כך נפגשנו. 5555

בלי עין הרע, טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה

זה היה קצת יותר מ-5555 ימים. כתבתי את הרשומה הזו בזמן (!), חישבתי עם אקסל, אבל לא הייתי שלם עם התוכן והפרסום. יאללה, פXק איט. הנה זה פורסם.

לפני 5555 ימים יצאנו לראשונה. דייט נומרו אונו. 18/8/95. אני טוען שמאז התחתנתי איתה. לא הייתי עם מישהי אחרת מאותו היום. שתחייה טוענת כי יום ענידת השייבה מה.שטרן (שהיא כבר איבדה), זה היום הקובע. אז היא אומרת. למה אני טורח להכניס עובדות לויכוח?! הכרנו בסלקום, אני מאגף ההנדסה, והיא משירות הלקוחות. הכל היה עדיים בתולי, בחיתולים. לא היה סלולאר אמיתי בארץ. אפילו לא היה SMS. האקדמיה לא התכנסה להחליט על המסרון.

היינו אולי 300 עובדים בכל החברה. להנדסה הייתה אז הילה של אלופי העולם. בנינו רשת סלולארית. זה היה מטורף לחלוטין, אבל לסיפור אחר. טיילתי לי במחלקת שירות הלקוחות כמו טווס צעיר בלול תרנגולות צפונבוניות. כולם היו צעירות, מאוד צעירות, וההורמונים עפו שם באוויר בצבעים שונים ומגוונים. 98% רווקים ורווקות. החיים בהרצלייה קיפוח היו מופלאים.

החלפנו מבטים כמה פעמים כשהייתי מגיע לקומה שלהם. לא ממש ניגשתי לשאול, הייתי תמצית מרוכזת של חנון, שרק שבר את קליפת החנוניות שלו, ומנסה לצאת החוצה. קניתי מגפי בוקרים שהכאיבו לי נורא, ג'ינסים מוזרים מאוד, חולצות איומות, וניסיתי בכל כוחי. באמת שניסיתי. לא הצליח לי כל כך. אולי כן, אולי היא ריחמה עלי, אבל מהר מאוד עברנו לקנות בגדים יחד, ז'תומרת בגדים עבורי, יחד. כל פעם שעליתי לקומת שירות הלקוחות, דאגתי לברר אם שתחייה שם. פעם אחת, אני זוכר בבירור, הגעתי למחלקה והיא הייתה בעמדה ממש מרוחקת, וחברות שלה רצו לספר לה שהגעתי. היא נעמדה, מסתכלת מסביב, לבושה בחליפה שחורה צמודה של אדידס, עם פסים לבני בצדדים. נשביתי בקסמיה באותו הרגע. אבל לא עשיתי כלום. עדיין גיששתי. ככה. הייתי חנון, לא קראתם??

לאחר יום או יומיים או יותר קיבלתי פתק מאחת החברות שלה. רציתי לקרוא מייד, אבל היא נתנה בי מבט ירוק של פיונה עצבנית, ואמרה לי לא עכשיו! השתגעת?! תקרא אחר כך. אז שמתי בכיס האחורי וחזרתי לעבודתי. אחרי כמה ימים של התהוללות עם חברים מהעבודה, על היאכטה של אבא של אחד מהם, ואני זוכר משהו מעורפל כמו חגיגה לתוך הלילה אצל חבר יקר אחר, לצערי, אבד לי הקשר עימו, מרמת אביב, נזכרתי בפתק.

לוח הזמנים היה כזה, שבשלישי קיבלתי את הפתק וקראתי אותו בשישי בבוקר. רושם ראשוני מעולה. פשוט מבריק ומלא התלהבות. הבעיה הגדולה היא שלא ידעתי אם זה פתק מהחברה שלה או ממנה. קיוויתי, אבל החוכמולוגית הזאת לא חתמה על הפתק, יענו לא היה לי שם. רק מספר טלפון. התקשרתי למנהלת הצוות שלה בשירות לקוחות לברר למי שייך הטלפון. היא תיחקרה אותי שעה בערך על כל מה שהיה ויהיה, על מה שכתוב בפתק תוך ניתוח עדין ומדוייק של כל מילה, הברה וסימני פיסוק. גם צבע הפתק, העט, הכתב וכו'. הכל עבר בחינה.

התקשרתי אליה והיא הייתה באילת עם המשפחה . הסברתי והתנצלתי כיאות. קבענו להיפגש אחרי שהיא חוזרת. נפגשנו שבוע לאחר מכן, ואז מתחיל הסיפור המוכחש לחלוטין על ידי שתחייה שלי (איפה המצלמה בסמארטפון כשצריך באמת???). בקולנוע כפר סבא, החדש, קניון ערים, השוס בשרון של אמצע שנות התשעים, הלכנו לראות את תשכחי את פאריז של בילי קריסטל, ולאחר מכן ישבנו מחוץ לקולנוע באלכסנדר. היה פעם כזה דבר, בית קפה אלכסנדר. דומה לקפולסקי, גם בטעם. היה גם פאלי (פה אלכסנדר לא ידרוך). היו זמנים.

שתחייה נשרפה כהוגן תחת השמש הדרומית, עד לצבע שוקולד מריר 80% קקאו. הכל נשרף לה כולל הטופלס. היא הגיעה בזהירות רבה, לדייט שלנו, עם שמלה צהובה, מבד שאני לא מזהה, אוורירית וקלילה, מתנפנפת לה בבריזה של אוגוסט ובלי חזייה. אני מדגיש, בלי חזייה. והיא כזאת סוכית, שחבל לכם על הזמן. מה היא רואה בחנוניה הפולני שלפניה?

עכשיו תחשבו מה עבר עלי, ערב שלם, לראות את הדייט שלי מגיעה עם מחשוף (לא עמק הסיליקון, אבל הכל היה חשוף), ובלי חזייה. השמלה גם הייתה בעלת גוון שקוף. מה עבר עלי?!! למה לא ראיתי חצי סרט ופתאום היה לי תיאבון כל כך גדול באלכסנדר? היא ישבה מולי בבית הקפה. אני ראיתי רק טופלס מול העיניים. זה מה שאני זוכר. טופלס. עכשיו שתכחיש. מ'כפת לי.
יום למחרת יצאנו שוב בערב, תירצתי משהו על העבודה ונסענו לנו לסיבוב.

חמסה-חמסה-חמסה-חמסה ימים ולילות עברו מאז. עליות ומורדות, משברים וביחד. שלושה ילדים, דירות, עבודות, קריירה, שינויים והעתיד עוד פתוח. תזכירו לי למה זה רק התפקיד שלי לזכור את המתנות בתאריכים החשובים?!!?

היא התחילה איתי. נקודה. שתגיד מה שהיא רוצה, אבל היא התחילה. יש עדויות. 😀

רוצים לדעת מה היה כתוב בפתק? תשאלו…

****************************************

אהבתם? שתפו בפייסבוק עם החברים, ותקנו לה פרחים!

פוסטים נבחרים

• בנאום חיי אמרתי לא לאובמה! (colaholic1972.wordpress.com)
• מתכון לגולאש ביתי לא כל כך שיגרתי (colaholic1972.wordpress.com)