אתמול בערב הסתיים פרק א' של הסדנא, בהנחיית איה. החלק שבו אנחנו נפגשים מדי שבוע, מספרים את החולף בשבוע האחרון, הצלחות, קשיים, חששות, ומחכים להנחיות לשבוע הבא. עכשיו נגמר, ויש עוד המשך לסדנא. (מי היה מאמין…) "מי שרוצה" יכול להמשיך עוד שבועיים עם עוד מרכיבי מזון כאלו ואחרים, ולאחר מכן עוד שבועיים עם מרכיבים נוספים וכן הלאה. מי שלא, יכול לחזור לחיים רגילים עכשיו, עם כמה מגבלות והמלצות לכניסה חלקה יותר בלי לגרום לעומס יתר על הקיבה. מאורגן.

הייתה לי ידיעה בינונית מינוס לקראת מה אני הולך, כשנרשמתי לסדנא. יותר סיפורים של חבר מעברי, שעשה באוסטרליה משהו דומה, ארוך יותר ומוזר קצת יותר. ממש מזמן רציתי לעשות סדנא דומה, לניקוי בגוף, רעלים וכו'. לא מצאתי את המקום הנכון, והאמת, לא השקעתי חיפוש מעמיק בנושא. כתבה מקרית בערוץ 10, בתוכנית בוקר, הביאה אותי לחפש את האתר של איה הוד, עוד באותו הערב, ומשם אתם כבר יודעים.
בעיות הדיסקים הפרוצים שלי בגב, הביאו אותי להתנסות בדיקור סיני. ישראל, שמתקן לי את הגב בדיקור ושלל אמצעים אחרים, מדי פעם, הראה לי שאפשר אחרי דיקור אחד לעמוד שוב ישר. מברווז צולע לעמידה ישרה. מדהים, וזה תוך חצי שעה. מאז, אני מאמין גדול ברפואה סינית, דיקור ויסודות טבעיים, מאשר כימיקלים, אבל כשנרשמתי לסדנא, זה היה יותר מין כיוון כלשהו עם רצונות ופנטזיה להגשמה של ניקויי רעלים, תיקון בדיקות הדם שלי וכו'. אולי חלומות ולא ממש פנטזיה, אבל לחלוטין לא ניחשתי נכונה את התוצאות והשינויים שחלו בי. זו ההפתעה הכי גדולה עבורי בכל התהליך הזה.

התיאבון נעלם לו. לגמרי. אני ממש מסתפק בכמויות מועטות של אוכל. שבע מהר מאוד, ולא רעב! אני מניח כי שילוב של כמה דברים ביום יום הביאו אותי למצב הזה. ברטרוספקטיבה, הסדנא הייתה קלה משחשבתי. ההתמודדות עם השינוי באכילה, במזון בהרגלים, לא הייתה קשה. לא רעבתי כמו שחשבתי, ולא הגעתי לנקודות שבירה. לא היה לי קרייבי מטורף למשהו מתוק, או מלוח, או חסר. לא שוקולד, גלידות, שניצלים. אצלי הבעיה היית בעיקר בריחות. חוש הריח ממש התחדד, ואני מכור לאוטריווין, כך שריח זה לא משהו חזק אצלי. כשהרחתי אוכל זה היה קשה מאוד. מאוד מאוד קשה. מה שעבר עלי ליד דוכני האוכל המוכן בחצי חינם, והונג קונג, היה סיוט מתמשך. אצל שאר המשתתפים זה התבטא אחרת. כל אחד עולם ומלואו, כפי שנאמר. גם ככה אני אוכל הרבה אורז ועלי תבלינים ירוקים. גזר ובטטה די בקביעות, כך שלא היה לי ממש בעיה עם האוכל. המיץ דשא היה בעיה. רק בשבוע השלישי ,הצלחתי ממש להחזיק מעמד מולו, בלי למצמץ ראשון, ולעשות פרצופים אחר שגמעתי את התוכל לקיבה האומללה שלי.
מרק מאש החזיק אותי יופי בשבוע השלישי ולא הרגשתי חוסר בבשרים ועופות. אל תשכחו כי איה הוסיפה לנו דגי ים בשבוע הרביעי. אוכלי דגים נהנים יותר ואני מאוד נהניתי.
יהיו מתכונים חדשים בשבועיים הקרובים, אז אם נמאס לארבעת הקוראים שלי, צר לי 🙂

