אחת של פרגיות עם רוטב בצד. לקחנו פעמיים תוספת צ'יפס, אחד פירה ואחד סלט ירוק. המלצר שאל "מפריע לך שיש בפירה חלב?", אני עונה שלא, ולא כהרגלי, מדלג על ההרצאה הקבועה בנושא שאלות שליליות וחוסר ההיגיון לשאול אותי שאלה כזו במסעדה לא כשרה קולינארית והלכתית. תפנימו את הכללים. כלל ראשון אומר שאם אני כאן בשבת בצהריים, אז אין לי בעיה עם חלב וכשרות, כלל שני אומר לנסח את השאלה באופן חיובי ולא באופן השלילי. מעניין מי מלמד היום שירות לקוחות בסיסי את המלצרים במוזס.

האוכל איחר להגיע. כמעט חצי שעה המתנה, והם אמורים להיות מתורגלים בשירות של מאתיים איש לארוחת צהריים. זו מסעדה גדולה, עם מרפסת מפוארת למעשנים ושואפי האגזוזים. בינתיים הילדים ציירו ציורים לתחרות הציורים של מוזס. מנות הילדים הגיעו בצלחת עם צורת לוגו מוזס, ואופיינו בקמצנות יתרה עד מעליבה. בראשונה, ניתן היה לראות את הצ'יפסים ספורים על הצלחת, במיוחד את תשעה הצ'יפסים הפרצופים, בכל צלחת תשעה. ההמבורגרים הגיעו יבשים כפי שביקשנו , אבל למה לא לשים את הירקות בצד, או בקערה? ניחא. השניצלים הגיעו אף הם והיו מהזן המוכן בעלי צורה אחידה, אשר עברו טיגון עמוק בשמן של הצ'יפס, כאילו אני במקדולנד. השתייה שליד הגיעה, תקשיבו היטב לזה, בכוסות של בית בובות, בגודל כוס תה יפנית או אספרסו. בערך 80 מ"ל בכוס, אולי פחות, בטח שלא יותר. אין מילים. ללא ספק הנחות שאי פעם הגישו לי בארוחת ילדים בארץ, ואכלתי כבר במקומות מזעזעים בארצינו הקטנה. היו נפילות מזון גדולות בעברי.

התוספות להמבורגרים די בנאליות, ומועטות יחסית למתחרים. מחירים של כמה שקלים אבל לא ממש מצדיקים. קחו עוד חמישה ₪ להמבורגר, ותנו לי ליהנות מתוספת בלי להרגיש שניצלתם ת'כיס שלי. הדבר נכון גם לתוספת שליד ההמבורגר, חסרת מעוף ועניין. המחיר לא מצדיק את האיכות הנמוכה. אני לא אוהב לבחור את כל מרכיבי הארוחה שלי בנפרד. תנו לי קומבינציה אחת ומחיר שלם. צורת ההזמנה הזו, השנואה עלי בכל ההמבורגריות למינם, נותנת לי תמיד הרגשה של חוסר טריות. כאילו הכל מוכן ומישהו רק מרכיב בסוף. ההרגשה הזו מתחדדת במוזס שבעתיים, כאשר מגיעה צלחה גדולה עם המבורגר סגור עליה. התוספת מגיעה בכלי נפרד. ככה לא מגישים. שימו הכל יחד, אפילו בסלסילת קש, כמו בדיינרים בארה"ב, וההמבורגר שלנו לא ירגיש נטוש, בודד וגלמוד. קטשופ הפלפלים שלהם כבר לא שוס, ואני עדיין מעדיף משהו מעושן, היקורי כזה, כמו BBQ, עם ההמבורגר שלי. הפרגיות שתומחרו במחיר מזעזע, היו עלובות להחריד. סטייק אחד שנחתך ונמתח על צלחת גדולה מאוד, ומדי. כלום ליד. הצ'יפס הגיע ליד. רק המים והסבון לשטיפה עולים יותר. כל מסעדה מזרחית שמכבדת את עצמה, הייתה מתגלגלת מצחוק למראה הטיפשות שלנו לאכול במוזס.

הוספנו עוד שני בקבוקי קולה לחשבון, והכל יצא כמעט 400 ₪. לא שווה חצי. לשם כבר לא נגיע. יש את בורגוס. בינתיים הטוב ביותר, לדעתי…


****************************************

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

»

  1. איזה מבעס ליקרוא…טוב שסיפרת…מאוד חשוב לדעת!

  2. ר.י.ח. הגיב:

    אני לא מקטרת!!!!!
    ישנו משפט ידוע "על ראש הגנב בוער הכובע" והמבין יבין……

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s