ELAL Winglet

Image by RonnyPohl via Flickr

חזרתי לפנות בוקר. הנחיתה הרכה הייתה בשעה 3:11 איי.אם. רכה, כי לא התעוררתי.
באמת שיש להם את זה לטייסים של אלעל, כמו בבדיחה, הם היו יכולים להיות רופאי שיניים, כי לא מרגישים כלום. זה עומד בניגוד לטייסים הסיניים, שפשוט דופקים פזצט"א עם המטוס כשהוא מטר או שניים מעל הקרקע.

אני מאלו שלא נהנים ממנעמי הטיסה כמו אוכל משובח, סרטים, חוויות בידור ושיחות ערניות וקולניות במעברים, עם החברה מהתיכון. אני ישן ללא קשר לאורך הטיסה. נרדם לפני ההמראה ומתעורר בנחיתה. אני אפילו לא מרגיש אם משנים לי את המשענת למצב ישר. ככה דפוק, כל אחד והבאג שלו. הפעם לא היו מחיאות כפיים, והבאנו שלום. כבר מזמן שלא שמעתי את זה בספארי של אלעל (ספארי זה אקונומי, זה קואוצ', בשפת הדלדלים של אלעל. אבל אולי לא שמעתי כי פשוט ישנתי?).

21C או בשפתם המקצוענית, 21 צ'ארלי. נשמע כאילו אני במחפורת שוחות בסביוני סייגון, בוויאטנם. שורת האקזיט ב-777. זו שכולם רוצים לשבת בה. אם לא ידעתם, אזי זו השורה הראשונה לאחר הביזנס, השמורה לבעלי כרטיסי נוסע מתמיד סטאטוס זהב ומעלה, או הורים עם תינוקות, אלו ששילמו 50 דולר ארה"ב אקסטרה לכיסא ואחרונים חביבים, המקושרים. תבחרו לבד מה אני.
לטעמי זו השורה השנייה הגרועה במטוס. אני פשוט שונא כיסאות אקזיט. קודם כל, אם אני לבד, אז אי אפשר ליהנות מהכסא הצמוד כי המשענת שבין המושבים, לא מתרוממת. שנית, כל הזמן דיילים באים ויוצאים מהוילון של הביזנס. אין רגע מנוחה, ואת הרגליים הארוכות שלנו (בטיסות אלעל כולנו צאצאים ויקינגים, לא פחות מ 2.10 מטר), אי אפשר באמת להניח על הקיר ממול, כי הן מחליקות! אין שם משענת רגליים.

השורה הגרועה באמת בטיסות, במטוסי 777 בעיקר, זו שורה 45 או שורת המעבר השנייה האחורית בטיסה. זה תקף גם למטוסי 747 ו-767, רק מספר השורה משתנה. זה המעבר ליד השירותים. עדיף להקים התנחלות בחירייה או לפחות לצאת לאש לילה צופיפניקי, באגן ניקוז מחראות הוד השרון, מאשר לשבת בשורה הזו. מה לעשות, את הריחות שאנחנו מפיקים בצורה עצמונית, הדלת לא עוצרת, וכמעט כולם לא זוכרים להשתמש במטהר אוויר. למה באמת לטהר את האוויר אם אפשר לפתוח דלת ולאוורר את ה- Odour ישר למבואות הספארי???! וככה, ממש ליד הדלת, זה הזמן הנכון למפגשי מחזור. רבאעק, לא שמעתם על פייסבוק? אותן שטויות, רק בלי הריח!

הדבר המרגיז ביותר, אבל באמת מרגיז עד מעצבן לכדי אלימות מילולית או פיזית, זה הישראלים שלא יושבים בשורה הזו, ואיתרע מזלי שיש כיסא פנוי באקזיט לידי. כולם חושבים שמותר להם להעיר אותי, להפריע לי, להציק לי ולשאול לאורך כל הטיסה, בנימוס אופייני אומנם, בכל מצב צבירה שבו אני נמצא, האם הכסא פנוי ומותר להם לשבת בו: "לא איכפת לך, נכון?!?!!!!!".
תפנימו, נודניקים, לא קיבלתם את הכיסא הזה כי לא מגיע לכם. לא שילמתם, לא טרחתם, לא עבדתם, לא קושרתם, אז לא תקבלו!! ואל תעירו אותי!! אני תמיד מפנה אותם ישירות לפרסר או לדייל האחראי כשהפרסר ישן. הכי בטוח. הם כבר מתורגלים בסיפורים של הניתוח כואב, מתחתי את השריר האמצעי, הגב התחתון בין חוליות 4 ל-5 מציק לי, ומה איכפת לכם? הכיסא פנוי…

כאשר יוצאים במוצאי שבת לטיסות הארוכות לאסיה או ארה"ב, אני ממליץ בחום לאכול לארוחת בוקר של שבת, צלחת חומוס-פול וביצה קשה, להוסיף בצהריים איזה חמגשית גדולה של צ'ולנט, סלט כרובית או כרוב ליד, ולא לשכוח בבקשה, לנער היטב עם כמה כוסות של משקה מוגז. ככה תהיו מוכנים למלחמת הפלוצים של הערב, נגד זה שבמושב לידכם. אני בטוח שהבנתם ואין הרבה מה להוסיף, רק ששמיכת הפיקה שמקבלים באלעל, בבטחה לא עברה אישור הג"א לשעות חירום, ואינה צפופה מספיק לחסימת אב"כ. אז לפי הנוהג שינקנו מילדותינו: "הוא התחיל!" קדימה להסתער, ועדיף לשכב על הצד.

התעוררתי, והגיע הזמן לרדת מהמטוס. צריך להיזהר מהנודניק התורן שרץ במעבר, להיות ראשון לרדת מהמטוס, כי הוא צריך להספיק לכניסת שבת, או משהו כזה (הידעת? החל מלפנות בוקר של שישי, יש לדאוג לא לאחר לכניסת השבת). לא לשכוח להכין את התג לזיהוי הביומטרי המגוחך, (פעם החלפתי ידיים בזיהוי עם מישהו אחר, בעל ידי שוורצנגר יחסית לשלי, ועברנו שנינו בלי בעיה). הטריק לתג הזה הוא פשוט להחריד. רק להשאיר את היד לחוצה לזיהוי עוד כמה שניות עד אשר נכתב "מדפיס אישור". פשוט לא להוריד את היד כשכתוב "להסיר ולהניח שוב במקום המיועד לכך". ודיוטי פרי כמובן. לא נשכח פן תשכח ימיני. מזל שיש תור זהב.

בוקר טוב לכם, שישבת שקטים ונעימים.

»

  1. קיצי הגיב:

    קטעים איתך (:
    שבת שלום

  2. אחותך (הגדולה) הגיב:

    רק מי שנוסע כ"כ הרבה לחו"ל יכול לתאר ברמה
    פרטנית שכזו את הדרך הנכונה לטיסה בטוחה…

    אח שלי- אתה מלך!!!

  3. גלעד הגיב:

    זיוי, אין ספק שאתה ממש, אבל ממש נהנה מהטיסות…
    אכן ניתוח מעמיק! ברוך שובך!

  4. […] בשבת שלפני הטיסה ניקינו את החדר שלי. הפעם ברצינות, לא כמו לפני פסח. תריסר […]

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s