מה אני לוקח הלאה? קודם כל את השינוי בתפריט. איה הוכיחה כי עם כמויות אוכל בלתי מוגבלות, כל עוד זה חלק מהתפריט שהיא מרשה, עדיין יורדים במשקל!! תקשיבו שוב: אוכלים כמה שרוצים מהתפריט, בלי הגבלה, ויורדים במשקל!! זה הוכח בסיום של כולם (תוצאות בהמשך). השיוני בתפריט אצלי יתבטא בצמצום דרסטי של כמויות אוכל. הידע להגיד "די, שבעתי, מכאן זו חזירות". הנכונות לבחור את המזון הנכון לי, התחליפים של המוכר כמו קמח לבן בקמח שיפון (לחם שיפון – מחמצת [שאור] זה תענוג צרוף, אבל לא מהיום. כבר מזמן). הבחירה להמשיך בלי קולה, ומתוקים אחרים. להתחיל את היום עם "מיץ דשא", כדור עשבים, ומים עם לימון, ילוו אותי לזמן ארוך מאוד. על זה אני לא מוותר. זה הוכח ביעילותו. התוצאות לא משקרות.

בשורה התחתונה, שחור על גבי לבן (בסדר, פונט על גבי מסך), עבדכם הנאמן אינו מבין גדול בבדיקות דם, ואיה גם בקשה בעדינות יתרה, לחכות חודש לאחר הסדנא בשביל בדיקות דם. כמובן שלא התאפקתי ואתמול עשיתי בדיקות. חלקן הגיע. הטריגליצרידים שלי ירדו מרמה אדומה בוהקת בצבע ארגמני, של 294 (מקסימום בטווח זה 150) לרמה ירוקה של 145. הכולסטרול הטוב והרע, עדיין לא התיישרו למקומותיהם. נראה בבדיקות בעוד חודש.

היום הייתי צריך לשבוא את סיום הסדנא. לחגוג את החודש. משהו נפשי האמת. דגמתי כמה מאכלים, לא עתירי שומן, וללא פיתות, בעיקר בשביל "לחזור למסלול". לא עשה לי ממש טוב, ואכלתי מעט יחסית אלי. עדיין רק עם מים, ובלי קינוחים מגרים. מחר אני אתחיל שוב את השבועיים האחרונים.


המשתתפות ושני המשתתפים (אני אחד מהם), הורידו בממוצע כ-5 ק"ג כל אחד. כמה יותר, וכמה פחות. אמרתי מ-מ-ו-צ-ע. אני הורדתי 11.800 קילו!!!


****************************************

הארות והערות, סיפורים, פידבקים, טוקבקים, יתקבלו בשמחה ואף יפורסמו. אשמח אם תרשמו, ואל תשכחו להפיץ ולספר לחברים…

»

  1. קיצי הגיב:

    כל הכבוד זיו 11.800 לא בא ברגל (הלוואי עלי) וזה בכלל הבונוס לכל השאר.

    שבת שלום (:

    • זיו הגיב:

      זה באמת לא היה קל. עכשיו להמשיך. הבעיה היא לא המשקל, אלא הדם…הוא היה בחצי הדרך להיות ירוק 🙂

      תודה ושבת נפלאה!

  2. כרכום הגיב:

    כל הכבוד על קבלת ההחלטה והעמידה באתגר, לפודהיסט שכמוך זה אתגר לבטח
    מה שכן……ההצלחה בהכנעת בדיקות הדם תשמור על השיגיה רק אם תמשיך לאכול עשבים ושאר טובין שכאלו…לצערי השומנים ירימו את ראשם ויאדימו שוב אם צריכתם תשוב לתפריט
    והבלוג-תענוג שמצאתי ( והנה הקוראת השלישית )
    דש לשתחיה

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s