חזרתי, אחרי אינספור שעות ועצירות בדרך חזרה אני שוב בבית. גם אובר נייט בסינגפור, בדיוק בשבוע סופר עמוס עם תערוכה שם, וזה אומר שאין חדרים, וממש אין חדרים פנויים. ישנו בסוויטה במלון חדש בקצה העיר. שידרגו אותנו. בשביל 400 דולר ארה"ב ללילה ציפיתי ליותר "פינוקים"
יש משהו מוזר בלוח הזמנים של אלו הרגילים לטוס הרבה לחו"ל. אנחנו מאבדים כל קשר לימים ולשעות. אומרים לי שהיום יום שישי. יופי. אז? במילא כבר מתכננים את הכביסה לניקוי יבש שתהיה מוכנה לראשון, כי בשני בבוקר אני שוב בשדה תעופה. טס לו השבוע ואני כבר רואב את סופו של השבוע הבא וגם זה שאחריו.
 
לפחות סופשבוע עכשיו. אפשר לישון, קצת….עכשיו הרי תורי לעשות הכל בבית ולשמור על הילדים. שתחייה הרי עשתה הכל לבדה, אז עכשיו תורי. ככה זה, אי אפשר וגם מאוד לא רצוי לנפש העדינה שלי להתווכח איתה. גם וויכוח אין כאן, זה פקודה ועונשים רבים מחכים לאי ביצועה. יותר טוב שקט.
 
לילה טוב לי.

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s