פעם לפני הרבה שנים חי לו זיו אחד בממלכה רחוקה, מעברי להררי החושך בכפר קטן בשם פתח תקווה. קטן קטן, כפר עייף, רדום, ישנוני, משעמם. ילדים חנונים בעולם חנוני סמי-בורגני.
בכפר הזה חגגו את כל החגים כמיטב המסורת. במסורת של פעם לא היו עצי חג מולד בקריסטמס וישו היה כוכב עליון בסרט. בפורים אני זוכר את אמא שלי קונה ממתקים במשקל בשוק פתח תקווה, ודגש מיוחד על "לשונות חתול" משוקולד שהיו שמורים לפורים. כל חג והממתק שלו. (עד היום קשה לי להיגמל מזה ואני לא יודע כמה עולה טיפול פסיכיאטרי טוב בשביל להשתחרר. מצד שני למה להשתחרר, טוב לי ככה. זהו.) היינו מכינים משלוחי מנות לכל הילדים בבניין שלנו, והיו הרבה, בערך 15, והיינו מקבלים חזרה. היה כיף, ותמיד נראה שאמא שלי עשתה את המשלוחי מנות הכי שווים. ככה זה כשילדים, אמא תמיד מנצחת.
פורים וחנוכה לדעתי, יותר נכון לטעמי, הם החגים הכי שווים. אבל לצערי, משום מה המסורת של פורים נעלמה לה. מאז חטיבת הביניים אני לא זוכר משלוחי מנות, וחזרנו לזה בגן של הילדים. השנה החלטתי ללמד את יורש העצר את מהות המסורת, כי לדקלם את המגילה הוא כבר יודע בע"פ, ומחר הוא יחלק משלוחי מנות לשני חברים שלו בבנין שלנו בכפ"ס.
 
משלוח המנות שלי עבר היום לאורחת יקרה מפורום אוכל Yנט, והיו בו ריבות תוצרת עצמית, אוזני המן בשלוש מליות, עוגיות גרנולה ועוגת מיץ תפוזים משוכללת בתוספת פרג. קיבלנו מגש צבעוני ונהדר, עמוס בעוגיות שונות והפתעות לילדים.
 
חג פורים שמח ומצחיק לכולם

מה דעתכם?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s