"שנייה! רגע. רק פתחתי את הדלת! עוד לא נכנסתי הביתה. מה קרה?! מה ההתנפלות?! תני לשים ת'תיק, שלום קטן לילדים, שנייה ורבע אוויר, (הס מלהזכיר מנוחה). רגע!". ממש פרצה מלחמת עולם רביעית, נאסרללה מטייל בתל אביב, ומכירת החיסול ב- H&M מסתיימת עוד 55 דק'. ג'יזס. מה כבר קרה?!?! מה שתחייה יוצאת עלי ככה? כולה שבע עשרים ושמונה בערב. אז הגעתי מהעבודה קצת אחריה. מה?

האמת, אני אשם, חרגיל וכמובן, לא מילאתי פקודות. ככה זה. למדנו עוד בצבא, יש דרג ויש זרג. זרג ממלא פקודות. לא ממלא פקודות, מקבל זרג. מישהו, ואני לא אומר שזה אני, מכחיש בתוקף, שכח להוריד את השקית עם הזבל שמחכה ליד הדלת. "יופי אתה מתעלם מהשקית!! רואה ואינו נראה. מדלג מעליה בקלילות. אתה לא רואה שיש שקית זבל ליד הדלת?! קשה לך להתכופף ולהרים אותה?!! היא תעשה אותך חולה??? כל הבית מסריח! ככה אני צריכה להיכנס הביתה עם שקית זבל מול הדלת?!!". היא אלי או נכון יותר עלי, כשחזרתי לדירתנו הצנועה לאחר יום העבודה, שעתיים אחריה. זו טעות 24, פרק ח', בספר ההפעלה הלא כתוב, שיש לגברים, הנושא בגאון את הכותרת "איך לא להרגיז את אישתך יותר מפעם אחת ביום".

אסור, אסור, אסור, להרגיז את האישה כשהיא חוזרת מהעבודה, ישר לשלושה ילדים ואני עדיין במשרד. היא יודעת שאני לא עובד, ולא ממש עושה הרבה כל היום, ככה מרבית הגברים, כי יש לנו זמן לכל הסידורים הנדרשים ("תתקשר לזה ותתקשר להוא כי אני עסוקה ולא יכולה"). מקבלים משכורת לשבת בארוחות צהריים, להעביר את הזמן, לשחק סוליטייר, בינינו, גברים לא משחקים סוליטייר, רק פקידות קבלה. אלו החיים המקובלים שלנו בעיניים נשיות. הכל סיפורים להתחמק מהמטלות שלנו. לנו יש זמן, ונמצא זמן אם צריך לעשות את המטלות.

איך אני יכול להסביר לה שכן לקחתי את השקית, היא כבר הייתה לי ביד, על האצבע המורה והאמה. הסימנים של השוונצים בתפקיד ידיות, יעידו על כך, אבל אז בדיוק שמתי לב שלא לקחתי את המפתחות, והורדתי חזרה את השקית של הזבל, (היא לא באותו מקום ובזווית שהיא השאירה!!! ההההאאאא! ניצחתי. שרלוק.), אז לקחתי את המפתחות ולא היה לי נוח באצבעות להרים את השקית, בגלל המפתחות, האמה התלוננה, אז העברתי את המפתחות לאצבעות אחרות, ואז שמתי לב שגם שכחתי את הטלפון בטעינה, בחדר שינה (מי השאיר לי כבר הודעה? ומיילים בבוקר?), והלכתי להביא את הטלפון, ואז נזכרתי כי שכחתי לשים ג'ל בשיער, למרות שאני לא צריך כי הסתפרתי, ועשיתי חנייה קצרה בשירותים, הרי אם אני כבר ליד הג'ל של השיער, אז למה לא, ובשירותים הרי משעמם, והעיתון היה רחוק, אז שיחקתי עם הטלפון, אחלה משחקים באנדרואיד שלי, והזמן עבר, וזמן הרי אי אפשר לעצור, והוא אוזל, אז כששמתי לב לנזילותו של הזמן החמקמק, יצאתי במהירות, (שטפתי ידיים, ברברים), ורצתי לדלת, ושוב לקחתי את המפתחות, הפעם באצבעות הנכונות, (רואים, אני לומד), ואז ראיתי את השעון שלי נח לו ביצירה מקרטוני הביצים והדבק, שהנסיך עשה בגן לפני חמש שנים, חמוד, ויצאתי מהבית, אבל אחרי שנעלתי את הבית, בסוף המדרגות, ממש ליד תיבת הדואר הרגשתי שקל לי מדי על הגב, ואז שמתי לב ששכחתי את התיק שלי, וכל בר דעת מצוי יודע שאי אפשר לעבוד בלי הלפטופ, מה שכבר קרה לי, אז חזרתי לקחת את התיק, ועשיתי ספירת מלאי שהכל במקום, ז'תומרת שנגעתי בכיסים, בחולצה, בתיק, מישמשתי את הטלפון והמפתחות, מיהרתי שוב לצאת מהבית, ולא שמתי לב לשקית של הזבל. אז מה קרה?! זה בכוונה?!!! את לא יכולה להבין שכן רציתי להוריד את הזבל??!

