מזה 6 שנים שלא קראו לי למילואים, בטענה שאין ימי מילואים. לקחו הכל ללחימה בשטחים. אני מהלוחמים שלא ממש נלחמים במאמץ פיזי מוגבר, מדים וציודים. אני מהזן המשרדי יותר. במיוחד עכשיו בגלל הגב. מוותרים לי על שמירות פעם בשלוש שנים בחור רגעי בארצינו הקטנה.
 האמת, ליבי יוצא ללוחמים קשי היום והלילה עם המשימות הבלתי נגמרות לשמור על חיינו השקטים, , שנאלצים להסתגל למשמעת מים של 10 ליטר ליום ומזגן זה רק בדרך הביתה באוטובוס.
 
יש לי חבר מהולל בעבודה, יושב איתי בחדר, לוחם דגול בשק"ם של גולני או גבעתי. משהו כזה. מתבכיין על כמה קשה לו, בשטח, בעזה, ביריחו ובכל מיני מקומות קשים כאלו, אבל שוכח תמיד לספר שהנשק שלו בתול, עם שמן אחסנה ושיש בשק"ם הנייד שלו מזגן.
בכלל היום זה לא שק"ם זה שקלית.
 
האמת, ואל תגלו, אני די נהנה מהמילואים. עובדים במשמרות, כל יום בבית, חופשה בתשלום מלא מהעבודה, אין טיסות לחו"ל. שקט ומנוחה.רק שיזמנו אותי עוד. כל חצי שנה שבועיים שלוש כאלו ממש מסדרים לי את הנפש.
 
לא יכול להירגע מהחום הזה. זה מה שיש. אם אנחנו אשמים או לא, אוזון או אל גור, עדיין חם. אפילו החזאים לא מסוגלים לטעות בחודשיים האלו. אין עכשיו"עונות מעבר". רק מעבר ממזגן למזגן במינימום שהייה מחוץ למזגן.

תגובה אחת »

  1. ohad הגיב:

    ככה אתה מלכלך עלי בבלוג שלך? שק"ם? פעם הבאה אני אקח אותך איתי למילואים שתראה מה זה צבא אמיתי לשם שינוי.

  2. Ziv הגיב:

    אני לא אמרתי שזה
    ohad
     
    (-;

  3. yoav הגיב:

    נראה לי שפשוט לא עשית אימון לאחרונה<a href="http://www.isa-group.co.il">יואב – אחסנה</a>

כתוב תגובה לohad לבטל