אני שונא להוריד את הזבל. שונא. זה מעצבן אותי. נורא מעצבן אותי. בשכונות חדשות לא בונים חדר זבל לבניין, אלא חדרי זבל עצומי מימדים וסירחון, לכל השכונה בצוותא. קומבייה של זבל. הם תמיד רחוקים מדי מהכניסה לבניין, מה שלמעשה אומר, כי אי אפשר לרדת בתחתונים, וצריך לשים עלי משהו. 17 דקות לשתיים אחר חצות, אני יורד עם הזבל, וצריך להתלבש. זה מטריף אותי שאחרי ההתפשטות והגירוד דרך החור של התחתונים, שאני כל כך אוהב, צריך שוב להתלבש ולרדת עם הזבל. אני קורא כאן, באמצעות הפוסט המכובד הזה לכל האומה, להוריד את הזבל עם תחתונים! ומישהו צריך לעשות לזה עמוד בפייסבוק, שציפי תעשה לייק.

אני למוד ניסיון. נשוי 11 שנים, זה פרק זמן עם ניסיון. שלושה ילדים, זה לא צחוק. למה אני תמיד נופל מחדש לבור הזה?! כמה מטומטם אני מסוגל להיות. אני יודע יותר טוב מזה!!! אני יודע לנתחמק היטב! יש לי תרגילים שנרכשו במאות שעות אימונים, אלפי שעות צעקות, לילות ארוכים של עונש (המממ!). אני יודע!! אידיוט. לא לומד כלום. אז החלטתי לשנות את הכל. הגיע הזמן להסיט את האש למישהו אחר.

יורש העצר קיבל מנוי של כבוד להיות שר הזבל בבית! אני אלוף. מלך. ככה הוא יתחשל. כמה שנים של התמודדות זבל מול אמא שלו, והוא מחושל לסיירת מטכ"ל נגד הקומנדו. זה עלה לי באופניים חדשים, שתי קסדות, מגנים ולפטופ חדש, טוב יותר ממה שיש לי. הוא צריך ללמוד שכסף קונה הרבה בחיים. זה חינוך נכון, חינוך לעצמאות. בגיל שמונה עשרה ושנייה הוא יוצא להתפרנס למחייתו. הכסף הזה קנה לי שקט מהזבל!! עכשיו הוא מתמודד. זה לא שאני חוסך ממנו את ההטפות היומיות על כך שהזבל מחכה לו, וכדאי לו להוריד לפני שהוא הולך לישון וכו'. הטענה שלו כי גם אני יכול לעזור לו להוריד את הזבל, ולא רק הוא צריך, היא טענה לא הגיונית בעליל. ואני כבר רואה מאיזה צד של המשפחה הוא ירש את זה. כנראה שיש עוד משהו לתקן בעתיד. אני אדם אחראי, עם קבלות. לימדתי אותו להחזיק סכין, להדליק את הגז, לעשות חביתה, מדורה עם חברים. אני לא יכול לשלוח אותו לחיים עם כאלו דעות מופרכות. זה ממש יפגע בו. זו טענה מסוג הטענות שגורמות לסיכון נפשות, ואני הרי בעניין של כל המציל נפש אחת בישראל…

אין לו מושג מה יקרה בקיץ כשהוא יפגוש לראשונה את הדלי והג'ילדה. השוחד כבר נבנה. חחחחחחחחח

ביקשתם תמוונת לפוסטים כי קשה לדמיין? בבקשה

הר הזבל שלי


****************************************

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

»

  1. קיצי הגיב:

    ((:
    פעם הייתה מריבה בין כל חלקי הגוף אתה יודע מי ניצח בסוף?! (הסתובב מייל כזה (-:)
    בבית הכי חשוב זה לשפוך את הזבל ומכיוון שאתם אוהבים לעשות רק דברים חשובים
    קיבלתם מנוי על הזבל. (:
    כן אסור להרגיז אותנו שאנחנו חוזרות מעבודה. אנחנו רק מתחילות משמרת שנייה (יותר קשה (-:)

    יום מריח ולא מ_ _ _ח ((:

  2. אחותך (הגדולה) הגיב:

    גדול! פשוט מרתק, הצלחת להשאיר אותי במתח, מה יקרה השקית זבל הזו שנשארת ליד הדלת (פשוט דור שני לילדי הזבל..זה לא משתנה עד היום)
    תפקיד שר הזבל כנראה עובר בירושה של משפחתנו בצד הזכרי, אבל איך הצלחת לחנך את היורש עצר כפרה עליו לתפקיד הזה והוא עוד מסכים לזה…(כמה שנים זיוי והוא עושה לך טרור שיכלי ואז אתה כמו מסכן תדלג לפח הזבל…)

  3. אחותך (הקטנה) הגיב:

    פחחחחחחחחחחחחחחח……………………… מזל שעומר מוריד את הזבל.
    אל תדאג הוא בכל זאת מתלונן בקול ברור בניגוד אליך שאולי קצת חושש משתחייה ומתלונן בשקט מופתי דרך השורות.

    שתחייה – זה לא משהו אישי פשוט את חלק מהעניין בבלוג.

  4. […] גם הפעם. לפעמים רבים על שטויות בסגנון הידוע של "מי לא הוריד את הזבל". לפעמים רבים בגלל משפחה כמו היא אמרה להוא שאמר חזרה […]

  5. […] את הזבל. כן. מפנה את הדיש. כן.", נו, כולנו פונים לחצי של אסי. […]

  6. […] אני, לא יודע לגהץ. לא יודע לטאטא. לא יודע לנקות כלים ברמת הניקיון שהאחת דורשת. לא יודע לעשות ספונג'ה. […]

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s